משרד התקשורת: "נטפל בבזק אם היא לא תשתף פעולה ותפגע בתחרות באינטרנט"

"בזק נהנית מרווח של 100 שקל על כל חבילת אינטרנט, אם היא תפר את התנאים - נטיל עליה עיצום כספי"
לירן סהר | (7)

היום מסתיים לוח הזמנים שהציב משרד התקשורת לבזק -3.67% להציג את האמצעים שהיא נוקטת ליישום רפורמת השוק הסיטונאי באינטרנט, במטרה לאפשר לספקיות אינטרנט נוספות להיכנס לשוק ולהציע חבילות במחיר תחרותי יותר.

 

מטרת  הרפורמה היא לאפשר ללקוחות להתקשר רק עם ספקית האינטרנט שתספק שלל שירותים, תוך סיום ההפרדה שהייתה קיימת עד כה של ספק ותשתית אינטרנט. למעשה, ספקיות האינטרנט יחכרו מבזק את הקווים לבית הלקוח במחיר מפוקח. הצעד נועד  לשבור את הדואופול של הוט ובזק שקיים היום. אולם בזק שמה "מקלות בגלגלים" מאחר שהיא צפויה להפסיד לפי הערכות מאות מיליוני שקלים. לקוחות שמנסים לעבור לחברה חדשה נתקלים בקשיים ונאלצים לבקש ממנה להתנתק וכן להוכיח שהצטרפו לחברה החדשה. במקביל בזק הגישה בג"צים שמטרתם לאייד את הרפורמה. כמו כן, בזק אומרת שלא ניתן טכנולוגית למכור גם את שירות הטלפוניה, בניגוד לעמדת משרד התקשורת.

 

מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר התראיין היום בגלי צה"ל ואמר: "כשניתחנו את המחירים בשוק ראינו שהמחיר הסיטונאי עבור אינטרנט טלפון עם 300 דקות עומד על 50 שקלים בממוצע, כאשר הלקוח משלם כיום 150 שקל, כלומר יש כאן מרווח של 100 שקל לתחרות. ברור שכאשר יש דואופול, או במקרה של בזק המחזיקה ב-65% מהאינטרנט מונופול, אין לבזק כל אינטרס להוריד מחירים. בזק עושה פעולות שנוגדות את מה שמשרד התקשורת מנחה ונפעל באמצעים שעומדים ברשותנו".

 

"קיבלנו החלטות נכונות ומאוד חשובות לשוק, בסוף יוקר המחייה הוא הרבה דברים כאלה, הטבות של 25-30 שקל כל פעם. הדרך היא להחליט אם יש הפרה –תהליך של איסוף נתונים, השוואה להגדרות המשרד. אם נראה פער נגדיר את המצב כהפרה לכאורה, ואז נטיל עיצום כספי וניתן לה חודש להגיב. בזק לא הציגה לנו עד היום את הדרך שהיא בוחרת, אם גורם לא יפעל לפי הנחיות המשרד – נבצע אכיפה החל מה-17 במאי".

 

תגובת בזק, שסירבה לעלות לשידור: "בזק מיישמת את רפורמת השוק הסיטונאי בשיתוף פעולה עם משרד התקשורת ולראיה 20 אלף לקוחות עברו כבר".

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    המנכלית הזאת ניראת טיפולית. (ל"ת)
    יוסי 27/04/2015 22:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אני משלם יותר מידי על ספק תשתית אינטרנט. אין תחרות.! (ל"ת)
    איציק 27/04/2015 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שאול 27/04/2015 17:37
    הגב לתגובה זו
    עושים מיליונים אבל אני לא מרויח מזה כלום....הדרך היחידה שארוויח זה דרך אינטרנט זהב - ואף אחד לא מרים אותה , נסחרת כאילו בזק שווה 15 מיליארד שקל....
  • 4.
    וכולם נשענות על בזק 27/04/2015 16:55
    הגב לתגובה זו
    משרד התקשורת בראשות ברגר הפך את כל חברות הסלולאר לאנמיות ובלתי רלוונטיות. כאשר המסר הוא שלא כדאי להשקיע ולפתח אלא לבכות למשרד התקשורת שיחלק להם בחינם או חצי חינם תשתיות של מתחרים - גולן טלקום כמשל - לא תהיה תקומה לחברות האלה. הדבר האחרון שנחוץ פה הוא להתנהג בבריונות ואיומים כלפי החברה היחידה שמשקיעה מפתחת ומושכת קדימה - בזק.
  • 3.
    לקוח 27/04/2015 16:34
    הגב לתגובה זו
    למה הוא לא מחייב את בזק למכור את המודמים/ראוטרים ללקוח בסכום סמלי ובכך לעקוף את הקנס ואת הדרישה של בזק להחזיר את המודם.
  • 2.
    חוצפנים בזק יאלה לטפל בהם (ל"ת)
    מנהב885 27/04/2015 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה 27/04/2015 16:00
    הגב לתגובה זו
    קיבלתי הצעה מספק האינטרנט שאיתו אני עובד אשר גבוהה בכ:30% ממה שאני משלם היום לספק ותשתית. החברות מנסות לעבוד על הלקוחות ואין פה שום הוזלה ללקוח נהפוך הוא.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.