אחרי כישלון ההנפקה, פסגות מעדכן את מחיר היעד למניית קנון

השבוע ירדה המניה בחדות לאחר שבחברה התנגדו להנפיק את הנכס המרכזי בפרוטפוליו במחיר נמוך מזה שתכננו
נדב לוי |
נושאים בכתבה עידן עופר קנון

בסוף השבוע שעבר נכשלה חברת קנון 2.14% בהנפקת 'אי סי פאואר' בניו יורק בשל ביקושים דלים שהביאו לבסוף לביטולה. כוונת קנון הייתה לבצע את הנפקת 'אי סי פאואר' (המפעילה 11 תחנות כוח ומהווה את מקור השווי העיקרי של החברה) בטווח מחירים של 12-15 דולר, אך כבר בשעות הראשונות להנפקה היה ברור שבשוק לא מתכוונים לקנות במחירים הללו ולבסוף ההנפקה כאמור בוטלה. בשל כך הגיבה מניית קנון באותו היום בנפילה של כ-11% במסחר בניו יורק. 

כעת מתייחסים ב'פסגות' לכישלון שספגה קנון עם עדכון המלצה והורדת מחיר היעד, כאשר האנליסט נעם פינקו כותב כך: "אי סי פאואר ניסתה בשבוע שעבר לגייס 310-390 מיליון דולר לפי שווי בטווח שבין 1200 - 960 מיליון דולר לחברה. ההנפקה כידוע זכתה לביקושים מעטים בשווי זה ולאחר שקנון לא הסכימה לרדת במחיר (דיווחים שונים דיברו על אפשרות לבצע את ההנפקה בשווי של כ-800 מיליון דולר) ההנפקה בוטלה. להערכת החברה השווי בטווח התחתון בתמחור הראשוני כבר שיקף דיסקאונט IPO ולכן לא הסכימה לתת הנחה נוספת. נציין כי לפי החישוב שלנו ההנפקה הייתה אמורה להתבצע בטווח מכפילי EV\ EBITDA לשנת 2018 של 7-7.5. הסיבה שמסתכלים על הנתונים של שנת 2018 הינה חוזה PPA גדול בתחנה החדשה CDA שאמור להיכנס לתוקף משנת 2018".

"במודל הקודם שלנו השתמשנו במכפיל  7.5 ל-EBITDA של 2018 והגענו לשווי של 1.15 מיליארד דולר (תוך התחשבות בחוב פיננסי של 220 מיליון דולר של 'אי סי פאואר' לקנון). לאור האכזבה מההנפקה אנו מעריכים את החברה לפי מכפיל 7.5 לפרוייקטים הוותיקים שלה ומכפיל 6.5 לפרוייקטים החדשים שיניבו במלואם בשנת 2018. אי לכך, אנו מורידים את השווי המוערך על ידינו ל-915 מיליון דולר".

"אז מה יקרה עכשיו? עצירת ההנפקה לא משנה את תכניות החברה לפרק את קנון ולחלק את האחזקות שלה לבעלי המניות, אלא רק דוחה אותה קצת ומשנה את הדרך לפירוק. נראה כי הדרך המרכזית בה תבחר ללכת החברה היא תלת שלבית: 1. ביצוע ספין אוף נוסף לחברה חדשה אליה יועברו האחזקות בצים, קורוס ו-PGE וכן יועברו כספים לכיסוי הערבויות של קורוס (כ-120 מיליון דולר). החברה תתומחר ב-0 כנראה. 2. קנון תהפוך להיות 'אי סי פאואר'. הנהלת קנון תפוזר והנהלתה תהיה ההנהלה של 'אי סי פאואר'. מהלך זה אפשרי שכן קנון מחזיקה ב-100% מאי סי פאואר שתהיה הנכס היחיד שלה. 3. גיוס כספים בהנפקה משנית לתוך קנון לצורכי פרעון החוב שלה (לחברה לישראל ולקרדיט סוויס, הלוואות בהיקף של 245 מיליון דולר - הלוואות שהיו צריכות להיפרע מכספי ההנפקה. החוב לחברה לישראל הוא ארוך ואת החוב לקרדיט סוויס מעריכה החברה כי ניתן לגלגל)".

"לאור האכזבה מאי ביצוע ההנפקה עולה השאלה האם ההנפקה המשנית בקנון, כמתואר לעיל כן תוכל להצליח? בניסיון ההנפקה האחרון לקחה החברה 7 חתמים מהמובילים בארה"ב להם אנליסטים המתמחים בתמחור חברות אנרגיה בארה"ב. בקנון סבורים כי לאור ההיכרות של האנליסטים עם 'אי סי פאואר', לאחר שקנון שהינה חברה סחירה תהפוך למעשה ל-'אי סי פאואר' אזי בתי ההשקעות האמורים עשויים להתחיל לסקר אותה ולתמחר אותה בדומה לתמחור שלהם לקראת ההנפקה ובכך להקל על גיוס עתידי. בנוסף, העובדה שגיוס עתידי יהיה כבר יותר קרוב לשנת 2018, בה ה-EBITDA צפוי להיות גבוה משמעותית עשויה להקל על קבלת מכפיל גבוה יותר".

"במקביל למהלך האמור עשויה 'אי סי פאואר' חלקים מתחנות כוח הנמצאות בתפוקה מלאה, כגון למשל תחנת OPC שבמישור רותם".

"בשורה התחתונה  - המודל שלנו לקנון עד היום כלל מספר "מנגנוני הגנה" שמרניים כגון דיסקאונט חברת אחזקות של 20% וחוב פיננסי גבוה מידי מטעמי שמרנות. לאחר הפחתת שווי 'אי סי פאואר' אנו מקטינים את מנגנוני ההגנה (דיסקואנט של 10% שגם עשוי להיסגר לגמרי בהשלמת התהליך וחוב שגבוה בקצת מזה של  החברה לצורכי מימון התהליכים שיביאו לפירוק). אנו מורידים את מחיר היעד שלנו מ-55 שקל למניה ל-50 שקל למניה. אנו סבורים כי ייקח זמן עד שהאמון יחזור למניה, אבל כן סבורים כי הערך של 'אי סי פאואר' הוא אמיתי ויצוף בעתיד. איך לכך אנו שומרים על המלצת הקניה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?