הגורם העיקרי לתנודות בשוקים
מבט על תעודת הסל העוקבת אחרי חברות הבניה בארה"ב (סימול:ITB): הנפילות מתחילות מספר ימים לאחר הפדיונות בשוק האג"ח מגובה משכנתאות.The real reason for the week's declines in the markets@dlacalle_IA @NorthmanTrader @zerohedge @TheBubbleBubble $spx $spy $appl pic.twitter.com/wXR4dLQj3g
— Amit Tal (@amital13) 2 במרץ 2018
ITB $ITB pic.twitter.com/jaxZX2jBMO
— Amit Tal (@amital13) 28 בפברואר 2018
איך תוכנית צמצום המאזן של הפד' עובדת?
בניגוד לתוכנית הרכישות של הפד', תוכנית צמצום המאזן לא עובדת ברצף קבוע. הפד' איננו מוכר את האג"ח, אלא מקטין את השקעותיו מחדש של האג"חים שנפדים, ולכן ירידה במאזן מתרחשת רק כאשר יש פדיונות גדולים, בשאר הזמן הפד' רוכש משקיע מחדש בשוק, בעיקר לקראת ה-13 לחודש.
התוכנית הנוכחית של הפד' צמצום נוסף של 20 מיליארד נוספים במרץ, והגדלה ל-30 מיליארד דולר ב-3 החודשים שלאחר מכן. לקראת הרבעון האחרון הפד' צופה כי כל חודש הוא יקטין בכ-50 מיליארד דולר.
למעשה הירידות החדות בחודשיים האחרונים חושפים את הבלוף הגדול של העשור האחרון: שיפור כלכלי? כל העלייה במדדים נבעה מהגדלה של המאזנים של הבנקים המרכזיים שהזרימו טריליון לשווקים. 2017 הייתה שנה חריגה במיוחד במדדים ששברו כל שיא של עליות, מפתיע או לא הבנקים המרכזיים הזרימו בשנה הקודמת קרוב ל-3 טריליון דולר, הסכום הגדול ביותר מאז המשבר ב-2008 (כולל).
מאזנים הבנקים המרכזיים מול 5 מניות הטכנולוגיה הגדולות בוול סטריט מאמצע 2017: שהקורלציה היא לכיוון עליות לאף אחד לא אכפת, בירידות זה קצת יותר משנה.
חשוב לציין כי למרות הירידה במאזן הפד' שמשפיעה כבר על המדדים, המאזן המצרפי של הבנקים המרכזיים ממשיך לגדול (בקצב נמוך יותר). רק לקראת סוף הרבעון האחרון של 2018 המאזן המצרפי יתחיל לרדת.
ובמילים פשוטות: ראשי הבנקים בוודאי שמחים שיש נשיא בארה"ב שעושה את כל הטעויות האפשריות: הוא לקח אחריות על העליות החדות בשנה הקודמת, ויצטרך לקחת את האחריות על הירידות שיגיעו אם המאזנים ימשיכו לרדת. בשני המקרים, לטראמפ כמעט ואין השפעה. בשביל שיאים חדשים הבנקים המרכזיים יצטרכו תירוץ די טוב להגדיל מחדש את המאזן שלהם, כרגע הבלוף נחשף
- 12.דויד 08/03/2018 13:31הגב לתגובה זוהאם מישהו יכול להסביר לי או להפנות אותי למקור שייתן לי הסבר על המושגים והקשר ביניהם : הרחבה כמותית, צמצום מאזן של הפד. תודה רבה...
- 11.אברהם 02/03/2018 22:43הגב לתגובה זושנים כך ואני כותב ותבדקו תמיד בחגים ובשמחות של יהודים הגויים מורידים את הבורסה, היום היה היום היה תיקון טכני, ביום שני יגיעו היהודים בעיקר החרדים שלהם יש כסף יעלו את הבורסות בעולם, תבדקו כל הרע אחרינו
- 10.מתוק אליהו 02/03/2018 22:20הגב לתגובה זולא לבלבל המוח ולהפחיד המשקיעים התותחים שכל אחד מגלגל בלונג אלפי שקלים אני לפחות בתשע אלף שקל ואף אאחד לא ישכנע אותי למכור
- 9.ד"ר ניר(איצ100) 02/03/2018 21:40הגב לתגובה זומצטרף לדברי יצחק שלנו בעניין איכות ותיזמון מדוייק של הכתבה. לדעתנו אין שמץ של סיכוי להצליח או הקלה. העולם בדרך לעתיד כלכלי שחור.
- 8.אמריטוס סורבון 02/03/2018 20:46הגב לתגובה זובחור חכם ומוכשר יוצא בכתבה יפה זאת ומוציא לנו את הערמונים מהאש בלי פחד ובלי מורא..מציג לנו את האמת ההזוייה שיצרו האמריקאים שמובילים את העולם לאבדון ולצערי לא רק כלכלי.תבורך איש צעיר וחביב.
- 7.השוק עד פסח מתרסק לרסיסים . (ל"ת)גד 02/03/2018 20:21הגב לתגובה זו
- 6.דייב 02/03/2018 19:50הגב לתגובה זואולי אפשר להסביר בעברית פשוטה, בבקשה
- 5.כותבי תרחישים 02/03/2018 19:37הגב לתגובה זומדוע פוטין הגיע לישראל מדוע הנפט צנח מ 65$ ל 27$ ישראל וסעודיה וירדן והמורדים הסונים תיכננו להפיל את אסעד הסורי ובמקומו לשלטון המורדים הסונים מישהוא הלשין לפוטין שהזדרז להגיע לירושלים ולאיים על ישראל- ומוסס את התוכנית/המתקפה סעודיה נישארה - במצב עדין אנו כתבנו שסעודיה תיגרום לקריסת נפט בניגוד לכל המומחים בעולם-ואומנם הנפט צנח ל 27$ במצב זה פוטין ניפגש עם הסעודים פעמיים ומחירי הנפט עלו בשני מדרגות ל 65$ ועל ישראל נאסר לטוס מעל סוריה- ישראל תוקפת רק בטילים ורק מעל לבנון
- 4.אלכס 02/03/2018 19:26הגב לתגובה זואני לא יודע איך נראית החלוקה של המשקיעים לקבוצות, כמה מהם מקצועיים וכמה חובבנים, אבל קשה לי להאמין שרבים מהם בודקים את הפעולות של הבנקים המרכזיים כשהם מחליטים לגבי המסחר היומי. אם הפד לא יקנה איגרות חוב בכמויות ענק כמו פעם, אז כל החברות שלוקחות הלוואות, ירגישו את זה מיד בכיס ויפלו? אף אחד לא מלווה לקונצרנים כסף מלבד הפד? הרי הם יכולים ללכת לבנקים ועדיין לקבל הלוואה די בזול (אם הריבית של הפד היא עדיין נמוכה מ-4%), בטח כשהצפי הוא עדיין לכלכלה חזקה. אני פשוט מנסה להבין מה בעצם הסיבה שכל-כך הרבה אנשים יחליטו למכור או לקנות על-פי מה שהפד עושה.
- 3.רועי 02/03/2018 19:08הגב לתגובה זוהשאלה אם באמת הצמצום יימשך או ששוב נראה הגדלה בדיוק כמו בחודש שעבר.
- 2.אורי 02/03/2018 18:52הגב לתגובה זומישהו הבין מה הוא אמר ?
- 1.דן 02/03/2018 18:39הגב לתגובה זוהמשבר שרק התחיל הנו קצה המזלג למה שעומד להתרחש . יהיה גרוע ממשבר 1929 , ומשבר 2008 יראה כמשחק ילדים לעומת מה שמגיע . זה יהיה אכזרי , מהיר , חד והכי חותך שיש . זהירות .
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
