בשנת 2013 ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,280 שקל ושל גבר שכיר הייתה 10,683 שקל, פער של 31.9%, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול ביום ראשון הקרוב. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-26.7%.

חלק מהפער בשכר בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (45.8 ו-37.1 שעות עבודה בשבוע, בהתאמה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-14.4%. ממוצע שנות לימוד של אישה שכירה וגבר שכיר כמעט זהה - כ-14 שנות לימוד.

שלושת הענפים שבהם הנשים מהוות יותר ממחצית העצמאים הם: בריאות, רווחה וסעד (הכולל שירותי רפואה בבתי חולים, ייעוץ וטיפול רפואי אצל רופאים כלליים או מומחים ומנתחים, רפואת שיניים, מתן טיפולים פרה-רפואיים ושירותי רווחה וסעד) שירותים אחרים (הכולל פעילויות של ארגוני חברים, תיקון מחשבים, ציוד אישי וציוד לבית שירותים אישיים אחרים) וחינוך (הכולל חינוך הן במוסדות ציבוריים והן במוסדות פרטיים, בכל הרמות ובכל המקצועות).

בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד שבו 75.3% מהעצמאים היו נשים, ההכנסה החודשית של גבר הייתה גבוהה ב-67% מההכנסה החודשית של אישה. הפער בהכנסה החודשית של נשים וגברים בענף זה היה הגבוה ביותר מכל הענפים.  גם בשני הענפים הנוספים שבהם נשים מהוות את רוב העצמאים, ההכנסה החודשית של גבר הייתה גבוהה יותר מזו של אישה; בענף שירותים אחרים ההכנסה החודשית של גבר הייתה גבוהה יותר מזו של אישה ב-38.8% ובענף חינוך - ב-30.1%.

• שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
• פרופ' פלוס היה מזמן מפוטר בממשל טראמפ; מה אפשר ללמוד מפיטורי נציבת הסטטיסטיקה בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגיל 15 ומעלה (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) הגיע ל-59.2%, לעומת 69.5% בקרב הגברים. 67.3% מכלל המועסקות עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-32.7% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 86.7% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו-13.3% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 17.3% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 16.4% עשו זאת שלא מרצון.

שיעור התעסוקה של נשים בהייטק - 35.5%

בתחום ההייטק עבדו 100.5 אלף נשים ב-2014, לעומת 182.8 אלף גברים המועסקים בתחום זה. הנשים היו 35.5% מכלל המועסקים בתחום זה. בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה, כי כ-32% מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, עובדות מזכירות, מנהלות חשבונות, מטפלות לילדים, מורות בבתי ספר יסודיים, סייעות למורים, מורות בחינוך על-יסודי ומחנכות לגיל הרך. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר משני שלישים מהמועסקים במשלח היד.

בשנת 2013 רוב העצמאים היו גברים - 68.1% מסך העצמאים. ההכנסה החודשית הממוצעת של  אישה עצמאית הייתה  7,406 שקל (1.7% יותר משל אישה שכירה)  ושל גבר עצמאי -  12,440 שקל (14.1% יותר משל גבר שכיר). הפער בין ההכנסה החודשית הממוצעת של גברים עצמאיים ונשים עצמאיות עמד על 40.5%. פער זה גדול ב-8.6 נקודות האחוז מזה של השכירים. בחישוב ההכנסה החציונית הצטמצם הפער ל-36.9%. פער זה גדול ב-10.2 נקודות האחוז מזה של השכירים. נשים עצמאיות עובדות בממוצע פחות שעות בשבוע מגברים עצמאיים (33.0  לעומת 45.7, בהתאמה), ואף פחות מנשים שכירות (37.1 שעות בממוצע בשבוע).

• האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

86% מהנשים מרוצות מחייהן, בדומה לשיעור הגברים. 51% מרוצות ממצבן הכלכלי ו-49% לא כל כך מרוצות או בכלל לא מרוצות ממצבן הכלכלי. 30% מהנשים מרגישות לחוצות תמיד או לעתים קרובות (24% מהגברים). ל-22% מהנשים דאגות מפריעות לישון לעתים קרובות (16% מהגברים). שיעור הנשים המדווחות על תחושת דיכאון גבוה יותר בהשוואה לשיעור הגברים (10% לעומת 7%, בהתאמה). שיעור הנשים המרגישות בדידות לעתים קרובות, גבוה משיעור הגברים (11% לעומת 8%, בהתאמה). לעומת זאת, לשיעור גבוה יותר של גברים אין למי לפנות בשעת משבר או מצוקה - 13% מהגברים בהשוואה ל-10% מהנשים. שיעור הנשים המרוצות מההכנסה שלהן נמוך מעט בהשוואה לגברים (53% לעומת 59%, בהתאמה).

גיל גירושין ממוצע - 38

הלמ"ס פרסמה גם נתונים כלליים על נשים בישראל: כ-166,560 נשים ילדו במהלך שנת 2013. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.0 ילדים, גבוה מזה הקיים במדינות ה-OECD - 1.7. היקף הגירושין בישראל נמצא במגמת עלייה. בשנת 2012, 13,685 זוגות התגרשו (שיעור של  8.6 לאלף נשים נשואות). לשם השוואה בשנת 2003 התגרשו 10,689 זוגות. הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו בשנת 2012 עמד על 38.3 (37.2 בשנת 2003). מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, כ-7% התגרשו לפני תום 10 שנות נישואין, מבין אלה שנישאו בשנים 2003-2001, כ-14% התגרשו לפני תום 10 שנות נישואין.

תוחלת החיים בלידה בשנת 2013 הייתה 80.3 שנים בקרב גברים ו‑83.9 שנים בקרב נשים, עלייה של 0.4 ו-0.3 שנה לעומת 2012, בהתאמה. הפער בתוחלת חיים בין הנשים והגברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע הפער היה 5.3 שנים הפער בישראל היה 3.7 (נתוני 2012). תוחלת החיים עלתה מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20  ועד 2013, ב-9.1 שנים בקרב גברים וב‑9.2 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.1 שנים בקרב נשים.