כחלון: "מיזוג גולן וסלקום זו טעות חמורה, מחירי החבילות יאמירו למאות שקלים"

גם השר גלעד ארדן תוקף בחריפות: "ראוי להטיל על גולן קנסות כבדים, ולשקול לקחת להם את הרישיון"
גיא בן סימון | (10)
נושאים בכתבה סלקום

עסקת המכירה של גולן טלקום לסלקום ממשיכה להכות גלים במערכת הפוליטית. שר האוצר משה כחלון מטיל כעת את כובד משקלו ומוציא הודעה לפיה הוא "מתנגד בתוקף לעסקה בטענה של פגיעה אנושה בצרכנים.

וכך כותב השר משה כחלון במכתב ששיגר לממונה על ההגבלים העסקיים: "הבוקר פורסם כי חברת סלקום בע"מ חתמה על הסכם לרכישת גולן טלקום בסכום מוערך של 1.6 מיליארד שקלים. אני פונה אליכם בדחיפות על מנת להודיע כי משרד האוצר מתנגד לאישור העסקה ולהתריע בפניכם כי מתן אישור לרכישה זו יהווה פגיעה חמורה בתחרות בשוק הסלולר ויביא לעליית מחירים. כניסתה של גולן טלקום לשוק התאפשרה הודות למכרז בו ניתנו תנאים מרחיקי לכת לטובת עידוד כניסת מפעילים חדשים ועידוד התחרות בשוק. הודות לכניסתה של גולן טלקום ירדו הוצאות משקי הבית על הסלולר במאות ₪ בחודש כאשר הידע והטכנולוגיה מגיעים לכל שכבות האוכלוסייה במחירים נוחים ובאיכות גבוהה."

עוד כותב כחלון כי "בעת האחרונה ערכו הגורמים המקצועיים במשרדי סקירה נרחבת הבוחנת את ההיבטים הכלכליים של רכישת גולן טלקום ע"י מפעיל קיים. אני סבור כי הדבר הנכון עבור המשק והצרכנים הינו כי גולן טלקום תישאר בשוק כמפעיל עצמאי שאינו בבעלות של מפעיל קיים. אבקש כי תקיימו פגישות מקצועיות עם אנשי משרד טרם גיבוש עמדתכם.

כאמור, בכל תרחיש אין לאשר לגולן טלקום ע"י מפעיל קיים ולגרום לקיומה של חברת סלולר עם נתח שוק של קרוב ל-40% תוך פגיעה אנושה בתחרות הקיימת בשוק. 

שר האוצר הוסיף ואמר: "הפגיעה בתחרות בשוק הסלולר – תהיה בכייה לדורות. המיזוג של גולן וסלקום הוא טעות חמורה. מחירי השיחות יאמירו לרמה של מאות שקלים לחודש במקום עשרות שקלים שהציבור משלם כיום. אישור המיזוג יחזיר אותנו לימים של חוסר תחרות והצרכנים יהפכו לקורבנות של המהלך."

גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן פנה אל הממונה על ההגבלים העסקיים אורי שוורץ כמי שכיהן בעבר כשר התקשורת, בבקשה שלא לאשר את העסקה לרכישת גולן טלקום על ידי שחקנית הסלולר המרכזית סלקום. "אישור הרכישה יפגע בתחרות ויגרום לעליית מחירי הסלולר. הרפורמה בסלולר נועדה להכניס 'שחקנים חדשים' לשוק הסלולר בכדי להגדיל את התחרות ולהביא לירידת מחירים".

"אם גולן טלקום אינה עומדת בתנאי המכרז ובעלי החברה המשקיעים מיליארדי אירו במדינות אחרות, לא מוכנים להשקיע את הסכום הנדרש בכדי לעמוד בדרישות להן התחייבה גולן טלקום, הדרך הנכונה היא לא לתת לה פרס ולהימכר ברווח גדול לאחת מהחברות הקיימות".

 צילום ועריכה: גילי מייזלר

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ההחלטה הראויה תהיה להשית עליה קנסות גדולים במיוחד ולשקול את נטילת רישיונה ומכירתו לחברת סלולר חדשה שתיכנס לשוק במקומה. גם אם יוחלט לאשר לגולן טלקום להימכר למפעיל אחר, איני רואה שום סיבה לאשר לה להימכר לחברת סלולר קיימת שמוכנה לשלם סכום גבוה בכדי להוציא מהשוק מתחרה אגרסבי. במצב שיצרה גולן טלקום יש לאשר מכירתה רק למפעיל חדש. ברור לכל שאישור המכירה של החבר לאחת מהחברות הקיימות תפגע קשות בתחרות ותגרום מחדש לעליית מחירים בשוק הסלולר", סיכם ארדן.

אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר התראיין ברשת ב' ואמר כי: "גולן טלקום קיבלה את התדרים, שהם משאב של המדינה, על מנת לחולל תחרות. העסקה תפגע בתחרות ולפיכך עמדת האוצר היא שאין בכוונתו לאפשר לסלקום ליהנות מאותם תדרים של גולן". לוי טען שעמדתו היא גם עמדת האוצר, ומגובה על ידי השר עצמו. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עופר 05/11/2015 15:19
    הגב לתגובה זו
    כי לצאת בהצהרות הכחלון יודע (כל עוד זה לא נוגע לחבריו)
  • 8.
    מנחש 05/11/2015 14:25
    הגב לתגובה זו
    סימו לב רבותי! לגולן טלקום חוב של 460 מליון שקל. החירים שלה לא כלכליים, הם רק צברו לקוחות ו היתה להם מלכתחילה כוונה לבצע אקזיט באיזה שהוא שלב, אחרת יפשיטו רגל. מה באוצר לא יודעים לעשות חשבון?
  • 7.
    רק אל תגיד שביבי נחוש (ל"ת)
    ל 1 05/11/2015 14:08
    הגב לתגובה זו
  • דווקא כן אומר: ביבי נחש (ל"ת)
    עופר 05/11/2015 15:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    המהפכה שלו נכשלה (ל"ת)
    כחלון 05/11/2015 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא לאשר את המכירה ההזויה הזו (ל"ת)
    יונה 05/11/2015 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ציון 05/11/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
    מה חשבתם שבאוצר יושבים פריארים של גולן טלקום יצטרך למצוא קונה אחר
  • 3.
    ן 05/11/2015 12:52
    הגב לתגובה זו
    אמר שהוא נגד הטייקונים, התראיין במגפיים בזמן עבודה באיזה שדה כדי לקבל אמפתיה,אחרי זה הכחיש שהחברה למכירה לבסוף מכר ועוד לסלקום!!! כמה צחוק אפשר לעשות מהאזרח הישראלי? כמה? מה אנחנו זבל או מה?
  • 2.
    כל הכבוד , שכל ישר , שליח ציבור (ל"ת)
    א.ד 05/11/2015 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צביקה 05/11/2015 11:21
    הגב לתגובה זו
    אמרתי לכם העיסקה לא תעבור ביבי יטרפד אותה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.