כחלון: "אם התקציב לא יעבור, לא אכהן כשר אוצר"
שר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון, התייחס היום (ב') למשבר הקואליציוני בישיבת סיעת כולנו: "התקציב הזה שהעברנו מוגדר כתקציב חברתי מהטובים שהיו בשנים האחרונות במדינת ישראל. הוא טוב לקשישים, לצעירים, למשפחות. התקציב משקף את ארגז הכלים שביקשה מפלגת כולנו כשהצטרפנו לממשלה. אמרנו שאנחנו מפלגה חברתית שרוצה לפעול למען האוכלוסיות שנזנחו בשנים האחרונות והתקציב הזה משקף את המצע והאג'נדה שלנו".
"אם התקציב לא יעבור עד סוף המושב – אין לי מנדט ציבורי להמשיך כשר אוצר. אפר את ההסכם עם הבוחר. למפלגה שלנו יש הסכם עם הבוחר שאנחנו נפעל בתחומים האלה: דיור, הורדת מסים בפחתת מכסים, סבסוד צהרונים, הגדלת חופשות. ללא העברת התקציב לא נוכל לקיים את ההסכם הזה עם הבוחר. לכן, אני לא רואה איך אוכל להמשיך לתפקד כשר אוצר.
"לא אוכל לבוא לקשישים ולהגיד להם אין לנו הסכמה על חוק הגיוס ולכן לא תקבלו כסף. לא אוכל לבוא לנכים ולהגיד להם שהם לא יוכלו לקבל את התוספות כי אין הסכמה על חוק הגיוס. כנ"ל לגבי צמצום החופשות בבתי הספר, הגדלת הקצבאות לניצולי שואה, והזוגות הצעירים שמחכים לדירות במחיר למשתכן. לא אוכל לבוא לכל אלה ולומר שאין לנו כסף כי התקציב לא עבר בגלל חוק הגיוס".
"אני חושב שנעשתה פה טעות גדולה מאוד שחיברו את חוק הגיוס להעברת התקציב", אמר כחלון והוסיף כי "זה לא רק תקציב ל-2019. זו טעות לומר זאת. אנחנו הקדמנו כספים משנת 2019 ל-2018 כדי לאפשר ולתת לאוכלוסיות קצבאות ותוספות. אם לא עובר תקציב 2019 יש לכך השפעה ישירה על 2018, כי הקדמנו כספים. אי העברת התקציב תתקע את המדינה. זה יפגע באוכלוסיות שאני לא מוכן שיפגעו. אוכלוסיות שקופחו הרבה מאוד שנים".
- מס על שכר דירה - כל מה שצריך לדעת
- דרישת המיליונים של ח"כ בן גביר מ"עובדה" ומאחת המרואיינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי האפשרות של בחירות מוקדמות אמר כחלון כי "אין בכך טעם. הממשלה הזו עובדת מצוין ומתפקדת מצוין. היא צריכה לכלות את ימיה עד נובמבר 2019. מי שרוצה לגרור אותנו לבחירות מיותרות פוגע בציבור, במשק וביציבות."
"אני מקווה שחברינו בקואליציה יתעשתו ויצביעו בעד העברת התקציב. חוק הגיוס הוא חלק מההסכם הקואליציוני, ונגיע להסכמות כפי שהיה בעבר. אין לי ספק שעם רצון טוב אפשר להימנע מבחירות ושנוכל כולנו להמשיך לעבוד", סיכם.
- 4.דודי 06/03/2018 07:19הגב לתגובה זוכחלון לבנתיים הוכחתה הפוליטיקאי שעומד בהבטחה אני בטוח שאתה צודק שלא יקופפו את העזרה לחלשי העם שתורמים למדינה בעבור חוק גיוס לפרזיטים עבי הקרב הלומדים בישיבות ומשנוררים את המדינה אם תהיה חזק נלך אחריך ונתמוך בך
- 3.שט 05/03/2018 19:10הגב לתגובה זואבל אינני בטוח שהממשלה מתפרק: קיימת אפשרות שבזמן שביבי בארצות הברית הקואליליציה תקים פוטש לסילוק ביבי בעילת ניבצרות. אני מעריך שיהיו מוכנים לקבל את בנט כראש ממשלה זמני עד לבחירות עוד שנתיים ללא שינוי בקואליציה, ביבי וחבורת הזבל סיבו ינוטרלו.
- 2.אדי 05/03/2018 17:02הגב לתגובה זופשוט וקל - חוק גיוס חובה
- 1.אז אל תכהן (ל"ת)אז אל תכהן 05/03/2018 16:43הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
