"חשש שחברות הדירוג יביעו ביקורת קשה על מדיניות כחלון"
הממשלה החליטה להוריד את המע"מ באחוז אחד ולהוריד את מס החברות ב - 1.5% . הורדת מיסים באה על רקע תחזית מסים מעודכנת באוצר סביב 271 מיליארד שקל השנה, קרוב מאד לתחזית המסים של שנת 2016 (272.3 מיליארד שקל). בחודש אוגוסט מסתמנת רמת הכנסות גבוהה של כ-23 מיליארד שקל (גידול של כ-8% לעומת חודש אוגוסט אשתקד).
בנק ישראל הביע התנגדות לצעד זה. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, אמר: "כידוע, בנק ישראל מתנגד להורדת נטל המס בישראל ואף דוגל בהעלאה שלו, זאת במטרה לאפשר גידול בהוצאה הציבורית בלי להגדיל את הגרעון".
כץ טוען כי "בשלב זה לא ברור עד כמה המדיניות הפיסקאלית היותר מרחיבה בשנת 2016 תשפיע על המדיניות המוניטארית, זה מאד תלוי בהתפתחות הגרעון בשנת 2016 . קיים חשש שחברות הדירוג יביעו ביקורת קשה על מדיניותו של שר אוצר".
דודי רזניק, מנהל מחקר אגרות חוב בלאומי שוקי הון, אמר: "נראה שהפחתת שיעור המע"מ, והביקורת על צעד זה מצד בנק ישראל, מקטינים את הסיכוי להפחתת ריבית נוספת כרגע ויתכן שמקדימים במעט את מועד העלאת הריבית בישראל, כצעד עוקב אחר צעדו של הפד.
- חשד - 21 איש ביצעו עבירות שחיתות בהיקף 15 מיליון שקל
- פספורטקארד משיקה שירות שיחסוך עמלות המרה בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליית התשואות החדה יחסית בצמודי המדד הביאה כאמור לירידה נוספת בציפיות האינפלציוניות הנגזרות לאורך כל העקום. רמת האינפלציה הצפויה הינה הנמוכה בשנים האחרונות כאשר הציפיות הקצרות, בטווח של עד 4 שנים, נמצאות מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל".
רזניק מוסיף כי "גם העלייה החדה יחסית במחיר הנפט השבוע, לאחר מהלך הירידות בחודשיים האחרונים, לא הצליחה להביא לעלייה מחודשת בציפיות האינפלציה על רקע החלטת הממשלה להוריד את שיעור המע”מ ולאור סביבת האינפלציה הנמוכה הצפויה בחודשים הקרובים. לכן, במידה ובנק ישראל ישתכנע שהמשך ירידת האינפלציה הצפויה מהווה תהליך מתמיד ולא תהליך חולף, הדבר עשוי להלקח בחשבון על ידי בנק ישראל כשיקול התומך בהרחבה מוניטרית נוספת".
ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, אמר: ״הורדת המע"מ מ-18 ל-17 אחוזים והורדת מס החברות מ-26.5 ל-25 אחוזים בהחלט עשויה להניע את המשק בכלל ואת שוק הנדל״ן בפרט, זאת משום שמשמעותה הורדה ריאלית של כ-15 אלף שקלים במחיר דירה ממוצעת והיא משדרת סוף סוף שמקבלי ההחלטות בכלל, וראש הממשלה ושר כאוצר בפרט, פועלים למען ייצוב מחירי הדיור. שלוש. במקרה נגידת בנק ישראל התנגדה למהלך, זאת משום שדווקא מדיניות הורדת הריבית של בנק ישראל החל מ-2009, תחילה על ידי הנגיד פישר ואחר כך הנגידה פלוג, היא זו שתדלקה הכי הרבה את מחירי הדיור. החיבור של הורדת המעמ להורדת מס החברות הינו בהחלט חיובי ומהווה מהלך נכון, משולב ומדוד. ייתכן שבהמשך יהיה צורך להמשיך ולהוריד את המע"מ ומס החברות עוד יותר. אני מאמין שה״הפסד״ של הכנסות למשק בשל הורדת המעמ, יקוזז בגידול בביקושים ולכן אינני מודאג מכך כלל ועיקר. במידה ובהמשך יינקוט כחלון בצעדים משלימים דוגמת הגדלת המלאי התכנוני של הדירות, קיצור הליכים, הבאת עובדים זרים ויישום טכנולוגיות בנייה מתקדמות, ייזכר צעד זה כנקודת מפנה ראשונה בדרך לייצוב שוק הנדלן״.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 1.משה 06/09/2015 10:33הגב לתגובה זובלאגן בתחילתו
- לך תקנה עוד דירות השקעה ושיעבוד של זוגות צעירים . (ל"ת)פפפ 06/09/2015 11:05הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
"בחברות הגדולות לא. הן יגייסו אג"ח בלחיצת כפתור. אבל החברות הקטנות? שם הבעיה. אין להן נגישות לשוק ההון, הן קורסות תחת עלויות מימון, אין להן כוח אדם, ואין להן קונים. אנשים
לא נכנסים בכלל למשרדי מכירות. אני תמיד אומר למנהלי השקעות תסתכלו על כל חברת נדל"ן כמו קיוסק: מה התזרים למטה? מה השורה התחתונה? תנטרלו את כל הסיפורים מסביב. ובשורה התחתונה לחברות הקטנות יש בעיה קשה".
"תראה, אנחנו מצוידים ב־dry powder, כסף פנוי
שלא הושקע, וייתכן שנשתמש בו בעתיד. אבל לא בחברות הקטנות. אנחנו ניכנס, אם ניכנס, רק לחברות מבוססות וגדולות. בינתיים, אין סיבה לקפוץ על הרכבת. השוק הזה עדיין תקוע".
"אבל בסופו של דבכר אני מאמין שהשוק יתאזן. בסוף יש ביקוש יש חיילים, יש זוגות צעירים,
משפרי דיור כולם רוצים דירה. פשוט המחירים צריכים לרדת כדי שהביקוש יתעורר מחדש. כרגע, זה עוד לא קורה. אבל הורדת ריבית ופתרון לנושא הפועלים בהחלט יכולים להחזיר את הגלגל".
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איך היית מסכם, זה זמן טוב להיכנס לשוק?
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.