שיכון ובינוי וסאנפלאואר מממשות את הפרויקט הסולארי בספרד תמורת 45 מיליון אירו
סאנפלאואר 2.36% ושיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת (מקבוצת שיכון ובינוי -0.85% ) המחזיקות כל אחת 50% בפרויקטים סולאריים של 13 מגה-וואט בספרד, מודיעות היום כי חתמו על הסכם למכירת מלוא האחזקות בפרויקטים לפיו יקבלו סך של 45 מיליון אירו (ביחד) בגין המכירה וזאת בניכוי סכומים שנמשכו מהפרוייקטים מיום ה-31 בדצמבר 2015 (כאשר הן יהיו זכאיות לקבלת הכנסות מהפרויקטים עד ליום זה). החברות ציינו כי שולמה מקדמה בסך של 1.5 מיליון אירו במועד חתימת ההסכם. בתוך כך, כ-5 מיליון מסכום המכירה יהיה עבור פרויקט אולמדה אשר ממומן על ידי בנק ומכירתו מותנת באישורו של הבנק כך שאם לא יתקבל עד ליום ה-1 באפריל 2017 ההסכם יבוטל. סאנפלאואר מדווחת שהיא צפויה לרשום רווח של 3 מיליון אירו מהשלמת העסקה בעוד ששיכון ובינוי מדווחת כי העסקה תניב רווח שאינו מהותי. ירון סילש, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, אמר בשיחה עם Bizportal: "שיכון ובינוי לא חברת ייצור חשמל, אנחנו יוזמים פרויקטים בסיכון גבוה או בינוני, מפתחים מממנים, מקימים ולאחר מכן אנחנו מתפעלים אותם עד שאנחנו מגיעים למכסת הפוטנציאל שלהם. בדרך כלל אנחנו מוכרים פרויקטים סולאריים לאחר פרק זמן של 2-4 שנים, כמו שעשינו לפני שנתיים בפרויקטים אחרים. כשהתחלנו עם הפרויקטים בספרד ב-2008 לקח להם קצת יותר זמן בגלל שממשלת ספרד ביצעה שינויי רגולציה רטרו אקטיביים". "התחלנו את פיתוח הפרויקטים ב-2008 ביחד עם שותפים ותפעלנו אותם מאז. למרבה הצער, ממשלת ספרד שהייתה על סף פשיטת רגל, הפרה את ההסכמים איתנו והפחיתה את תעריף ההסכם. היא למעשה הפרה חוזים רטרו אקטיבית עם כל יצרניות האנרגיה המתחדשת והכריזה בכמה צעדים על הפחתת התעריף ולאחר מכן ביטולו לגמרי. ב-3 שנים האחרונות טייבנו את הפרויקטים האלה (בספרד) - שיפרנו את התפעול שלהם, דיברנו עם בעלי הקרקע, עם המפעילים ועם הרשויות ולמעשה שיפרנו את המודל. בנוסף, ביצענו מימון מחדש לפרויקט אולמדה כדי שלא יהיה בדיפולט". "למעשה הבאנו את הפרויקטים לנקודה הזאת שבה אנחנו יכולים למכור אותם ברווח מקסימלי אנחנו יוצאים עם כל ההון שהשקענו ובנוסף, רווח שאנחנו מתכוונים להשקיע בפרויקטים אחרים שבשלב הייזום וההקמה. ברגע שפרויקט מגיע למצב שהוא עובד ומייצר, הוא מתנהג כמו אג"ח. מכרנו לקרן שקונה פרויקטים עם תשואה הרבה יותר טובה מאג"ח, של 6%-7%, ואת המרווח מעל זה אנחנו מממשים ורושמים אותו כרווח ומשקיעים אותו בפרויקטים אחרים". אז הסיבה למכירה היא בגלל הערמת קשיים מצד ספרד? "אני לא חושב שזה בגלל הרצון לצאת מספרד. שלושת הפרויקטים האלה (שנמכרו בספרד) הם בנקודות שיא שאפשר למכור אותם. עשינו את כל מה שיכלנו מבחינת התפעול ושיפור תנאי המימון, טייבנו את הפרויקטים ולכן אנחנו מוכרים אותם. אם היו לי עוד פרויקטים שאפשר ליזום בספרד אולי הייתי עושה את זה, אבל זו לא מדינת היעד שלנו. אנחנו יותר מתרכזים עכשיו באמריקה הלטינית ובאפריקה. זה לא בשביל לצאת או להיכנס לספרד, פשוט שלושת הפרויקטים האלה נמצאים בשיא שלהם מבחינת הפוטנציאל והחלטנו לממש אותם". "בשיכון ובינוי בכלל ולא רק בתחום האנרגיה, מקימים פרויקטים, יוזמים ומממנים אותם, מתפעלים עד למקסום הפוטנציאל שלהם ומוכרים אותם – זאת האסטרטגיה שלנו. ההיגיון אומר שה- IRR (תשואה) של הפרויקטים גבוה יותר בפיתוח בייזום ובהקמה בשל הסיכון, איתו אנו יודעים להתמודד איתו בתור חברת ייזום והקמה. אחרי שהפרויקטים פועלים ה-IRR שהם מניבים כבר יותר נמוך, כלומר משקיעים מוכנים להסתפק בפחות ואז אפשר למכור לקרנות שמסתפקות ב-IRR נמוך יותר, לעשות רווח על ההון שלנו ולהשקיע בפרויקטים שנותנים תשואות יותר גבוהות". מה לגבי השקעות בישראל? "בישראל אנחנו מהווים בין 10%-20% מהשוק הסולארי. אנחנו משקיעים המון בישראל כי היא הבית שלנו וכל פרויקט סולארי שיהיה בישראל אנחנו נהיה מעורבים בו. אנחנו מקימים את אשלים בדרום ויש פרויקטים שכבר עובדים, כמו נבטים עם 18 מגה-וואט. בנוסף, אנו מתכננים את פרויקט צאלים, תחנה סולארית עם 20 מגה-וואט. הבעיות בארץ הן שמדובר בשוק קטן ושלא מתפרסמות מכסות סולאריות. המדינה טוענת שהיא מתעכבת במרכז עם 40 מגה-ואט כבר שנתיים". "בכל פרויקט של אנרגיה מתחדשת ובכל מרכז אנו מתכוונים להתמודד עליו. אני מאמין שאנחנו נישאר בפלח שוק הנוכחי שלנו אם לא יותר. אנחנו שואפים להיות גדולים יותר, מה שאומר בעיקר להשקיע בחו"ל כאשר היעד העיקרי שלנו כרגע הוא אמריקה הלטינית ואפריקה. יש שם כבר נוכחות של הקבוצה עם חברות קבלניות שבונות שם תשתיות. אנחנו בעיקר פוניים לצ'ילה, מקסיקו, ניגריה, קניה, אתיופיה ואני מקווה מאוד שבחודשים הקרובים כבר נתחיל לראות פירות למאמצים שלנו, זאת למרות שיש תהליך מאוד ארוך של פיתוח ויקח עוד קצת זמן. אני מאמין שבמהלך 2017 כבר נראה תוצאות".

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה

איך לתפוס טרמפ על טראמפ? קרנות הסל שלפני פריצה
טראמפ מזרים השקעות לאמריקה ומאיים להעניש את מי שלא יתיישר על פיו מה שכבר מוביל לגאות בקרנות הסל; זיו סגל פותח את הגרפים ומזהה הזדמנויות טכניות מעניינות
שלום לכולם, היום נעמיק בכמה אפשרויות השקעה בקרנות סל מעניינות.
לפני כן תודה לכל מי שהתעניינו לאן נעלמתי בשבוע האחרון. אני נמצא בנסיעה לחו״ל שפחות מסתנכרנת עם לו״ז פרסום המאמרים. בכל אופן משתדל להתמיד.
להשקיע בתוצרת אמריקה
טראמפ מיצר הרבה רעשים וגלים אבל סביר להניח שמתחת לכול הרעש תהיה תנועה מסוימת לכיוון הייצור האמריקאי. וכשיש תנועה תעשיית קרנות הסל עולה עליה.
באמצע 2024 הושקה קרן סל עם הסימול MADE. הקרן עלתה וירדה ואז שוב עלתה ונמצאת היום כ-10 אחוזים מעל מחיר ההשקה. טכנית, מעל 27.7 אפשר לבחון להצטרף לתנועת ה- MAGA.
מכאן נמשיך לקרן שהיא די במרכז תשומת הלב היום IWM iShares Russell 2000 -0.29% מדובר בקרן סל שעוקבת אחרי מדד הראסל 2000 שמיצג חברות שמוגדרות כבעלות שווי שוק קטן. חברות אלו אמורות לעזור בדחיפת השוק מלמטה כאשר החברות הגדולות מושכות אותו מלמעלה.