טבלה

CofaceBdi מדרגים את היציבות הפיננסית בערים - צפו בטבלה

נתוני הדירוג הציבו את נס ציונה במקום הראשון ביציבות הפיננסית. לוד, המחזיקה בדירוג סוציואקונומי מהנמוכים בישראל זינקה השנה בדירוג ועקפה את תל אביב, רמת גן וכפר סבא

ענת דניאלי | (2)

חברת המידע העסקי CofaceBdi ביצעה ניתוח ליציבות הפיננסית ביישובים השונים בישראל במסגרת דירוג BdiCode לשנת 2017. מהנתונים עולה כי עיריית נס ציונה נמצאת זו השנה הרביעית ברציפות בראש דירוג היציבות הפיננסית של הערים הגדולות בארץ.

 

עיריית נס ציונה, שבה יש 46 אלף תושבים, בעלת בדירוג סוציו אקונומי 7. מנתוני CofaceBdi עולה כי נס ציונה כ-69% מההכנסות שלה ממקורותיה – ארנונה היטלים אגרות וכדומה (הכנסה עצמית ביחס לסך ההכנסות של העירייה), והיתר ממקורות נוספים כגון סיוע ממשלתי.

 

ב-CofaceBdi מציינים כי קיימת חשיבות בדירוג היציבות ליכולת של עירייה להתקיים ממקורות ההכנסה שלה עצמה כגון ארנונה, ופחות מסיוע ממשלתי. ככל שהיחס בין הכנסה עצמית לסה"כ ההכנסות גבוה יותר כך גם האיתנות הפיננסית של הרשות המקומית  בעריית נס ציונה אחוז הגביה היה כ-68% שאינו גבוה ביחס לשאר הערים. 

במקום השני בדירוג נמצאת הרצליה, שבה מתגוררים 102 אלף תושבים. להרצליה דירוג סוציו אקונומי גבוה יותר מנס ציונה (8). יחס ההכנסה העצמית שלה עומד על 78% ואילו יחס הגביה עומד על 76.4%.

עוד ניתן לראות ברשימה שונות גבוהה בדירוגים של ערי המטרופולין הגדולות בישראל (ת״א, ירושלים, חיפה וב״ש). בקרב הערים הגדולות מדורגת תל אביב במקום ה-11 (עלייה מהמקום ה-13 שנה שעברה), בעוד שירושלים מדורגת במקום ה-21 (לעומת 24 אשתקד), באר שבע נמצאת במקום ה-29 (ירדה 3 דירוגים לעומת שנה קודם לכן) וחיפה נותרה עם דירוג 34 גם השנה.

 

מועצה\עירייה מספר תושבים דירוג סוציואקונומי דירוג יציבות דירוג יציבות הכנסה עצמית ביחס לסה"כ ההכנסה אחוז הגביה מסך החובות 
2017 2016
נס ציונה 46,026 7 1 1 69% 67.60%
הרצליה 102,642 8 2 4 78% 76.40%
רמת השרון 49,061 9 3 2 77% 80.60%
חולון 207,111 5 4 3 69% 83.30%
פתח תקווה 252,635 6 5 7 75% 86.00%
לוד  79,275 4 6 17 54% 64.90%
ראש  העין 43,956 6 7 9 69% 87.90%
כרמיאל 52,434 5 8 6 72% 90.00%
אשדוד 246,837 5 9 11 69% 86.90%
רמת גן 159.369 7 10 8 74% 73.00%
תל אביב-יפו 519,595 8 11 13 84% 78.50%
כפר סבא 104,742 8 12 12 70% 82.90%
אשקלון 142,322 5 13 10 64% 79.80%
מודיעין מכבים רעות 89,907 8 14 15 58% 94.50%
יבנה 43,959 5 15 16 67% 74.20%
ראשון לציון 260,813 6 16 5 59% 88.00%
רעננה 84,749 8 17 21 76% 94.20%
עפולה  48,647 5 18 23 62% 64.60%
נתניה 235,304 5 19 30 69% 70.50%
הוד השרון 58,142 8 20 22 74% 84.70%
ירושלים 933,550 4 21 24 63% 57.20%
רחובות 141,801 6 22 25 73% 73.60%
קירית מוצקין 46,098 6 23 29 68% 88.80%
קירית אתא 60,302 5 24 28 63% 77.20%
בת ים 158,746 5 25 27 61% 61.70%
קירית ביאליק 43,634 6 26 19 77% 65.10%
נצרת עילית 49,998 5 27 20 54% 66.30%
גבעתיים 60,026 8 28 14 67% 91.30%
באר שבע 215,160 5 29 26 70% 89.40%
עכו 54,989 4 30 33 62% 54.20%
נהריה 63,282 5 31 32 66% 57.40%
מעלה אדומים 40,667 5 32 - 54% 75.80%
חדרה 95,641 5 33 35 75% 55.20%
חיפה 316,610 7 34 34 63% 50.10%
אילת 64,463 5 35 31 68% 81.30%
קירית ים 45,261 5 36 37 43% 68.80%
רמלה 78,373 4 37 36 60% 79.50%
טבריה 47,055 4 38 38 59% 73.90%
 
עיריית לוד המחזיקה בדירוג סוציו אקונומי של 4 בלבד, נמצאת במקום השישי מבין הערים הגדולות, הרבה לפני עיריות גדולות ממנה עם תושבים בחתך סוציואקונומי גבוה בהרבה כמו ת״א, כפ״ס ורמת גן. לוד, שבה מתגוררים כ-79 אלף תושבים, מחזיקה דווקא ביחס הכנסה עצמית לסך ההכנסה נמוך של 54%, והיא גבתה כ-65% מחובותיה בלבד – אולם ב-CofaceBdi מציינים כי יתר הפרמטרים הפיננסיים של העיר במגמת שיפור בשנים האחרונות מה שהוביל את המודל של הדירוג להציב אותה גבוה ברשימה.

 

כך למשל, הוסיפו מחברת הדירוג כי בעיר לוד, על בסיס דו״חותיה הכספיים לשנת 2015, קיים עודף מצטבר בתקציב הרגיל של 49 מיליון שקל, כאשר שנה קודם לכן עמד העודף המצטבר עמד על 40 מיליון שקל. כמו כן, אם בוחנים את הכנסותיה השוטפות פחות הוצאותיה השוטפות עולה כי היא נהנית מעודף משמעותי של 22.5 מיליון שקל (28 מיליון שקל שנה קודם לכן). כמו כן, עומס המלוות לסוף השנה של העירייה ירד (מ-46 מיליון שקל ל-37 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האחרון בחיפה שיסגור את האור. לא יאמן לאיזה מצב הגיעה (ל"ת)
    מקום 34 26/01/2017 21:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יינן 26/01/2017 10:50
    הגב לתגובה זו
    ראשלצ בצניחה חופשית רצופה.הקפי עבודות הפיתוח עצומות ורובן חסרות טעם ומיותרות.
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.7%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.

הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.7%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.