אחרי כישלון ההנפקה, פסגות מעדכן את מחיר היעד למניית קנון

השבוע ירדה המניה בחדות לאחר שבחברה התנגדו להנפיק את הנכס המרכזי בפרוטפוליו במחיר נמוך מזה שתכננו
נדב לוי |
נושאים בכתבה עידן עופר קנון

בסוף השבוע שעבר נכשלה חברת קנון 0.62% בהנפקת 'אי סי פאואר' בניו יורק בשל ביקושים דלים שהביאו לבסוף לביטולה. כוונת קנון הייתה לבצע את הנפקת 'אי סי פאואר' (המפעילה 11 תחנות כוח ומהווה את מקור השווי העיקרי של החברה) בטווח מחירים של 12-15 דולר, אך כבר בשעות הראשונות להנפקה היה ברור שבשוק לא מתכוונים לקנות במחירים הללו ולבסוף ההנפקה כאמור בוטלה. בשל כך הגיבה מניית קנון באותו היום בנפילה של כ-11% במסחר בניו יורק. 

כעת מתייחסים ב'פסגות' לכישלון שספגה קנון עם עדכון המלצה והורדת מחיר היעד, כאשר האנליסט נעם פינקו כותב כך: "אי סי פאואר ניסתה בשבוע שעבר לגייס 310-390 מיליון דולר לפי שווי בטווח שבין 1200 - 960 מיליון דולר לחברה. ההנפקה כידוע זכתה לביקושים מעטים בשווי זה ולאחר שקנון לא הסכימה לרדת במחיר (דיווחים שונים דיברו על אפשרות לבצע את ההנפקה בשווי של כ-800 מיליון דולר) ההנפקה בוטלה. להערכת החברה השווי בטווח התחתון בתמחור הראשוני כבר שיקף דיסקאונט IPO ולכן לא הסכימה לתת הנחה נוספת. נציין כי לפי החישוב שלנו ההנפקה הייתה אמורה להתבצע בטווח מכפילי EV\ EBITDA לשנת 2018 של 7-7.5. הסיבה שמסתכלים על הנתונים של שנת 2018 הינה חוזה PPA גדול בתחנה החדשה CDA שאמור להיכנס לתוקף משנת 2018".

"במודל הקודם שלנו השתמשנו במכפיל  7.5 ל-EBITDA של 2018 והגענו לשווי של 1.15 מיליארד דולר (תוך התחשבות בחוב פיננסי של 220 מיליון דולר של 'אי סי פאואר' לקנון). לאור האכזבה מההנפקה אנו מעריכים את החברה לפי מכפיל 7.5 לפרוייקטים הוותיקים שלה ומכפיל 6.5 לפרוייקטים החדשים שיניבו במלואם בשנת 2018. אי לכך, אנו מורידים את השווי המוערך על ידינו ל-915 מיליון דולר".

"אז מה יקרה עכשיו? עצירת ההנפקה לא משנה את תכניות החברה לפרק את קנון ולחלק את האחזקות שלה לבעלי המניות, אלא רק דוחה אותה קצת ומשנה את הדרך לפירוק. נראה כי הדרך המרכזית בה תבחר ללכת החברה היא תלת שלבית: 1. ביצוע ספין אוף נוסף לחברה חדשה אליה יועברו האחזקות בצים, קורוס ו-PGE וכן יועברו כספים לכיסוי הערבויות של קורוס (כ-120 מיליון דולר). החברה תתומחר ב-0 כנראה. 2. קנון תהפוך להיות 'אי סי פאואר'. הנהלת קנון תפוזר והנהלתה תהיה ההנהלה של 'אי סי פאואר'. מהלך זה אפשרי שכן קנון מחזיקה ב-100% מאי סי פאואר שתהיה הנכס היחיד שלה. 3. גיוס כספים בהנפקה משנית לתוך קנון לצורכי פרעון החוב שלה (לחברה לישראל ולקרדיט סוויס, הלוואות בהיקף של 245 מיליון דולר - הלוואות שהיו צריכות להיפרע מכספי ההנפקה. החוב לחברה לישראל הוא ארוך ואת החוב לקרדיט סוויס מעריכה החברה כי ניתן לגלגל)".

"לאור האכזבה מאי ביצוע ההנפקה עולה השאלה האם ההנפקה המשנית בקנון, כמתואר לעיל כן תוכל להצליח? בניסיון ההנפקה האחרון לקחה החברה 7 חתמים מהמובילים בארה"ב להם אנליסטים המתמחים בתמחור חברות אנרגיה בארה"ב. בקנון סבורים כי לאור ההיכרות של האנליסטים עם 'אי סי פאואר', לאחר שקנון שהינה חברה סחירה תהפוך למעשה ל-'אי סי פאואר' אזי בתי ההשקעות האמורים עשויים להתחיל לסקר אותה ולתמחר אותה בדומה לתמחור שלהם לקראת ההנפקה ובכך להקל על גיוס עתידי. בנוסף, העובדה שגיוס עתידי יהיה כבר יותר קרוב לשנת 2018, בה ה-EBITDA צפוי להיות גבוה משמעותית עשויה להקל על קבלת מכפיל גבוה יותר".

"במקביל למהלך האמור עשויה 'אי סי פאואר' חלקים מתחנות כוח הנמצאות בתפוקה מלאה, כגון למשל תחנת OPC שבמישור רותם".

"בשורה התחתונה  - המודל שלנו לקנון עד היום כלל מספר "מנגנוני הגנה" שמרניים כגון דיסקאונט חברת אחזקות של 20% וחוב פיננסי גבוה מידי מטעמי שמרנות. לאחר הפחתת שווי 'אי סי פאואר' אנו מקטינים את מנגנוני ההגנה (דיסקואנט של 10% שגם עשוי להיסגר לגמרי בהשלמת התהליך וחוב שגבוה בקצת מזה של  החברה לצורכי מימון התהליכים שיביאו לפירוק). אנו מורידים את מחיר היעד שלנו מ-55 שקל למניה ל-50 שקל למניה. אנו סבורים כי ייקח זמן עד שהאמון יחזור למניה, אבל כן סבורים כי הערך של 'אי סי פאואר' הוא אמיתי ויצוף בעתיד. איך לכך אנו שומרים על המלצת הקניה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.