בנק ישראל לבד במערכה מול הדולר
בזמן ששר האוצר משה כחלון עסוק בקמפיין בחירות, היחלשות הדולר בעולם לוחצת את היצואנים בשוק המקומי ומאיימת על תעשיית ההייטק ועל מקבלי ההכנסה הדולרית בישראל. לזאת יש להוסיף את הפיטורים בטבע ובחברת ECI והמשק מתחיל להיות בבעיה ששר האוצר צריך לתת עליה את הדעת.
למרות יכולתו הגבוהה של בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח על מנת לאזן את התחזקות השקל, שכן כמות השקלים שברשותו אינה מוגבלת, נראה כי חולשת הדולר המתמשכת מגבילה את היכול להשפיע על שוק המט"ח לאורך זמן. היחלשות הדולר בעולם נמשכת באופן עקבי במקביל לשיפור בכלכלה העולמית ולאופטימיות ששוררת בשוקי ההון. מתחילת השנה הואצה מגמת התחזקות השקל בעיקר מול הדולר אבל גם מול סל המטבעות. ביום שישי האחרון נסחר השקל מתחת לרמה של 3.4 שקלים ולפי הערכות בנק ישראל צפוי בזמן הקרוב לעלות מדרגה בכל הקשור להתערבות במסחר במט"ח.
עם זאת, על מנת להשפיע על שוק המט"ח יש צורך ביותר מכיסים עמוקים אלא באלמנט ההפתעה. מנגד, הספקולנטים למדים את המצעדים של בנק ישראל ומחכים שיפעל בדיוק בשער אותו מקבלי ההחלטות בהר החוצבים כבר לא יכולים לסבול. בבנק ישראל לא מתעלים מהבעיה. הנגידה פלוג ציינה בשבוע החולף כי יש עדות לפעילות של ספקולנטים בשוק המט"ח.
עם זאת, אחת הטענות היא שבנק ישראל לא מתערב ברמה שתזעזע את המערכת ונראה שדרושה התערבות אגרסיבית יותר מזו שנעשית בפועל. באופן כללי בשנה האחרונה בנק ישראל המעיט להתערב. רק בדצמבר האחרון בנק ישראל רכש 100 מיליון דולר בלבד על מנת למתן את התחזקות השקל, בעוד יתרות המט"ח עלו על 113 מיליארד דולר נכון לסוף 2017. (לכתבה המלאה)
בנק ישראל לא מגיב בשוק כעת בהיקפים גדולים במיוחד למרות שיש באפשרותו. יש מי שיגיד כי ההתערבות של בנק ישראל בשוק שקולה לפקודה של סוחר מט"ח ממוצע ביום מסחר רגיל והפעולה של בנק ישראל נבלעת בשוק. מאמצע 2017 בבנק ישראל לקחו צעד אחורנית בהתערבות בשוק המט"ח ברקע לעליית מחירי האנרגיה - מה שמקזז חלק מהאפקט של התחזקות השקל. אבל עכשיו כאשר השקל ברמה ההיסטורית הנמוכה של העשור האחרון אם הלחץ ימשיך בבנק ישראל יהיו חייבים להתערב, ובגדול.
השקל מתחזק בקצב מהיר שפוגע בכושר הייצור של התעשייה המסורתית, לצד סגירת מפעלים ופיטורים עובדים זה בדיוק הזמן שמשרד האוצר צריך לשקול התערבות. עם זאת, באופן תמוה, האוצר ביצע השבוע ביצע הנפקת אג"ח דולרית בסכום כולל של 2 מיליארד דולר ונשאלת השאלה מדוע?
מצד אחד, השוק החופשי יצמצם תעשיות שכבר אין צורך לסבסד, והמשק קרוב לתעסוקה מלאה, עם זאת, או שנותנים לשוק המט"ח להתנהל כשוק חופשי ומפסיקים את בזבוז הכספים או שמתערבים בכל הכוח ובדרך פחות צפויה.
- 12.י 15/01/2018 09:07הגב לתגובה זוההוצאות העיקריות (השקליות) של חברות ההי טק הן על כח אדם ולכאורה צודק הכותב. אבל בפועל החברות הישראליות מתחרות בחברות בין לאומיות שמוכנות להוציא 230 -250 אלפי דולרים לעובד ישראלי (כי בסאן חוזה זה עולה הרבה יותר) וכך עלית הדולר תגרום לעלית שכר ולהגדלת ההוצאות. התומכים העיקרים בעלית הדולר הם החברים של ביבי וכחלון שמקבלים מחיר דולרי על הגז שלנו, החברות הבין לאומיות שלא משלמות מיסים על הרווח שלהם וכמובן הספקולנטים שמאמינים שהדולר לא ירד...
- 11.אוניס 14/01/2018 19:17הגב לתגובה זוהא"א האזור נתפס הן מצפון ודרום כ אזור גזרות מלחמה זהו זמן לעזוב הכל ולהשקיע במט"ח
- 10.אליהו 14/01/2018 12:56הגב לתגובה זואין שום סכנה לייצוא - הייצוא בשיא!! פורח ומשגשג - בפער מעל הייבוא השקל החזק מיטיב עם כלל האזרחים שקונים מכוניות,דלק וכו' בזול היצואנים מרוויחים פחות, נכון, אבל עדיין משגשגים
- 9.יזהר כהן 14/01/2018 12:34הגב לתגובה זודולר נמוך שווה "חיים טובים"קניות,נסיעות לחול ועוד........... למי איכפת מהתעשייה?.........
- יזהר כהן? תשיר אבאניבי מה אתה מבין בכלכלה.... (ל"ת)אריה 14/01/2018 21:00הגב לתגובה זו
- 8.עם רגש נחיתות (ל"ת)שר אוצר 14/01/2018 11:50הגב לתגובה זו
- 7.ג'ון מיינרד קיינס 14/01/2018 11:44הגב לתגובה זוזה גם לא יעזור !רק פוגע ברווחה של תושבי המדינה . תנו לשקך להתחזק !
- 6.הגיע הזמן לשקול 14/01/2018 11:31הגב לתגובה זובנק ישראל לא יכול להוריד את הריבית עוד ולהפוך את השקל לפחות אטרקטיבי, שכן הריבית כבר ב-0.1% בלבד. לעומת זאת, אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה ואת הגירעון בעוד 2-3%, זה עשוי ליצור אינפלציה קלה של אחוזים בודדים (שמחכים לה הרבה זמן), וכך להוריד את הריבית הריאלית, ולהקטין את האטרקטיביות של השקל לעומת הדולר. בגלל שהגדלת הוצאות חברתיות (כמו בריאות ורווחה) זה משהו שיהיה אחר כך קשה מאוד להוריד חזרה במקרה הצורך, כדאי לבצע השקעות חד פעמיות גדולות בדברים כמו תשתיות, וכך לשפר את הצמיחה העתידית.
- בר פלוגתא 04/02/2018 22:35הגב לתגובה זורק יודעים לקנות עוד ועוד דולרים?
- 5.ניסים 14/01/2018 11:28הגב לתגובה זודולר מקומות עבודה הכל קשקוש .. הכי חשוב להציל לביבי את הממשלה כה אמר כחלון
- 4.כעעגדעג 14/01/2018 11:23הגב לתגובה זויון 2 אנחנו חכו, היצואנים לא לא עומדים במלחמת מטבעות הזו, כחלון הזה עסוק בבחירות ולתת כסף חדרים ללמוד מדע בדיוני
- אחרי יאיר לפיד, כחלון הוא סוג של וורן באפט... (ל"ת)שיפר כאן הכל 14/01/2018 11:46הגב לתגובה זו
- 3.משה 14/01/2018 11:08הגב לתגובה זואו שנראה דולר בשנקל
- 2.מצויין שישאר כך רוב העם מרוויח (ל"ת)מצויין 14/01/2018 10:19הגב לתגובה זו
- 1.שט 14/01/2018 10:07הגב לתגובה זובנק ישראל חשב שיוכל להלחם בכוחות השוק על ידי ספקולציות מצחיקות שהוא מנהל מספר שנים. הספקולציות הללו צפויות ומאפשרות לספקולנטים לקנות דולרים זולים בהמחירי השוק ואחר כך למכור אותם ברווח להנק ישראל (שמוכן לקנות דולרים יותר יקרים ממחיר השוק). סיוע לייצוא צריך להעשות על ידי סיבסוד ממשלתי לתעשיות שמשתלם לסבסד אותן. תעשיות שלא משתלם לסבסד אותן מן הראוי שיסגרו.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
