אחרי הדו"חות: האנליסטים מתייחסים למניית בנק מזרחי טפחות
מזרחי טפחות בהמשך לפרסום הדו"חות הכספיים של בנק מזרחי טפחות -4.85% מוקדם יותר היום, האנליסטים בשוק מסכמים את הרבעון בנימה פושרת ברקע לעלייה בסעיף ההוצאות, ובירושלים ברוקראז' אף הגדילו לעשות וחתכו את ההמלצה למנייה אחרי תשואה של 9% מתחילת השנה. לגבי ההמשך, בשוק מעריכים כי בפני בנק מזרחי טפחות עומדת שנה חזקה הודות לפתיחת מרווחי האשראי בתחום המשכנתאות.
מאיר סלייטר, בנק ירושלים ברוקראז': הוריד את ההמלצה למניית בנק מזרחי טפחות ל'תשואת שוק' במחיר יעד של 65 שקל. "לאחר העליות האחרונות במניית הבנק הוא נסחר במכפיל הון של 1.12 - סביבה בה לא היה כבר זמן רב. המשמעות היא שהבנק נסחר במכפיל רווח מעט גבוה מ-10 לשנה הקרובה. כך, ההשקעה במניית מזרחי מספקת תשואה על ההשקעה של כ-10%. מנקודת מבטנו תשואה זו תואמת את סיכון פעילות הבנק ואת הפוטנציאל הטמון בה".
"תוצאות מזרחי לרבעון הרביעי של 2016 היו מעט חלשות. הבנק רשם רווח של 265 מיליון שקל ותשואה להון של 8.6%, לעומת צפי לתשואה של 9.8%. בבנק נרשמו מספר השפעות שאינן מייצגות לאורך זמן, כמו: עליית שיעור המס, מענק לעובדי בנק יהב, הפרשה להפסדי אשראי ורווחי נגזרים גבוהים. בנטרול השפעות אלו והשפעת המדד השלילי, הייתה התשואה להון עומדת על כ-10%. את שנת 2016 מזרחי סיים עם תשואה להון של 10.2%, בדומה לשנתיים הקודמות בהן רשם תשואה להון של 10% ו- 10.6% בשנים 2015 ו-2014 בהתאמה. השמירה על התשואה להון הושגה בזכות גידול של 11.6% ברווח הנקי בשנת 2016, וגידול מקביל בהיקף ההון העצמי".
"הנתון החזק בדו"חות היה הכנסות המימון השוטפות, אשר ללא השפעת המדד, רווחי האג"ח ורכיבים נוספים, צמחו ב-2.5% לעומת הרבעון הקודם וב-5.7% לעומת המקביל. יחד עם זאת, צמיחה זו הושגה על ידי גידול בהיקף הפעילות, בזמן שהמרווח הפיננסי השוטף נותר כמעט ללא שינוי. זאת, בשונה מהמגמה שראינו בבנק הבינלאומי של הגדלת המרווח. מזרחי הוא אחד הבנקים שהושפעו בשיעור המשמעותי ביותר מירידת הריבית, ולכן הוא צפוי להיות אחד הנהנים הגדולים, אך האתגר של הבנק לשנה הקרובה, בדומה ליתר הבנקים, הוא הגדלת המרווח גם ללא עליית ריבית, מהלך שלא התרחש ברבעון הנוכחי".
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום, כותב סלייטר, "הדו"חות הנוכחיים היו מעט חלשים, אך הם ממשיכים לספק בסיס רווחיות של 10%-11% תשואה להון בשנה. הוצאות הבנק ממשיכות לעלות, והיכולת של הבנק להגדיל את ההכנסות בהיקף גבוה יותר תלוי בהמשך הצמיחה האגרסיבית של הבנק, כפי שראינו בכל השנים האחרונות, אך גם ביכולת להגדיל את המרווח הפיננסי, תהליך שטרם החל בבנק מזרחי".
מיכה גולדברג, אקסלנס ברוקראז': "בנק מזרחי פרסם דו"חות מעט טובים מהצפי, עם רווח נקי של 265 מיליון שקל (מעלה התחזית של אקסלנס לרווח נקי של 253 מיליון שקל), אך נמוכים מהקונצנזוס שצפה רווח של 294 מיליון שקל. הרווח הגבוה מהצפי נובע בעיקר מהכנסות גבוהות (בעיקר הודות להשפעת שווי הוגן של הנגזרים ועמלות פירעון מוקדם) אשר קוזזו ברובן על ידיי הוצאות מעט גבוהות מהצפי. בשורה התחתונה, בנק מזרחי דיווח על תשואה על ההון פושרת של כ-8.6%, בעיקר כתוצאה מהוצאות חד-פעמיות".
גולדברג מעריך כי "ב-2017 רווחי הבנק צפויים לגדול בכ-10%, בעיקר כתוצאה מהמשך צמיחה מואצת בתיק האשראי; משיפור תמהיל תיק האשראי; מהתרחבות מרווחי האשראי, מטיוב רשת הסניפים והנכסים בבעלות הבנק ומניצול יעיל יותר בהלימות ההון. בנק מזרחי טפחות נותר הבנק הרווחי ביותר במערכת עם הנהלה מצוינת: מתחילת השנה הבנק ייצר תשואה על ההון של כ-11%, שהינה מייצגת, להערכתנו, לסביבה העסקית הנוכחית, בלי אינפלציה ועם שיעור ריבית אפסית".
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
גולדבג שומר על 'המלצת קנייה' למניית מזרחי טפחות, עם מחיר יעד של 71 שקל, ומציין כי ההפרשות הנוספות בגין החקירה בארה"ב, ומדדים שליליים ימשיכו להיות הסיכון העיקרי בטווח הקצר.
אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון: "הדו"ח של מזרחי לרבעון הראשון היה מאכזב לדעתנו, כאשר הבנק רשם רווח של 265 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של 8.6%, נמוך במעט מהתחזיות המוקדמות שלנו. נכון שברבעון הרביעי נרשמו מספר השפעות חד פעמיות, בעיקר השינוי במס החברות (פגיעה של 40 מיליון שקל, נטו), והשפעות האינפלציה (20 מיליון שקל, נטו), ובנוסף מדובר ברבעון רביעי בו ההוצאות גבוהות יותר בדרך כלל, אולם עדיין ציפינו שעליית המרווח בתחום המשכנתאות תתרום לדו"ח טוב יותר".
"הסיבה העיקרית לתוצאות החלשות ביחס לתחזיות נובעת מסעיף ההוצאות. אנחנו ממשיכים לראות גידול בהוצאות השכר, כאשר ברבעון הנוכחי הגידול היה חד מהצפוי (גידול של 13.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד). הדבר נובע הן ממענק חד פעמי לעובדי בנק יהב והן מגידול שוטף בכח האדם בבנק".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
