פייסבוק תשתמש בלווין עמוס 6 - מניית חלל תקשורת מזנקת

פייסבוק ויוטלסאט ישתפו פעולה במיזם להנגשת אינטרנט לאפריקה וזאת בשימוש לווין עמוס 6
גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה חלל תקשורת

הרשת החברתית פייסבוק תשתמש בשירותי לווין עמוס 6 של חלל תקשורת 27.72% הישראלית על מנת לספק אינטרנט לאיזורים נידחים באפריקה. הלווין עמוס 6 ישוגר במחצית השנה הראשונה של 2016 וצפוי להחליף את הלווין עמוס 2. 

מניית חלל תקשורת מטפסת כעת ביותר מ-10% בבורסה של תל אביב במחזור מסחר של 770 אלף שקל, לעומת מחזור יומי של 420 אלף שקל בממוצע בשנה האחרונה. 

פייסבוק יחד עם חברת הלווינים הצרפתית, יוטלסאט, חתמו על הסכם לשימוש בעמוס 6 כאשר החברות ישתמשו בנפרד בשירותי הלווין. מבחינתה של פייסבוק מדובר בפעם הראשונה שהיא משתמשת בשירותי לווין בחלל, והיא צפויה לפרוס רשת תקשורת לחיבור אינטרנט במקומות בהם אין נגישות כתוצאה מהיעדר תשתיות קרקעיות וסלולריות מספקות.

חלל תקשורת, שבשליטת קבוצת יורוקום-תקשורת, מפעילה 4 לווייני תקשורת ב-3 נקודות שמים. עמוס 2 ועמוס 3 פעילים באירופה ובמזה"ת, עמוס 5 באפריקה, אירופה והמזה"ת, ולווין עמוס 4 בדרום מזרח אסיה, רוסיה ואפריקה. עמוס 6 צפוי לכסות 14 מדינות באפריקה, אירופה והמזה"ת וצפוי להיות בשימוש כ-16 שנה.

ביום חמישי הקרוב חלל תקשורת צפויה לגייס כ-250 מיליון דולר (מיליארד שקל) בהנפקת אג"ח מסדרה יג' ו-יד' במח"מ של 5 שנים. לצד ההנפקה מערך בטוחות רחב, בין היתר, שעבוד ראשון על הלוויין עמוס 6. עלות לווין עמוס 6 הינה 300 מיליון דולר, ותמורת הגיוס תשמש לצורך פרעון הלוואות בסך 166 מיליון דולר, ולהשלמת פרויקט עמוס 6 שיתרת עלותו הינה בסך 84 מיליון דולר. עמוס 6 מבוטח בביטוח שיגור ועד גמר בדיקות הלווין במסלול ב-300 מיליון דולר. מחלוף שנה מהשיגור ועד 3 שנים מהשיגור הלווין מבוטח בסך של 173 מיליון דולר.

מארק צוקרברג, מייסד הרשת החברתית, פרסם פוסט בפייסבוק על שיתוף הפעולה. "אני נרגש להודיע על הפרויקט הראשון שלנו לאספקת אינטרנט מהחלל. במסגרת ניסיונות internet.org לקשר את העולם, אנו משתפים פעולה עם יוטלסטאט בשיגור לוויין שיקשר בין מיליוני בני אדם. במהלך השנה החולפת פייסבוק בחנה דרכים להשתמש בכלי טיס ולוויינים כדי לקשר בין אנשים המתגוררים באזורים נידחים, בהם לעיתים קרובות תשתיות הקישוריות המסורתיות נתקלות בקשיים ובלתי יעילות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פטריוט ישראלי יהודי 06/10/2015 10:57
    הגב לתגובה זו
    את זה התשקורת השמאלנית לא תפרסםמה פתאום לפרגן לעצמנוjQuery20305617148580495268_1444117924328??....
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?