יו"ר הכנסת לכחלון: "לא ניתן יהיה להניח את הצעת חוק ההסדרים המסתמנת"
אדלשטיין שיגר מכתב דרמטי בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת
יו"ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, פנה הבוקר (ג') במכתב לשר האוצר, משה כחלון ובו הוא מתריע כי הצעת חוק ההסדרים במתכונת ובהיקף המסתמנים, תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הליכי החקיקה עד כדי פגם היורד לשורש ההליך. ככל הנראה ידרשו שינויים משמעותיים וצמצום הליכי חקיקה מעוררי מחלוקת במסגרת חוק ההסדרים, אך עדיין לא ברור באילו סעיפים מדובר.
אדלשטיין פנה לכחלון בעקבות מכתב שהניח היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון על שולחנו של ובו הוא מתריע כי הצעת חוק ההסדרים במתכונת ובהיקף המסתמנים, תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הליכי החקיקה עד כדי פגם היורד לשורש ההליך.
עו"ד ינון כתב לאדלשטיין כי מסתמן שהצעת החוק הנה הצעה רחבת היקף הכוללת עשרות תיקוני חקיקה, במגוון תחומים, רבים מהם נעדרי זיקה לתקציב המדינה (גם לגישת הממשלה), ואף מספר רפורמות מורכבות ושנויות במחלוקת. "היקפה של ההצעה המסתמנת עומד בניגוד למדיניות שהותוותה על ידך ועל ידי יושבי ראש כנסת קודמים", כתב ינון והוסיף כי היא עומדת גם בניגוד לעקרונות שנמסרו בעבר מספר פעמים לנציגי הממשלה באשר להכללת נושאים בחוק ההסדרים, עקרונות שנועדו מחד לאפשר לממשלה להוביל בזמן קצר יחסית מהלכי חקיקה תומכי תקציב וצמיחה, ומאידך לאפשר לכנסת ולחבריה למלא באופן סביר את תפקידם.
באשר ללוח הזמנים העיר ינון במכתבו כי: "הואיל ולוח הזמנים הרלוונטי אינו מותיר בידי ועדות הכנסת אלא מספר שבועות מצומצם לצורך דיון וליבון הנושאים השונים, אני סבור כי אין אפשרות לקיים הליך חקיקה תקין בכל הנושאים הנכללים בהצעת החוק לפי החלטת הממשלה".
"בנסיבות אלה", סיכם ינון את מכתבו ליו"ר, "אני מבקש להתריע כי הצעת חוק ההסדרים במתכונת ובהיקף המסתמנים, תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הליכי החקיקה עד כדי פגם היורד לשורש ההליך, ואני ממליץ בפניך שלא להניחה על שולחן הכנסת אלא אם תצומצם באופן משמעותי".
בפגישה שהתקיימה השבוע עם גורמים בכנסת, אמר יו"ר הכנסת אדלשטיין: "עלינו להקפיד שחוק ההסדרים לא ישמש כמסלול עוקף כנסת בנושאים שאין להם זיקה לתקציב המדינה ומוטלת עלינו האחריות לאזן בין האינטרס הציבורי בקידום רפורמות להורדת יוקר המחיה ועידוד הצמיחה לבין קיומם של הליכי חקיקה תקינים המאפשרים דיון וליבון של הנושאים השונים, שחלקם מורכבים ושנויים במחלוקת".
המכתב ששיגר יו"ר הכנסת לשר האוצר כחלון:
מכתב היועץ המשפטי של הכנסת:
- 9.כחלון נהדר השמרנים המושחתים נלחצים (ל"ת)צדק 05/09/2016 08:01הגב לתגובה זו
- 8.יינון 01/09/2016 23:05הגב לתגובה זודי עלה להם הכל מעבר לראש ומתחיל לבצבץ מיץ כחלילי משתמשים ברוב כדי להחריב דמוקרטיה נגד התקשורת נגד בעלי דירות יותר מיסים יותר ביזבוז לטובת ההתנחלויות ההזויות לא ברור מה הם עושים בעד המעמד הבונה של המדינה מעמד הביניים ובעד מדינה
- 7.כחלון מנסה לעקוף את הכנסת. תתפטר,נכשלת חזק!! (ל"ת)סיגל 31/08/2016 08:06הגב לתגובה זו
- 6.שלמה גבע 30/08/2016 14:37הגב לתגובה זוסוף סוף מישהו שם לב כבר היה פעם בגצ על עודף סעיפים שיטה לא חוקית לעקוף את הכנסת
- 5.לתייש 30/08/2016 14:35הגב לתגובה זו15
- בינתיים מי שמשלם את הקנס את השוכרים. (ל"ת)בן אהרון 30/08/2016 15:56הגב לתגובה זו
- 4.מונקה 30/08/2016 13:36הגב לתגובה זוהמופע של רב האשף נתניהו ולהקתו בקרקס הכנסת, המשך לתעלולים הנכלוליים.
- 3.סדקים ראשונים 30/08/2016 12:16הגב לתגובה זושל קח לו
- 2.דין 30/08/2016 12:11הגב לתגובה זואדלשטיין - גאון - יש לו עברית של יהודי אמיתי - והוא מנסח כתב התקפה נגד חוק ההסדרים של כחלון - ממש סוף עולם היהדות - סדום ועמורה - ישראל ביתנו - ליברמן - אוכל לא כשר - פרשיות לא פתורות - גבוי מגבוה להשתיק - יד רוחצת יד - שיקוצים - פיגולים
- 1.שושו 30/08/2016 11:57הגב לתגובה זולא פלא במציאות הנוכחית כאשר המוטיב המרכזי הוא : " השרדות " אז מסירים הכפפות וכל אחד עושה מה בראש שלו , החל ברוה"מ המשך בכחלון עבור דרך כץ גפני ליברמן וכן הלאה ותראה העדר ממשל תקין. אז היו"ר כתב , כחלון ימצא את הדרך להכשיר את הממזר הרי כל חברי הממשלה שותפים לחוק ההסדרים. הסיכוי שהכנסת לא תאשר קלוש שהרי גם האופוזיציה מפוצלת וניתן לעשות עיסקאות , כמו שנאמר "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" מכן נובע ביבי לא מלך !

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.