חשש מפני לחץ על הדירוג של אינטרנט זהב וביקום
בזק בעקבות חקירת רשות לניירות ערך את בעל השליטה שאול אלוביץ' ומנהלים בחברת הנכדה בזק 0.43% , בסוכנות הדירוג מידרוג מזהירים מפני לחץ על הדירוג של אינטרנט זהב וביקומיוניקיישנס, וזאת בצל אי הוודאות של ההשלכות העתידיות סביב החקירה, והחשש מהיקפי הדיבידנדים הצפויים.
לגבי אינטרנט זהב כתבו במידרוג כי במידה ויחולו שינויים בהנחת הבסיס בקשר עם קבלת הדיבידנד השוטף מביקום בטווח הזמן הקצר והבינוני, אשר יוביל לשחיקה ביחסי שירות החוב ופגיעה בגמישותה הפיננסית של החברה, לצד עליה ברמת המינוף, עלול להיווצר לחץ שלילי על הדירוג. "הימשכות החקירה לאורך זמן והתפתחות החשדות כנגד בעל השליטה בקבוצה ובעלי משרה בבזק ככל שיהיו, יש עמה להעלות את סיכון האשראי בביקום וכנגזר גם בחברה. עליית הסיכון האמור נובעת מחשש להרעה בגמישותה הפיננסית של החברה ועלייה בסיכון המחזור, הן בהיבט של נגישותה למחזור החוב והן בהיבט של רמת המינוף, תוך חשש מהמשך פגיעה בשווי מניות ביקום כתוצאה מהסנטימנט השלילי והלחץ על מניית בזק".
"בנוסף, בהתאם לאופי הדיווח וחומרת החשדות, אם וכאשר יוגשו כתבי אישום, ישנו קושי רב להעריך את ההשלכות האפשריות על היתר השליטה בחברת בזק, וכן, אם וכיצד ישליכו תוצאות החקירה על מדיניות הדיבידנד של בזק וכנגזר על פוטנציאל קבלת הדיבידנדים מביקום בטווח הזמן הקצר והבינוני ביחס לתרחיש הבסיס של מידרוג. שינוי לרעה בחלוקת הדיבידנדים עלולה להשפיע לשלילה על יכולת שירות החוב של החברה וכנגזר על יחסי שירות החוב וגמישותה הפיננסית ולהוביל ללחץ שלילי על הדירוג. נזכיר כי, בתרחיש הבסיס של מידרוג הונח כי בזק תמשיך לחלק דיבידנדים בשיעור של 100% מהרווח הנקי בהתאם למדיניותה בטווח הזמן הקצר והבינוני, אשר תאפשר לביקום לחלק דיבידנדים בהיקף שנתי של 100 עד 150 מיליון שקל בשנים הקרובות. כאמור, סטייה לאורך זמן ממדיניות חלוקה זו בבזק, אשר כרגע אין לנו אפשרות להעריך את סבירות התממשותה, עלולה להוביל ללחץ על פוטנציאל חלוקת הדיבידנדים מביקום ולפגום ביחסי שירות החוב בחברה. בנוסף, אי הודאות שאופפת את החקירה, המתבטאת גם בלחץ על מחירי המניה של בזק וביקום תוך פגיעה בשיעור ה-LTV של החברה עלולים להוות גם כן משקולת על דירוגה. מידרוג תוסיף לעקוב אחר התפתחות החקירה והשפעתה על הפרמטרים הפיננסיים של החברה וגמישותה הפיננסית".
בנוגע לביקום כתבו במידרוג, "יש לציין כי עד כה הירידה במחיר השוק של מניית בזק מאז תחילת 2017, בשיעור של כ- 19%, הובילה לעלייה ברמת המינוף של החברה, אשר התקזזה בחלקה מצד קבלת דיבידנדים מבזק ופירעון חוב בהתאם ללוח הסילוקין".
- הדרך של ניר דוד לצמרת בזק ומה החזון להמשך - ראיון
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
אמפא
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.
