תלונה נגד התנהגות מינית של קב"ט אל על באיטליה הושתקה - והעובדים יפוצו בעד 700 אלף שקל
שלושה עובדים של משרד החוץ יפוצו ב-230 אלף שקל כל אחד לאחר שפוטרו על רקע תלונה שהגישו נגד קצין הביטחון הממונה על תחנת אל על במילאנו.
מדובר בפרשה שהתרחשה בין השנים 2011 ל-2012 עם מינויו של קצין הביטחון. כשנה לאחר מכן שלחו התובעים מכתב תלונה על הממונה לראש השב"כ ולמנכ"ל אל על. הם פוטרו בספטמבר 2012, שלושה חודשים בלבד לאחר משלוח המכתב.
בתביעה שהגישו נגד משרד החוץ לפני כ-3 שנים הם סיפרו כי התנהלות הממונה החדש הייתה חמורה ומסוכנת. בין היתר, הוא נהג לדבר במיניות בוטה ביותר על עובדות, תלה תמונות מביכות בעלות אופי מיני, הפקיר את נשקו, טייח תקלות ביטחוניות, דרדר את מערכת היחסים עם המקומיים ועוד.
לטענתם, הם ניסו להעלות את הבעיות בסולמות הרגילים של ההיררכיה אך הושתקו ואף אוימו שלא להוציא את הדברים החוצה. בנסיבות אלה, לא הייתה להם ברירה אלא לשלוח את מכתב התלונה לדרגים הבכירים ביותר.
לטענת התובעים, המכתב היה הסיבה היחידה לפיטורים ועל המשרד לפצות אותם בהתאם לחוק המגן על עובדים חושפי שחיתויות. עוד לדבריהם, השימוש שנערך להם היה לקוי שכן לא התאפשר להם לעיין בתוצאות הבדיקה החיצונית שנערכה בתחנה לאחר משלוח המכתב.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משרד החוץ טען בתגובה כי בתחנת מילאנו היו מאבקי כוח בין קצין הביטחון הממונה לבין סגנו. לדבריו, התובעים חברו יחדיו בקנוניה ובבריונות, במטרה להתערב במאבקי כוח אלה תוך הטחת האשמות שווא בקצין הממונה. לדבריו, הם שלחו את מכתב התלונה ב"עקיפת סמכות" ובחוסר תום לב. מערכת היחסים שנוצרה לאחר מכן לא אפשרה את המשך העסקתם, סיכם המשרד.
השופט אייל אברהמי מבית הדין לעבודה בירושלים קיבל את גרסת התובעים במלואה. השופט התרשם שלתובעים לא הייתה ברירה וכדי לעורר את המערכת הם היו חייבים לפנות לדרגים גבוהים הרבה יותר. כמו כן לדבריו, לפחות חלק מהתלונות במכתב היו מוצדקות שכן בעקבותיו בוצעה בדיקה בתחנה והממונה הועבר לתפקיד זוטר יותר. התובעים "חשו אחריות עמוקה להתנהלות התחנה וביקשו לתקן את שנדרש", כתב השופט וקבע כי עניינם חוסה תחת חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות.
בנוסף קבע השופט כי נפלו ליקויים משמעותיים בשימוע שנערך לתובעים - לא ניתן להם לעיין בדו"ח הבדיקה והם לא ידעו בבירור מה הטענות שיש נגדם. "התובעים היו אפוא כאותו מר "ק" בספרו של קפקא "המשפט" שעומד לדין אך אינו יודע מהי האשמה כנגדו", כתב השופט. עוד נפסק לתובעים פיצוי על השכר שלא שולם להם מהמועד בו פוטרו ועד לתום תקופת החוזה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 4.שרה 04/12/2016 20:21הגב לתגובה זומה קורה לגברים בארץ, חולי נפש? מדוע ההתנהגות הזאת? מדוע להעליב ולפגוע בנשים? האמהות שלהם לא חינכו אותם???
- 3.אברום 04/12/2016 15:22הגב לתגובה זוההתנהלות במילאנו היא "מראה" להתנהלות המדינה בעינייניה מול האזרח. אף אחד לא לוקח אחריות. סותמים פיות, מורחים והבעיות לא נפתרות וחבל.
- 2.סימונה 04/12/2016 13:51הגב לתגובה זונשמע הזוי
- 1.אזרח 04/12/2016 12:25הגב לתגובה זוהחלטתו השגויה לפטר את שלושת עובדי משרד החוץ שלא כדין, גרמה להוצאות של מעל חצי מיליון שקל למשלם המיסים.
- ולחייב אותו לשלם את הכנס והוצאות המשפט מכיסו (ל"ת)יעקב 04/12/2016 16:02הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
