האפיק בבורסה בת"א אליו מזרים כעת הציבור מיליארדים - צפו בטבלת התשואות
הרבעון הראשון של 2017 אמנם הסתיים עם תשואה שלילית במדד המעו"ף (בעיקר בשל נפילות במניות טבע-פריגו-מיילן-אופקו), אבל זה לא מנע מהציבור להגדיל בצורה משמעותית את החשיפה לבורסה ברקע לראלי טראמפ בשווקים בחו"ל.
לפי ניתוח של מורן צביק, מנהל קשרי יועצים במיטב-דש, הציבור מגדיל את החשיפה לבורסה בראש ובראשונה דרך קרנות אג"ח כללי (כלומר קרנות 80-20, 90-10 וכו') שהינה קטגוריה של קרנות שמשלבות אג"ח ומניות. קטגוריה זו רשמה בחודש מארס גיוס של 2.06 מיליארד שקלים כאשר מתחילת השנה רשמו קרנות אג"ח כללי גיוס עצום של 6.5 מיליארד שקלים, הרבה מעבר לגיוסים שנרשמו בשאר הקטגוריות (במקום השני נמצאת הקטגוריה של קרנות מנייתיות, מה שמדגיש עוד יותר את העובדה שהציבור ללא ספק במגמה של הגדלת סיכון בתיק ההשקעות).
אז מי הן קרנות הנאמנות בקטגוריית אג"ח כללי שרשמו מתחילת השנה את התשואה הגבוהה ביותר ומי הן הקרנות אליהן זורם הכסף הגדול של הציבור? הנה הנתונים:
התשואות הגבוהות ביותר
בשוק יש מעל 300 קרנות בקטגוריית אג"ח כללי. לאחר סינון של מינימום 100 מיליון שקלים היקף נכסים לכל קרן, קיבלנו 149 קרנות. לפי חישוב Bizportal, התשואה הממוצעת של אותן קרנות מסתכמת מתחילת השנה ב-1.11%.
את המקום הראשון בקטגוריה תופסת הקרן פסגות פרימיום של בית ההשקעות פסגות שהשיגה תשואה של 3.9% מתחילת השנה. צריך לציין שמדובר בקרן חריגה בקטגוריה שבה שיעור המניות עשוי להגיע עד ל-50% (ובפועל עומד כיום על מעל 47%). את המקום השני תופסת הקרן איביאי 20-80 שהשיגה תשואה של 3.2% מתחילת השנה. מדובר בקרן שלפי התשקיף שלה לפחות 80% מהנכסים צריכים להיות מושקעים בשוק האג"ח (עומדת על חשיפה של 17% למניות). במקום השלישי נמצאת הקרן אזימוט 18-82 דיבידנד חי שלפי התשקיף מחויבת להשקיע 82% מנכסיה בשוק האג"ח (או פיקדונות ומזומן) והשיגה תשואה של 3% מתחילת השנה. הנה רשימת 10 הקרנות שהגישו את התשואה הגבוהה ביותר בקטגוריית האג"ח הכללי ברבעון הראשון של 2017:
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגייסות הגדולות ביותר (כלומר הקרנות אליהן זורם הכסף)
מניתוח גיוסים ופדיונות בקרנות הנאמנות עולה כי קרן הנאמנות בקטגורית אג"ח כללי שרשמה את הגיוס הגדול ביותר היא אנליסט 80-20 שבחודש מארס רשמה גיוס של 255 מיליון שקלים ומתחילת השנה גייסה 474 מיליון שקלים. במקום השני נמצאת הקרן ילין לפידות 20-80 צמיחה שגייסה 207 מיליון שקלים בחודש מארס ובסה"כ 441 מיליון שקלים מתחילת 2017. קרן נוספת שבלטה בגיוסים ואף היא של ילין לפידות היא ילין לפידות תיק השקעות מנוהל שהחלה לפעול בסוף ינואר האחרון וגייסה עד כה 304 מיליון שקלים. הנה 10 הקרנות שראו את הגיוסים הגדולים ביותר מתחילת השנה בקטגוריית אג"ח כללי:
- 4.מבין 02/04/2017 17:47הגב לתגובה זווגם קטנות ומפתיעות. יפה יפה
- 3.מדיגוס וקולפלנט צוברות תאוצה (ל"ת)אבי 02/04/2017 17:05הגב לתגובה זו
- 2.אחד מהשוק 02/04/2017 17:05הגב לתגובה זוהרבה שמות חדשים שעושים מצויין בשנה שנתיים האחרונות
- דודו 07/04/2017 19:53הגב לתגובה זווואלה יופי, מצאו להם שיטה. פותחים 10 קרנות קטנות, 9 נסגרות כי התשואות ברצפה, 1 מצליחה במזל להכות את השוק ומשווקים אותה כאילו הם מצאו את השיטה להתעשר.
- הקטנות הם דינמיות והגדולות תקועות וסטטיות (ל"ת)משה ראשל"צ 02/04/2017 20:42הגב לתגובה זו
- 1.מולי 02/04/2017 15:57הגב לתגובה זותעודת סל אג"ח - 80% ותעודת סל ת"א 35 - 20%. דמי הניהול יהיו קטנים בהרבה.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
