בגלל הדולר והברקזיט: כמה תחסכו על חופשה בחו"ל?
התחזקות השקל גרמה לנופשים לזנוח את המלונות בארץ. על חופשה ללונדון תשלמו כ-10% פחות ביחס לאשתקד
"שמיים פתוחים" הגדילו את היקף הטיסות הזולות דרך חברות הלואו קוסט, והשחיקה בדולר פשוט הוזילה את המחירים בשקלים. בשנת 2017 נרשמה ירידה חדה של 10% בשער הדולר מול השקל כאשר בסוף השנה הדולר כבר ירד לאזור ה-3.4 שקלים.
שחיקת הדולר מיטיבה עם הצרכנים שממהרים להבטיח כבר עכשיו את חופשת הקיץ והחגים. בפועל, אפשר כבר עכשיו לסגור נופש להמשך השנה וליהנות משער דולר נמוך ומהעובדה הפשוטה שככל שמזמינים מוקדם יותר כך המחיר זול יותר.
מנתוני רשות שדות התעופה עולה כי ארה"ב ממשיכה להיות מבוקשת בקרב הישראלים כאשר בדצמבר האחרון הייתה היעד השני המועדף על המטיילים עם שיעור של 8.83% מכלל הנוסעים בנתב"ג שממשיך לרשום עומסים גדולים מאז חודשי הקיץ. בחודש דצמבר נרשמה תנועה של כ-1.4 מיליון נוסעים, גידול של כ-20% לעומת תקופה זו אשתקד.
לעומת ארה"ב, שם החיסכון בא לידי ביטוי גם בהוצאות החופשה, באירופה מדובר בעיקר בחיסכון של חבילת הטיסה הנרכשת בארץ, אם כי גם בחופשה כולה, לרבות עלות המלון ועלות השכרת הרכב, נרשמה ירידה צנועה, תלוי במטבע המקומי. לדוגמה, נוכח הירידה בשער הפאונד המיוחסת לברקזיט (יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי), נרשם גידול של 20% בטיסות ללונדון בקרב הישראלים בשנת 2017, המבקשים ליהנות בעיקר מחוויית קניות מוזלת.
- טסים לחופש בחו"ל? תיזהרו שלא יעבדו עליכם; פער של מעל 100% בביטוח
- חברות הסלולאר בלחץ? הטכנולוגיה שחותכת את מחירי החבילות לחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברות התיירות הגדולות מסבירים כי מול שער הדולר בשנה שעברה ניתן לראות כעת חיסכון של 10% לחופשה משפחתית (4 נפשות מהן 2 מבוגרים ו-2 ילדים) בכל היעדים. לצורך השוואה, בדקנו מול איסתא את מחירי הנופשונים בתקופה של חוה"מ פסח (1-5 באפריל) במספר יעדים מבוקשים באירופה:
על חבילת נופש לפריז, הכוללת טיסה ולינה של 4 לילות במלון 3 כוכבים, על בסיס ארוחת בוקר תשלמו 13,666 שקל (3,966 דולר) לעומת מחיר של 15,264 שקל באותה תקופה בשנה שעברה - פער של 1,598 שקל.
על חבילת נופש לאמסטרדם, הכוללת טיסה ולינה של 4 לילות במלון 3 כוכבים, על בסיס ארוחת בוקר תשלמו 11,614 שקל (3,396 דולר) לעומת מחיר של 12,972 שקל בשנה שעברה - פער של 1,358 שקל.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
על חבילת נופש ללונדון, הכוללת טיסה ולינה של 4 לילות במלון 3 כוכבים, על בסיס ארוחת בוקר תשלמו 11,204 שקל (3,276 דולר) לעומת 12,481 שקל בשנה שעברה - פער של 1,277 שקל.
על חבילת נופש לרומא, הכוללת טיסה ולינה של 3 לילות במלון 3 כוכבים, על בסיס ארוחת בוקר תשלמו 8,878 שקל (2,596 דולר) לעומת 9,890 שקל בשנה שעברה - פער של 1,012 שקל.
במגמה הפוכה, השקל התחזק בשנת 2017 בממוצע בשיעור של 6.7% ביחס לדולר, ובסה"כ ירד ב-10% במהלך השנה, מה שהביא לקיפאון בלינה במלונות בארץ למרות הגידול בתיירות הנכנסת בשנה החולפת עקב כניסת חברות לואו-קוסט חדשות. לפי אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות "מדובר בתאונת דרכים בהילוך איטי".
על פי נתוני התאחדות המלונות, הפדיון הדולרי מתיירות נכנסת בשנת 2017 הסתכם בכ-1.3 מיליארד דולר. לאחר שתכננו תקציב המתבסס על שער ממוצע של לפחות 3.84 לדולר, המלונות מדווחים על הפסד הכנסות שנתי בהיקף של כ-600 מיליון שקל. כלומר, כל ירידה של אגורה בשער הדולר מבטאת הפסד הכנסות שנתי בגובה של כ-13 מיליון שקל.
- 2.אמיר 24/01/2018 21:12הגב לתגובה זואבל המחיר הנכון לדילים שהצגתם נמוך בהרבה אפילו פחות מחצי מהמחיר שאתם טוענים שעולה.
- 1.המחירים שכתובים גבוהים מהמחירים האמיתיים (ל"ת)שי 24/01/2018 17:30הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
