השעה היתה קרוב ל-18:00. רוכב קטנוע עשה את דרכו בירושלים הביתה ממקום עבודתו. מזג האוויר היה נעים, והתנועה ברחוב התעשייתי בתלפיות זרמה כסדרה. אלא שבמקום אחד בכביש, בסמוך למוסך אוטו צ'יקו, חיכה לו מפגע שלא יכול היה לצפות: כתם שמן נרחב שהתפרש במרכז הכביש. הרוכב לא הספיק להבחין בו, הקטנוע החליק, והוא הוטח לקרקע ונפצע קשה ברגלו הימנית. עוברי אורח מיהרו להזעיק עזרה, וכונן מד"א שהגיע למקום החל לטפל בו בעודו שרוע על שולי הכביש, בסמוך למדרכה.

באותן דקות ממש, כך עולה מהראיות, נראו עובדי המוסך כשהם מזיזים במהירות רכב שעמד ליד כתם השמן, ומתחילים במבצע חירום - לא להציל את הרוכב, אלא לסלק את כתם השמן. אחד מהם, לבוש בחולצה הנושאת את לוגו המוסך, תועד מפזר עפר על גבי השמן באמצעות מטאטא כביש. תמונות בזמן אמת"ב שצולמו בטלפון סלולרי תיעדו את המתרחש: פצוע מוטל על הקרקע מצד אחד, וכתם שמן נרחב במרכז הכביש, כשעובד המוסך עסוק בניקוי שלו.

בית משפט השלום בתל אביב בחן את כלל הראיות והעדויות, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה שנגרמה מרשלנות המוסך או עובדיו, בכך שלא טיפלו כראוי במפגע שנוצר משמן שנזל מרכב שהיה בטיפולם. "המוסך התרשל, הן בקבלת רכב שנוטף שמן, הן בהותרת המפגע על הכביש הציבורי, והן באי-חסימתו או סילוקו במועד", פסק השופט משה תדמור-ברנשטיין בפסק הדין שפורסם. לפיכך, אף שהתובע נהג בקטנוע ללא ביטוח חובה - תביעת הנזיקין שלו התקבלה בחלקה.

הנפגע כבר הוכר בעבר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שקבע לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 25% ושילם לו, לפי תחשיב מעודכן, יותר ממיליון שקל. אך מכיוון שנסיבות התאונה הצביעו על אשמה של צד שלישי, הצטרף המוסד כתובע בתיק. בית המשפט מצא כי יש לפצות את התובע עצמו, מעבר לגמלאות שכבר קיבל, בסכום נוסף של 182 אלף שקל.

• הוכה במוט ברזל, ויקבל פיצוי ענק אחרי 17 שנה
• רואה חשבון התרשל וישלם קרוב למיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אף שמדובר בתביעה שהוגשה רק שש שנים לאחר התאונה, נקבע כי הנתבעים - המוסך וחברת הביטוח שלו - לא הרימו את הנטל להפריך את טענות התובע, שהתבססו לא רק על עדויות אלא גם על תמונות מזירת התאונה והקלטות שיחות עם עובדים במוסך. בתמונות, כפי שהדגיש השופט, נראים עובדי המוסך כשהם פועלים לסלק את המפגע ממש בשעה שכונן מד"א מטפל בפצוע.

ליאור מנלה, מעצבת מוצר תושבת תל אביב, מנהלת עמוד פייסבוק בשם "עושה דברים", שבו היא מפרסמת יצירות, הגות ואמנות אישית, הגישה תביעה ייצוגית נגד אלמנטור - חברה ישראלית שמציעה תוספים ופלטפורמות לניהול אתרים, בעיקר במערכת וורדפרס. לטענתה, אלמנטור כופה על צרכנים חידוש מנוי אוטומטי ללא קבלת הסכמה מראש, בניגוד לחוק הגנת הצרכן ולחוק החוזים האחידים. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אך אלמנטור ביקשה להעביר את ההליך למחוז תל אביב, בטענה לתניית שיפוט ייחודית בהסכם ההתקשרות. הבקשה להעברת ההליך עמדה במרכז החלטתה של השופטת יעל מושקוביץ, שקיבלה את עמדת המשיבה והורתה להעביר את הדיון למחוז תל אביב, תוך שהיא בוחנת לעומק את שאלת הסמכות המקומית בהליכים ייצוגיים, בפרט כשמדובר בסחר מקוון.

המבקשת טענה כי מדובר בשירותים הניתנים באינטרנט ולכן הסמכות המקומית מוקנית לכל בית משפט. היא הדגישה כי אלמנטור היא חברה גלובלית, והוסיפה כי חוקי הסחר והפרסום המקוון גוברים על תניית שיפוט קבועה מראש. עוד נטען כי מקום מגוריה בעת ההצטרפות לשירות היה בהוד השרון, שנמצאת במחוז מרכז, שם גם רשומה כתובתה במערכות החברה וברשויות המס. לדבריה, גם אם תידחה הטענה בדבר סחר באינטרנט, יש לראות בתניית השיפוט תנאי מקפח שהוסתר בלשון אנגלית ושהלקוח הסביר כלל לא שם לב לקיומו.

אלמנטור השיבה כי יש להחיל את תניית השיפוט במלואה, וכי ההסכם ברור ומקנה בלעדיות לבתי המשפט בתל אביב. היא דחתה את האפשרות לראות במבקשת עוסק פרטי לצורכי סמכות, והדגישה כי אין כל הרתעה או קושי משמעותי מבחינתה של המבקשת, שהיא עצמה מתגוררת בתל אביב.

"מהות השירות כולו היא פעילות באינטרנט"

השופטת מושקוביץ פתחה את הדיון בקביעת המסגרת הנורמטיבית, תוך הפניה לחוק תובענות ייצוגיות ולתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. לדבריה, תקנה 7(ב) קובעת כי תביעה בשל סחר באינטרנט יכולה להיות מוגשת במקום מגוריו או עסקו של התובע או הנתבע, אך כשמדובר בעוסק, נדרש להגיש את התביעה דווקא לפי מקום הנתבע בלבד. במקרה הנדון, קבעה השופטת, אמנם יש כאן תביעה הנוגעת לסחר באינטרנט, שכן "השירות שנרכש הוא תוספים, פלטפורמות וכלי עזר לעיצוב וניהול אתרים באינטרנט... הזירה המרכזית בה התבצעה העסקה היא האינטרנט... ומהות השירות כולו היא פעילות באינטרנט". עם זאת, העובדה שמדובר בהליך ייצוגי משנה את נקודת המבט.

השופטת קבעה כי תניית השיפוט בהסכם ההתקשרות בין הצדדים היא ייחודית, אף שהמשיבה שמרה לעצמה זכות לפנות לערכאות בכל העולם בענייני צווים זמניים. בהסכם צוין במפורש כי, "The parties consent to the exclusive jurisdiction of the courts of Tel Aviv, Israel", לשון המעידה על בלעדיות. טענת המבקשת שלפיה מדובר בתנייה מקפחת, נדחתה. לדברי השופטת בהחלטה שפורסמה, "תניית שיפוט בתל אביב עלולה להרתיעה? קשה להסכין עם קביעה כזו, כאשר המבקשת מתגוררת בתל אביב ומקום עיסוקה בהוד השרון, המרוחקת פחות מהמחוז המרכזי".