מבקר המדינה יוסף שפירא
צילום: באדיבות אתר מבקר המדינה

דו"ח המבקר מצביע על 32 אלף הרוגים בתאונות דרכים מאז קום המדינה: "זו מכת מדינה"

מערכת Bizportal | (6)

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא פרסם היום (ג') את החלק הראשון של הדוח השנתי 67א, שעיקר הביקורת בו עוסקת בנוסף לתחומי הכלכלה גם בנושאי התשתית. מדובר בתחומים שיש להם השפעה רבה על חיי היום יום של אזרחי המדינה ועל פיתוח המשק בשנים הבאות.

 

להלן הנושאים שבהם עוסק הדוח:

 

היבטים בהיערכות המדינה להגנת המרחב הקיברנטי - התלות של ארגונים רבים במערכות הממוחשבות שלהם גדלה והולכת. כפי שניתן היה להיווכח רק לפני ימים ספורים ,האירועים אשר מתרחשים במרחב הסייבר הכלל-עולמי מלמדים על עלייה דרמטית באיום הנשקף במרחב הסייבר הן מבחינת מספר התקיפות הצפויות והן מבחינת מורכבותן. משרד מבקר המדינה בדק את הנושא כמטלת רוחב שהשתתפו בה כמה מיחידות המשרד. ממצאי דוח זה מלמדים כי להוציא תחומים ומגזרים מעטים כמו תשתיות מדינתיות קריטיות, היערכות המדינה להגנת המרחב הקיברנטי האזרחי אינה מספקת נוכח עוצמת האיום עליו. יצויין ,שעל רובה של ביקורת זאת הוטל חסיון.

מאבק בתאונות הדרכים - מדובר ב"מכת מדינה". מאז הקמת המדינה ועד היום נהרגו בתאונות דרכים בישראל יותר מ-32,000 בני אדם. בשנת 2015 נהרגו בכבישי המדינה 356 בני אדם, וגם בשנת 2016 יש עלייה של מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. זאת לאחר שמשנת 2005 ועד לשנת 2012 חלה ירידה מתמשכת במספר ההרוגים בשנה, אך משנת 2013 השתנתה המגמה ומספר ההרוגים בשנה החל לעלות.הביקורת העלתה כשלים רבים בפעילות משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נמצאו ליקויים משמעותיים בפעילות להפחתת הסיכונים בדרכים ובטיפול במוקדי סיכון מרכזיים, וכן בתחום הכשרת הנהגים.

באשר לחלק זה של הדו"ח, ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגישה בקשה לוועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את משבר הכבישים: "מבקר המדינה חושף את מה שכל מי שלא משתמש בנהג פרטי יודע כבר מזמן, התחבורה בישראל היא הגרועה במערב. בעוד כותרות העיתונים צועקות על תאונות הדרכים ברור כי הגיע הזמן להימנע מדיבורים פופוליסטים ולהתחיל לעשות את המובן מאליו - השקעה בתחבורה הציבורית. כל מחקר מוכיח כי תחבורה ציבורית יעילה, שבעה ימים בשבוע, היא המפתח למדיניות תחבורתית יעילה ובטוחה. הגשתי הצעה לועדת חקירה פרלמנטרית בתחום המשבר בכבישים, הגיע הזמן להיכנס לעובי הקורה בתחום הזה בצורה האגרסיבית ביותר".

רווחת ניצולי השואה - מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא שם לו למטרה לפעול בכל מישור לשיפור הטיפול באוכלוסייה זאת.הדוח הנוכחי כולל פרק הבוחן את פעילות המדינה לאיתור והשבת רכושם של נספי השואה. הביקורת מצביעה על השתהות וליקויים באיתור ומימוש של נכסים הפוגעים במנגנון הסיוע והתמיכה בניצולים. יש לפעול ביתר נחישות וזריזות לצורך מתן סיוע לניצולי השואה ויורשיהם ולהחיש את הטיפול בנכסיהם של נספי השואה, כדי שהצדק ההיסטורי שאליו חתרה המדינה יראה ויעשה.

תקציב משרד החינוך ותקציב משרד התחבורה - משרד מבקר המדינה בודק באופן קבוע את תקציב המדינה. הפעם נבדקו שניים מהתקציבים הגדולים ביותר בתקציב הממשלתי.אשר לתקציב החינוך- בשנים האחרונות גדלה ההשקעה בתלמיד בישראל באופן עקבי ביחס למדינות ה-OECD, אך בניגוד למטרות שהציב משרד החינוך, הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים בישראל הם מהגבוהים בעולם, ודירוג הישגיהם ביחס למדינות ה-OECD לא השתפר.

אשר לתקציב משרד התחבורה, הפרק בנושא זה מצביע על ליקויים בתכנון פרויקטים מתוקצבים במשרד התחבורה ובהיערכות לביצועם. התקציב אינו משקף את תכנית העבודה המשרדית. נמצאו אי-התאמות רבות בין התכנון התקציבי לביצוע. המדיניות המוצהרת של משרד התחבורה זה שנים היא שיש לטפל בבעיות התחבורה באמצעות קידום התחבורה הציבורית על חשבון השימוש בכלי רכב פרטיים. בפועל קצב ההתקדמות של מייזמי הפיתוח בתחום זה הוא אטי ורמת השירות אינה מדביקה את הצרכים. היקף השימוש בתחבורה הציבורית נותר קטן, ואילו היקף השימוש ברכב פרטי גדל ובעיית העומס בכבישים הולכת ומחריפה.

קיראו עוד ב"בארץ"

פיתוח תשתיות לאומיות - בדוח זה פרקים העוסקים ברשת חלוקת הגז הטבעי, בנושאי תעופה ובתשתיות נפט ואנרגיה. הממצאים מלמדים כי קיימים חסמים בירוקרטיים לקידום מיזמים חשובים בתחומים האמורים, וכי על משרדי הממשלה להיות מעורבים יותר בתהליכים להסרת חסמים אלה.רשת חלוקת הגז הטבעי היא אחת הדוגמאות לכך- עד מאי 2016, לאחר מועד סיום הביקורת, יותר משש שנים ממועד מתן הרישיונות הראשונים לחברות החלוקה, רק 17 ממאות הצרכנים הפוטנציאליים צורכים גז טבעי באמצעות רשת החלוקה. עד למרץ 2016 נפרסו כ-159 ק"מ צנרת, שהם פחות משליש מהיקף הצנרת אשר אמורה להיכלל ברשת החלוקה. חלפו יותר מארבע שנים מאז החל משרד האנרגיה לגבש תכנית אב לפיתוח משק האנרגיה, ועדיין לא אושרה התכנית.

ריבוי חסמים הוא כר פורה לצמיחתה של שחיתות ציבורית. לפיכך, הסרתם היא לא רק צעד נדרש לצורך שיפור השירות לאזרח, אלא אף צעד הכרחי במאבק למען טוהר המידות ומיגור השחיתות הציבורית.

רשות המסים בישראל – מספר פרקים בדוח עוסקים בה: מיסוי הכנסות תושבי ישראל בחו"ל; הפיקוח על יצוא טובין; תכנוני מס ופרויקט הקמת מערכת סחר חוץ ברשות המסים.נראה כי קיימים פערים בהיערכותה וביכולתה של רשות המסים לגבות מס אמת ולאכוף ביעילות את משטר המס במדינה.

חברת דואר ישראל בע"מ - למשרד מבקר המדינה הגיעו תלונות רבות על הטיפול של חברת דואר ישראל בדואר בין-לאומי, שהוא שירות חשוב עבור אזרחים ובעלי עסקים, ובעידן הדיגיטלי הוא אחד השירותים המרכזיים של חברת דואר ישראל בתחום הדיוור. נמצאו ליקויים משמעותיים באופן הטיפול של חברת הדואר בפריטי דואר בין-לאומי. המצב בתחום זה רחוק מלהשביע רצון, ונדרשת היערכות מתאימה על מנת לשפר באופן רדיקלי את השירות הניתן לאזרחים ולבעלי העסקים במדינה.

רשות שדות התעופה; מכון התקנים - משרד מבקר המדינה מייחס חשיבות  רבה לצורך בקיום סדרי מינהל תקין. ברשות שדות התעופה נמצאו ליקויים בהליכי המינוי של עובדים בכירים, שהתקיימו ללא מכרזים ותוך פגיעה בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. במכון התקנים הממצאים מלמדים על תפקוד לקוי של שִׁדרת הניהול ושל שומרי הסף בעניינים הנוגעים למינהל התקין.

ניהול ותפעול אתרי תיירות באגן העיר העתיקה בירושלים; החברה לשיקום  ולפיתוח הרובע היהודי - הפרק הראשון, שעניינו ניהול ותפעול של אתרי תיירות באגן העיר העתיקה בירושלים, מעלה ליקויים בנוגע לרישום זכויות במקרקעין בעיר דוד, הנכללת בגן לאומי סובב חומות ירושלים, ובנוגע לפיקוח של רשות הטבע והגנים (רט"ג) על הפעילויות שמתקיימות בגן לאומי סובב חומות ירושלים ובגן לאומי עמק צורים. הדוח השני עוסק בחברה שנוסדה בשנת 1969 במטרה לשקם את הרובע היהודי בעיר העתיקה ולפתח אותו כאתר לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי. נמצא כי החברה אינה עושה די להגשמת ייעודה, ועלו ליקויים בדרך פעולתה בנוגע לניהול פרויקטים ואתרים ברובע היהודי. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מירה 04/11/2016 19:22
    הגב לתגובה זו
    בחברה פרטית היה מסיים תפקידו לפני שנתיים מדוע ההפקרות הזאת מדוע לשים גוף חשוב כל כך בידיו של פקיד מדינה ללא יכולות ? הפקרות
  • דורון מחולון 05/11/2016 16:10
    הגב לתגובה זו
    ברשעות המס לנצח-נצחים.מצא מין את מינו.
  • 2.
    ריטה 04/11/2016 10:46
    הגב לתגובה זו
    אדריכלי הרצח המתגבר בכבישים הם טרוריסט ראשי ביבי ופודל שלו ישרא-בלוף כ"ץ.כי הוא יו"ר מועצה למניעת תאונות וביצע ישיבה ארצית? רק פעם אחת.הזרמת 200 אלף מכוניות חדשות בשנה.ביבי-כ"ץ?רצח בע"מ.
  • 1.
    אנונאקי הגינג'י 01/11/2016 18:46
    הגב לתגובה זו
    ברוב התאונות . מה החתך החברתי והשכלה יש חוקים ואין ישום לדעתי, מנטליות האגו גורמת לרוב התאונות
  • דורון מחולון 05/11/2016 16:07
    הגב לתגובה זו
    רצח שני אנשים?15 חודשים שווה?15 חודשים על תנאי בנוסף וקנס 10000 ש.ח.אהה! ומה היה עם שוטפות עם דנציגר ופרשת לחיאני?
  • דודידו 03/11/2016 18:30
    הגב לתגובה זו
    כיו"ר מועצה למניעת תאונות...רק ישיבה סתמית אחת.כבישים רבים עבור קיבולת גדולה גדולה של רכבים והרווח ממיסים עליהם.הפך בעלי רכב לפרה חולבת...טרוריסט של ביבי אחרי הפוטש ושבת האומללה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).