הממשלה צפויה לאשר הלילה את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2019. בין הרפורמות אותן יביא שר האוצר לאישור הממשלה נכללות: תכנית נטו משפחה; תכנית הסיעוד הלאומית, הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה, מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור, הוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים, קיצור שבוע העבודה, הרפורמה לקיצור החופשות, יצוא מוצרי קנאביס לחו"ל, צמצום השימוש במזומן, הגדלת היצע הדיור ועידוד השתלבות בשוק העבודה באמצעות מתן מענקי עבודה.

שר האוצר, משה כחלון: "התקציב שאנחנו מביאים היום לממשלה הוא תקציב חברתי שממוקד בהצמחת המשק הישראלי וחיזוק הכלכלה. הצמיחה היא שמאפשרת לנו להביא את הבשורות החברתיות בתקציב. שר אוצר הוא לא גזבר, התפקיד שלו הוא להצמיח את המשק ולנתב את פירות הצמיחה למקומות הנכונים ולאוכלוסיות שנשכחו במשך יותר מדי שנים. התקציב הזה ממשיך את המהפכה החברתית וקובע סדר חלוקתי חדש".

שר האוצר פירט את הגידול בתקציבים האזרחיים בין השנים 2014 – 2019: "הגידול בתקציב החינוך עומד על 38% (16.6 מיליארד שקל), בתקציב הבריאות חל גידול של 60% (14.1 מיליארד שקל), בביטוח הלאומי נצפה גידול של 37% (12.95 מיליארד שקל), בתקציב לניצולי השואה עלייה של 41% (1.4 מיליארד שקל) ובתקציב הביטחון גידול של 37% (15.4 מיליארד שקל). הפחתות המסים, הרפורמות המבניות והגדלת ההשקעות זה מה שמאפשר לנו לצמוח. ברגע שאנחנו צומחים אנחנו יכולים ליישם את המדיניות שלנו."

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "התקציב הנוכחי נבנה בתנאים נוחים מאוד מבחינת הסביבה המקרו כלכלית: המשק מצוי בתעסוקה מלאה והצמיחה יציבה, תנאי הסחר השתפרו משמעותית והגדילו עוד יותר את ההכנסה הלאומית, ומחזקים את מצב הפירמות; הכלכלה העולמית מתאוששת, השכר עולה, והמערכת הפיננסית יציבה. תנאים אלה סייעו לממשלה לתת מענה לצרכים חברתיים שונים, ובמקביל להפחית את יחס החוב לתוצר. גם בתחום הביטחון לא נרשמו עימותים משמעותיים ששיבשו את הפעילות הכלכלית או דרשו הוצאות חריגות בהיקפים גדולים. הנחות אלה נמצאות גם בבסיס התחזיות ל-2018 ו-2019. למרות זאת, הממשלה נדרשת להעלות את יעד הגירעון שקבעה לעצמה, לרמה גבוהה".

• שר האוצר לשעבר משה כחלון יועמד לדין בפרשת יונט בכפוף לשימוע
• תביעה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד הוסיפה פלוג: "התחזית של בנק ישראל להכנסות ממיסים דומה לזו של משרד האוצר. ההכנסות שלא ממיסים כוללות סעיפי הכנסות חד-פעמיים – כגון דיבידנדים מחברות שונות, משיכת תמלוגים מרשות שדות התעופה ומקרן הניקיון של הרשויות המקומיות, ועידוד משרדי ממשלה להגיש תביעות משפטיות--צעדים שצריך להיות זהירים כשמבססים עליהם את תחזית ההכנסות. צעדים  מסוג זה התגלו כקשים למימוש בשנים הקודמות וחייבו התאמות תקציביות במהלך שנת התקציב".

פלוג: נתניהו הביא לשיפור בכלכלה - "עשינו דיאטה חריפה"

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "תקציב שנת 2019 אשר מוגש לאישור ממשלת ישראל היום הינו תקציב אחראי ומאוזן בעל מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים ויחד עם זאת הינו אחד מהתקציבים החברתיים ביותר בתולדות מדינת ישראל. משרד האוצר מוביל מדיניות כלכלית אחראית, תומכת צמיחה, לצד צמצום הפערים החברתיים ושיפור הרווחה של האזרח. התקציב נושא בשורות כלכליות וחברתיות רבות. הוא כולל צעדים ורפורמות שמטרתם להפחית את הרגולציה, להגביר את התחרות ולהגדיל את הצמיחה, ומן הצד השני להקטין את יוקר המחיה ולהביא לצמצום הפערים החברתיים באמצעות מגוון רפורמות ותוספות תקציביות בעלי השפעה ארוכת טווח. נמשיך להצעיד את המשק הישראלי קדימה ושמור על כלכלת ישראל חזקה ויציבה".