הנה 4 ברבורים בצבע אפור כהה - שעלולים להכניס את השווקים לסחרור
לא מעט מיהרו להכתיר את האירועים האחרונים ביוון ובסין כברבורים השחורים של 2015. אבל אם לומר את האמת, מדובר בברבורים כל כך לבנים שאפשר להשתמש בהם בפרסומת לאקונומיקה. הבועה בסין מתנפחת כבר תקופה ארוכה והיא המשך ישיר של בועת הנדל"ן הסינית עליה כתבנו אלפי מילים בחמש השנים האחרונות. גם הדרמה היוונית המשך ישיר לאותה הדרמה של 2011 (במרץ 2012 רשמנו כי "קשה לראות איך יוון מצליחה להקטין את החוב שנותר לה מבלי להזדקק לתספורת נוספת בעוד כמה שנים"), כאשר ציפראס וורופאקיס הם לא יותר מדמויות חדשות שנועדו לרענן את הסיפור ולהוסיף מתח. לעומת זאת, ברבור שחור הוא אירוע אינו צפוי בהגדרה או כזה שההשלכות שלו בלתי צפויות. כך לדוגמה, אפשר לומר שגם אירועי 2008 לא היו ממש ברבור שחור כי לא מעט אנליסטים רשמו עוד ב-2006 שיש בעיה בשוק הנדל"ן והמשכנתאות האמריקאי (חלקם עדיין נחשבים "גורואים" למרות שמאז לא פגעו באף תחזית). עם זאת, ההשלכות של פיצוץ בועת הנדל"ן היו בהחלט ברבור שחור. לא הרבה האמינו שמקבלי ההחלטות יתנו לליהמן לפשוט רגל וכנראה שמעט עוד יותר השכילו להבין את היקף המינופים והקשרים ההדדיים בין הבנקים השונים וחברות הביטוח בארה"ב שהובילו למשבר הפיננסי החריף ביותר מאז השפל הגדול. לכן, אם נרצה לצייר את תמונת הסיכונים הגלובאלית לעתיד הנראה לעין סביר להניח שלא נצליח להכליל בתוכה ברבור שחור (כמו מתקפת סייבר על הבורסה בארה"ב או מערכה צבאית בין סין ליפן) אלא רק כאלו אפורים כהים. בין אלו אנו רואים כיום ארבעה סיכונים עיקריים: 1. הדרדרות בועת האשראי/נדל"ן/מניות בסין לכדי פגיעה משמעותית בסקטור הפיננסי כולו וכתוצאה בכך בכלכלה הריאלית. רשמנו בשבוע שעבר כי בשל כוחו הכמעט בלתי מוגבל של הממשל הסיני ההסתברות לתרחיש זה היא נמוכה מאוד אבל "כמעט בלתי מוגבל" זה לא "בלתי מוגבל". 2. יציאה של יוון מהגוש והצתה של תהליך דומינו פסיכולוגי ליציאה של מדינות נוספות. למעשה, הפחד הגדול הוא שיתברר שבני אדם לא ממש פועלים כמו שהאנליסטים חושבים שהם יפעלו ושהאזרח הפורטוגלי הפשוט לא יביט על המשבר ביוון ויאמר לעצמו "אני לא אוציא את הכסף מהבנק כדי לא לגרום לקריסה של הבנק". גם בנוגע לתרחיש זה יש למקבלי ההחלטות באירופה את הכלים לנסות ולעצור אותו אבל גם הכלים שלהם הם לא בלתי מוגבלים. 3. הפחתות ריבית נוספות בגוש האירו שיובילו להפחתות ריבית נוספות בשוויץ, שבדיה ודנמרק ולריבית שלילית נמוכה מדי שתוביל ליציאה של כסף מהבנקים במדינות אלו. 4. סיבוב פרסה של הפד מהעלאת הריבית ואבדן אמון של השווקים ביכולת של הבנקים המרכזיים בעולם לתמוך בכלכלה (תרחיש יפן).
- 1.סוחר נוסטרו 14/07/2015 02:05הגב לתגובה זוהקצנות וסיבובי פרסה באירופה וארהב...מעניין מאוד. ממש כנגד הדוקטרינות המיושנות יכולים לגרום לברבורים שחורים. באמת זווית מעניינת סוף סוף משהו קצת יותר יצירתי מסתם הפחדות
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
