פרס מפעל חיים: גיל שוויד בטכנולוגיה, הזוג ברוניצקי - בתעשייה
שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע על זכייתו של מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שויד, בפרס ישראל מפעל חיים בתחום טכנולוגיה וחדשנות יישומית. שויד נחשב לאחד מאבות ההייטק הישראליים, לפורץ דרך בתחום אבטחת המידע והסייבר ולממציא חומת האש המודרנית. בפרס תעשייה זכו יהודית (דיתה) ויהודה ברוניצקי מייסדי חברת אורמת תעשיות.
גיל שוויד: "התרגשתי לקבל את ההודעה על הבחירה בי כחתן פרס ישראל, ובמיוחד כשמדובר בתחום שמזוהה כל כך עם המדינה שלנו ועם החברה הישראלית. הפרס אולי ניתן לי אך הוא מגיע לכל עובדות ועובדי צ'ק פוינט ב-25 השנים האחרונות שבאמת יצרנו, ביחד, מענה לבעיה עולמית וביחד אנחנו הופכים את העולם לבטוח יותר. מדינת ישראל היא פלא והתעשייה שלנו, תעשיית ההי טק, הופכת את הרוח החדשנית שפועמת כאן למוצרים שמשפרים את העולם ומשנים את חייהם של כל אזרחי העולם באשר הם. אני מודה לוועדת הפרס, לשר החינוך ולכל העוסקים במלאכה"
צפו בתגובתו של גיל שויד
ועדת הפרס, בראשותו של שלמה דוברת: "גיל שויד נחשב לאדם פורץ דרך והשראה, דוגמא ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה ומשגשגת הפועלת עד היום ממדינת ישראל. תרומתו למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי טק כבר קרוב ל – 25 שנה, תעשיות היי טק מובילות עולמות בתחום אבטחת המידע והסייבר, יצירת אלפי מקומות עבודה וייצוג מצוינות וההון האנושי של ישראל בעולם. ההשפעות של גיל שויד על החברה הישראלית ועל הטכנולוגיה העולמית היא עצומה, הוא הפך להיות דמות ראויה לחיקוי בישראל ובעולם כולו".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיל שויד נולד בירושלים בשנת 1968, שם גדל ולמד מחשבים מגיל 12. כבר בגיל 14 החל לעבוד בתחום המחשבים, ובמהלך לימודיו בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים למד ועבד באוניברסיטה העברית. הוא התגייס לשירות צבאי ביחידת 8200, שם עסק בפרויקטי מיחשוב חדשניים.
כמה שנים לאחר שירותו הצבאי של שויד, רשת האינטרנט, שהיתה עד אז רשת סגורה בין מוסדות אקדמיים, נפתחה לעולם. שויד הבין כבר אז כי עם פתיחת האינטרנט לגופים עסקיים ופרטיים, יעלה גם הצורך באבטחת רשתות ארגוניות, וב-1993 ייסד את חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה.
המוצר הראשון שפיתח שויד, ה-Firewall-1, הוא מוצר חומת האש המסחרי הראשון בעולם. ביסוד הפיירוול הראשון עמדה טכנולוגיה שהיתה בעלת יכולות מתקדמות לזהות תקשורת רשת על כל מרכיביה, ואפשרה לתעבורת התקשורת להתקיים באופן מאובטח. טכנולוגיה זו, שנרשמה כפטנט על שמו של שויד, מהווה עד היום את הבסיס להגנת רשתות ומגינה על מיליוני משתמשים ברחבי העולם.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
שויד משמש כמנכ"ל חברת צ'ק פוינט מיום הקמתה, ובמשך השנים מילא בחברה תפקידים נוספים, בכלל זה נשיא ויושב ראש. הוא נחשב בעולם לאחד ממובילי הדעה המשפיעים ביותר בתחום אבטחת המידע והגנת הסייבר.
מאז הקמת צ'ק פוינט לפני כ-25 שנים, הוביל שויד את החברה להיות אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי, הזוכה להכרה ולהצלחה בינלאומית ומהווה גאווה לאומית. צ'ק פוינט היא אחת מחברות הגנת הסייבר המצליחות בעולם ופועלת מתל אביב, עם הכנסות של כ-1.8 מיליארד דולר בשנה ויותר מ-100 אלף לקוחות. כיום מעסיקה צ'ק פוינט למעלה מ-4,500 עובדים ברחבי העולם, כמחציתם במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל.
"ברוניציקי איש חזון, יהודית - פורצת דרך"
- 2.בא 04/03/2018 16:49הגב לתגובה זותהיה מסוכנת רק לפסיכופתים בחברה .
- 1.אריה 04/03/2018 15:40הגב לתגובה זומשרד האוצר צריך לעשות חשבון נפש למה חברה ישראלית לא נסחרת בבורסה המקומית

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.