יועצו הכלכלי של טראמפ התפטר - החוזים צונחים עד 1%
רשת בלומברג דיווחה מוקדם יותר כי קוהן וטראמפ התעמתו ביניהם מספר שעות לפני התפטרותו של הראשון, כשטראמפ דרש מקוהן שיתוף פעולה בנוגע לתוכנית המסים אותה הוא מנסה להעביר. קוהן מבחינתו סירב לתמוך במהלך, ומספר שעות לאחר מכן הודיע הבית הלבן על פרישתו. החוזים מגיבים כעת בירידות חדות, כאשר החוזה על ה-S&P500 מאבד 1% ונסחר מתחת לרמה של 2,681 נקודות, החוזה על הנאסד"ק יורד 0.9% ונסחר מתחת לרמת ה-6,800 נקודות, והחוזה על הדאו ג'ונס מאבד 1.4% ונסחר מתחת לרמת 24,410 נקודות. בשנה האחרונה, התפטרותו של קוהן עלתה על הפרק מספר פעמים נוספות, כאשר קוהן התנגד פומבית למדיניות טראמפ, וכעת הגיע הקש ששבר את גב הגמל. קוהן, אשר היה שותף להחלטה לגבי רפורמת המסים, הגיב אמר: ""היה לי הכבוד לשרת את ארצי וליישם מדיניות כלכלית מעודדת צמיחה שמועילה לעם האמריקאי, ובמיוחד אישורה של רפורמת מס היסטורית".Will be making a decision soon on the appointment of new Chief Economic Advisor. Many people wanting the job - will choose wisely!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) March 7, 2018
- 6.אני 07/03/2018 12:44הגב לתגובה זוהבורסות בכל העולם יפלו. גורביץ' צודק. הזהב יעלה מאד. אין מנוס. עם נשיא משוגע כמו שיש עתה לאמריקה, חורבן הכלכלות בכל העולם, קרוב מאד. בכל מקום שפושט הרגל הזה שם את ידו, לא יגדל עשב. יתכן שכדאי לעשות שורט על הבורסות בארה"ב ואירופה. לא מאמין שהאמריקנים בחרו במופרע הזה להיות נשיאם. הם עוד יבכו מרה על החלטתם.
- 5.אזרח 07/03/2018 11:42הגב לתגובה זובעבר כולם היו כבולים בידי האג'נדה של הפקידים . סוף סוף בא אדם שמנהל מדיניות . ברור שיש פקידים שילכו .....ככה זה כשהפקדיות לא מנהלת את הפוליטיקאים .
- 4.מאיר 07/03/2018 09:47הגב לתגובה זוולא רואה באף מקום שהחוזים צונחים. לא ביאהו ולא בבלומברג
- סורמללו הגדול 07/03/2018 11:39הגב לתגובה זוהיה מתוכנן שיצנח 6 אחוז אבל ישנים עכשיו אז צונח רק אחוז וחצי.שיקומו מאוחר יותר יצניחו החוזים בעשר אחוז אולי פחות או יותר.
- 3.ד״שׁ 07/03/2018 09:47הגב לתגובה זוהצליח לו עם צפון קוריאה, תצלח עם איראן, עם הרש״פ וגם יצליח במלחמת הסחר. מי שלא יודע לחיות עם זה צריך ללכת הביתה.
- 2.מישהו 07/03/2018 08:09הגב לתגובה זווהם יעיפו אותו...
- יוני 07/03/2018 12:57הגב לתגובה זוהאמריקנים יאכלו את הדייסה שבישלו, והיא תהיה מרה מאד מאד. הקטסטרופה בדרך ובהאצה.
- בזכותו היתה למשקיעים שנה ניפלאה בבורסות (ל"ת)מאיר 07/03/2018 09:47הגב לתגובה זו
- רוני 07/03/2018 12:55הזה. מעתה אנו בדרך לירידות תלולות עם הפסקות קלות. הריבית תעלה בחודש זה, ויהיו עוד 3 העלאות ריבית בשנה הנוכחית. המשקיעים יפסידו את מכנסיהם. נמתין עוד חוש חודשיים וניווכח. הלואי ואני טועה. אני חושש מאד מטראמפ. לא סתם כמעט כל אלה שמסביבו מתפטרים ובורחים ממנו. אידיוט מושלם.
- הבטחות סרק ותוצאות המדיניות הכלכלית של אובמה. (ל"ת)תפסיק לקשקש! 07/03/2018 11:43
- 1.איך כותבים 07/03/2018 07:46הגב לתגובה זולא קוהן כאשר מתרגמים זה מה שיוצא למה קוהן?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
