מרים נאור ואסתר חיות בג"צ בית המשפט העליון
צילום: נועם מושקוביץ

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות נוזפת בשופטים

חיות: האופן שבו התנהלו אחדים מאיתנו אינה מחמיאה, בלשון המעטה. אני בטוחה כי מה שראינו אינו מעיד על הכלל
מערכת Bizportal | (5)
נושאים בכתבה אסתר חיות

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, העבירה היום מכתב לנשיאות ונשיאי בתי המשפט ברחבי הארץ. חיות כותבת כי התחקיר ששודר בתוכנית "עובדה" מעורר דאגה לפחות בשני מישורים: "במישור הראשון – מתברר כי יש מי שסבור שאין כל פסול בקידום מינויים של שופטים בישראל על-פי אג'נדה פוליטית.
"כמו כן, יש האומרים כי השינוי היחיד לעומת העבר הוא שבעבר היה שיתוף פעולה בין נציגי הלשכה בוועדה ובין השופטים בוועדה והיום הוא מתקיים בינם ובין הגורמים הפוליטיים בוועדה. הקבלה כזו בטעות יסודההרכב הוועדה לבחירת שופטים תוכנן על ידי המחוקק כך שיתקיים בוועדה איזון בין הגורמים הפוליטיים, נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת, לבין הגורמים המקצועייםנציגי הרשות השופטת ונציגי לשכת עורכי הדין.
"מכאן ששיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין השופטים הוא שיתוף פעולה בין שני הגורמים המונחים בראש ובראשונה משיקולים מקצועיים בבחירת המועמדים האיכותיים ביותר לתפקיד. לעומת זאת,שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין הגורמים הפוליטיים בוועדה, כברית מוצהרתטומן בחובו סכנה כי הבחירה תחתור לקידום אג'נדה פוליטית על חשבון שיקולים מקצועיים. פוליטיזציה של מערכת המשפט עלולה לערער לחלוטין את יסודותיה כמערכת עצמאית ובלתי תלויה. בכוונתי לעשות כל הניתן כדי להגן על עצמאותה של הרשות השופטת וכדי למנוע פוליטיזציה שלהבית המשפט העליון
"במישור השני – נוגע להתנהלות השופטים שנצפו בכתבה. העובדה שמארגני הכנס ומארחיו קיימו עם השופטים שיחות שהוקלטו לצורך הכתבה היא בעייתית מאוד במישור היחסים בינם ובין השופטים. ואולם, התוכנית מציבה גם בפנינו השופטים מראה, על האופן שבו התנהלו אחדים מאיתנו באותו כנס, והתמונה הנגלית אינה מחמיאה, בלשון המעטה. אני בטוחה כי מה שראינו אינו מעיד על הכלל, אך גם כך יש להפיק ממה שראינו את הלקח הדרוש. על הלקחים שיש להפיק נדבר בישיבה הקרובהאני עדיין סבורה כי הכנסים והדיאלוג המקצועי המתקיים במסגרתם בין שופטים לעורכי דין הם בעלי חשיבות. בינתיים, כל מי שמוזמן להשתתף בכנס כזה או אחריצטרך להחליט לעצמו, אם הוא מעוניין להשתתף אם לאו. עם זאת, השופטים שיבחרו להמשיך ולהשתתף בכנסים נדרשים להקפיד על הכללים שנקבעו בעניין זה על ידי הנהלת בתי המשפט, על ידי ועדת האתיקה ועל ידי נשיאת בית המשפט העליון ולנהוג באופן ההולם את מעמדנו כשופטים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קצה הקרחון, של ההתנהגות הקלוקלת של השופטים. (ל"ת)
    מושיקו 27/11/2017 07:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נעמה 27/11/2017 05:29
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצויינת שהבהירה לנו שהעסק מושחת בטרוף,איך עו"ד מניפולטור על יחד עם שרה בעייתית ובעצמה על גבול השחיתות לא מהססים לעשות במינויים כבשלהם, כל המשולש -השופטחם - השרה - העו"ד מגעילים ומבישים..כמה נמוך עוד תרדו.. ואצל החרות האלה אנחנו נישפטים? צמרמורת..
  • 2.
    אייל 26/11/2017 18:51
    הגב לתגובה זו
    ממערכת המשפט.הפוליטיקאים מושחתים מטבעם ורק מושחתים יכולים להבחר אסור לתת להם להתערב במערכת המשפטית
  • עמוס 27/11/2017 04:57
    הגב לתגובה זו
    פוליטיקאי יש לו אינטרסים פופוליסטים .שם מה האינטרסים?שופטת רואה טלביזיה יש לה דעה ?
  • 1.
    מוטי 26/11/2017 18:24
    הגב לתגובה זו
    השרה שקד פועלת במצח נחושה להכניס חובדי כיפה בעלי דעה ימנית זה לא מספיק חובד כיפה .. צריך גם דעות פוליטיות אז מה הקשקוש כלפי עורכי הדין ? מה הם אמורים לעשות כשר משפטים מנסה להכניס את ההלכה דרך ההדתה דרך מערכת המשפט ? עד שהחילונים לא יתעוררו ויבינו שעוד כמה שנים החילוני יצטרך לקחת את הפקלאות ולזוז מפה שום דבר לא יקרה חמור מאד שאנחנו נאיבים ולא מעורבים
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.