הדובים נוהמים: הנפט נופל ביותר מ-4% על רקע דיווחי אופ"ק
נפט ענף האנרגיה ממשיך לסבול מתנודתיות גבוהה. לאחר שנכנס לטריטוריה דובית עם ירידה מתחת לרמה של 43 דולרים לחבית לפני כשבועיים, הנפט רשם בימים האחרונים מהלך עליות עד שנשק ל-47 דולרים לחבית. עם זאת, היום הנוזל השחור שוב מפגין חולשה על רקע דיווח מכיוון רוסיה.
היום הסתיים הרצף והוא הסתיים בחדות. הנפט איבד 4% לרמה של 45.4 דולרים לאחר הדיווח ב'בלומברג' שצוטט גורמים רשמיים ברוסיה, לפיו אלו דחו את ההצעה לקיצוץ תפוקה נוסף מעבר לזה שהוסכם במסגרת פסגת אופ"ק. לפי הדברים שצוטטו, קיצוץ נוסף של רמת התפוקה תעביר מסר שגוי לשווקים. כמו כן הנפט מאבד גובה לאור נתוני הקידוח של אופ"ק שהצביעו על עלייה יומית בסך של 1.8 מיליון חביות לחודש מאי הנוכחי לעומת חודש מאי הקודם.
נזכיר כי במאי האחרון באופ"ק סיכמו על הארכת הסכם ההקפאה ב-9 חודשים נוספים עד לרבעון הראשון של 2018, אך בינתיים עליית ההיצע מכיוון התעשייה בארה"ב לוחצת מטה את מחיר הנוזל השחור. הירידה היום קוטעת 10 ימים רצופים של עליות, או רצף העליות הארוך שנרשם מאז ינואר 2010.
מוקדם יותר השבוע, אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות התייחס לטלטלה במחיר הנפט. גרינפלד: "למרות שאין ריח שאנחנו יותר אוהבים בבוקר מריח של כותרות שליליות ואזהרות ממשבר, נדמה שהחששות עדיין מוקדמים מדי. ראשית, הירידה במחיר הנפט היא מינורית לעומת הקריסה של 2015-2014, גם באחוזים (20% מאז פברואר לעומת 70% דאז) אבל בעיקר במונחים דולריים (10 דולרים לחבית היום לעומת 75 דולרים לחבית דאז). בסקטור שבו ההוצאות הקבועות הן בעלות משקל משמעותי, יש לשינוי ברמת המחירים השפעה חזקה מאוד. שנית, רמת המרווחים היא עדיין לא כזו שהופכת את מחזור החוב לבלתי אפשרי כמו לפני לפני שנתיים וחצי. שלישית, המשבר של 2015-2014 הביא לכך שפירמות האנרגיה נאלצו לעבור תהליכי התייעלות חדים ומהירים, הן ברמה התפעולית והן ברמה הפיננסית. מי שלא הצליחה להתייעל חדלה מלהתקיים וכך קיבלנו בסופו של תהליך סקטור אנרגיה יציב הרבה יותר לתנודות במחירי הנפט. זה לא אומר שאם מחיר חבית נפט יגיע ל-20 דולרים כולם יישארו רגועים אבל נכון לעכשיו, העובדה שעליית המרווחים בסקטור האנרגיה לא חלחלה לשאר השוק נראית לנו סבירה ומוצדקת".
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד דבריו של גרינברג, בימים האחרונים מופיעים גם קולות אחרים. בסקירה של UBS שהתפרסמה היום, אנליסט הסחורות של בית ההשקעות, ג'ובאני סטאנובו, צופה ראלי של 20% במחיר הנוזל השחור עד סוף השנה. הסיבה לראלי מפתיעה גם כן מאחר וסטאנובו חוזה עלייה בביקוש הטבעי שתעקוף את ההיצע ותביא את מחיר הנפט לכיוון ה-60 דולר לחבית.
UBS לא לבד, גם במקנזי טענו בשבוע שעבר שכרגע השוק מתמקד בעודף ההיצע, אך הירידה בהשקעה של חברות הנפט, בסוף תהיה בעוכרי השוק. על פי הערכות מקנזי, בחצי העשור הנוכחי, ההשקעה של חברות הנפט קטנה בשיעור של יותר מ-20% אל מול חצי העשור הקודם. ירידה בהשקעה זו מקטינה את פוטנציאל
היום מחיר הנפט נופל בשיעור של יותר מ-1% לאור נתוני הקידוח של אופ"ק שהצביעו על עלייה יומית בחודש מאי בסך של 1.8 מיליון חביות לעומת חודש מאי הקודם. גם סטטיסטיקת הקידוח של רוסיה הייתה גבוהה מהצפוי.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
