הגרזן של פוטין: בתרחיש הסביר טורקיה צפויה לאבד 2.3 מיליארד דולר בשנה בשל הסנקציות - ומה בתרחיש הקיצוני?
ההשפעות הכלכליות של הקונפליקט הטורקי-רוסי מתחילות להימדד במספרים - ובעיניים טורקיות מדובר במספרים רעים מאוד למדינה שגם ככה נמצאת בתהליך של האטה.
בסוף השבוע שעבר הטילה רוסיה סנקציות כלכליות חריפות על טורקיה בשל הפלת המטוס הרוסי כאשר מספר ימים לאחר מכן הבהיר פוטין בנאום לאומה כי ארצו לא תסתפק בסנקציות שהועלו עד כה ורמז באופן ברור כי הכוונה היא להחריף את הצעדים - "טורקיה תשלם מחיר כבד על כל שתקעה לרוסיה סכין בגב" ,כך פוטין בנאומו.
המספרים: סגן ראש הממשלה הטורקי, סהמט סימסק, אמר היום לתקשורת בארצו כי בתרחיש הגרוע ביותר, שהינו ניתוק היחסים בין המדינות - הדבר יעלה למשק הטורקי 9 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, בתרחיש הסביר (כלומר ירידה בהיקפי הסחר אבל לא ניתוק יחסים) השפעת ההרעה תגרע 0.4% מהצמיחה הטורקית, ובכסף זה אומר הפסד של 2.3 מיליארד דולר בשנה. אגב, עיקר הפגיעה קשורה לעצירת זרם התיירים הרוסים לטורקיה. כלומר, מה שאנחנו הישראלים ניסינו לעשות כאשר בחרנו שלא לטוס לנופש בטורקיה אבל לא ממש שרטנו את הכלכלה הטורקית - רוסיה מצליחה ביתר שאת, ומייצרת פגיעה של ממש במדינה. נציין כי טורקיה צפויה להציג השנה צמיחה של 5%, זאת מול צמיחה של 5.8% בשנת 2014.
ההחרפה במצב הכלכלי של טורקיה לא החלה עם פרוץ המשבר עם המעצמה הרוסית, ובדומה לשווקים מתפתחים אחרים בעולם - הדבר מתבטא בכמה אפיקים, כשהמעניינים במיוחד הם ערך הלירה הטורקית והבורסה באיסטנבול. גם המצב הפוליטי הבעייתי במדינה משליך על הכלכלה, בעוד הנשיא ארדואן מהדק את שליטתו במדינה, והמשקיעים הזרים פשוט בורחים מהמדינה:
אתר בלומברג פרסם בשבוע שעבר כי מתחילת 2015 המשקיעים הזרים הוציאו לא פחות מ-7.6 מיליארד דולר מהמדינה, כש-1.4 מיליארד מתוכם יצאו בחודש נובמבר בלבד - על רקע הפלת המטוס הרוסי, והחרפת המצב הגיאו-פוליטי במדינה השכנה לסוריה.
בתוך כך, הלירה הטורקית הציגה את הנפילה החדה ביותר בערכה מאז שנת 2008 (19% ב-2015) וב-Capital Economics מאמינים שהלירה עוד תחלש עוד יותר - בעוד למדינה יש את יחס החוב-תוצר הגרוע ביותר מבין 20 המדינות החזקות בעולם. אחת הסיבות להערכה זו היא כי הניצחון המכריע של הממשלה החדשה בבחירות האחרונות יאפשר לארדואן להפעיל לחץ על הבנק המרכזי להפחית את הריבית עוד יותר - בעוד האופוזיציה במדינה נהיית פחות ופחות משמעותית.
נצחונו הסוחף של ארדואן אמנם מביא ליציבות מסויימת במדינה (ויש לומר - בשל החלשות הדמוקרטיה בטורקיה), אך כלכלנים חוששים כי כוחו הרב ישפיע על הבנק המרכזי בהחלטותיו המוניטריות - וזו כבר סכנה כלכלית. מנגד, ישנם כלכלנים שדווקא רואים בשפל בו טורקיה נמצאת הזדמנות השקעה:
בשבוע שעבר פרסם בנק קרדיט סוויס המלצה ללקוחותיו דווקא להשקיע במניות טורקיות, כשלדעתם המדינה תיהנה מההרחבה המוניטרית של ה-ECC, שתביא להתאוששות בשוק המניות באיסטנבול: המדד הטורקי המוביל זינק 2.1% על רקע המלצה זו, לפיה כדאי להגדיל את פוזיציית ההשקעה במדינה מעבר למשקלה במדד MSCI Emerging Market, כשלדעתם - ההחלשות בלירה הטורקית תתמתן.
ב-12 החודשים האחרונים איבד מדד DJ TURKEY 20 כמעט 14% מערכו, עם תנודתיות רבה מאוד.
- 6.הכלכלה החזיקה את ארדואן בשלטון אולי עכשיו יקבל בעיטה בו (ל"ת)אולי סוף סוף 08/12/2015 07:47הגב לתגובה זו
- 5.שמטוב 07/12/2015 23:21הגב לתגובה זו__מזרח תיכון חדש.__ רוסיה וארצות הברית הן מדינות אימפריאליסטיות. שתיהן רוצות לשלוט במזרח התיכון (לפחות על חלק ממנו). הסיבה לרצון ההשתלטות היא השפעה על אספקת הנפט והגז לעולם וכן שליטה על מעברים לאירופה (כגון תעלת סואץ, ותורכיה שהיא ארץ מעבר יבשתית לתוך אירופה). מי שחשב שפוטין מבזבז כסף על מלחמה בסוריה לא מבין מה פוטין רוצה. פוטין זיהה שאובמה לא מבין במדיניות חוץ וזה הזמן לקחת מאמריקה נתח מהשליטה במזרח התיכון. רוסיה גם תסלק בבוא העת את אירן מהלבנט משום שאירן מנסה גם כן לשלוט בנתח המזרח התיכון. פוטין חושב שתורכיה היא שליחה של ארצות הברית והפלת המטוס נועדה להפריע לרוסיה לממש את האיסטרטגיה שלה של השתלטות במזרח התיכון. רוסיה מראה שהיא תלחם בכל מי שיפריע לה. זה בערך בסיפור.
- 4.דור 07/12/2015 18:04הגב לתגובה זוכתבה וכתיבה טובה, למרות שלא הבנתי אם להשקיע בטורקיה או לא
- 3.טורקיה תקבל כסף מאירופה לקליטת פליטים מסוריה (ל"ת)אדגר אלן פה 07/12/2015 18:02הגב לתגובה זו
- 2.שאלה ,למה לארדואן יש שפם של היטלר . (ל"ת)בא 07/12/2015 16:47הגב לתגובה זו
- 1.כל מה שארדואן רצה נגד ישראל מקבל בחזרה מקב ה (ל"ת)מיקי 07/12/2015 16:11הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
