הכותרות בעולם צוחקות על פוטין - "איבד את חברו הטוב ביותר"
הכותרות הכלכליות בימים אלו צוחקות על לא אחרי מאשר נשיא רוסיה ולדמיר פוטין, והבדיחה היא שהוא איבד בשבועות האחרונים את חברו הטוב ביותר - נפט יקר.
הכלכלה הרוסית מתבססת בחלקה הגדול על הכנסות מנפט, ולפי הממשל הרוסי - התקציב הרוסי רואה פגיעה של 2 מיליארד דולר על כל דולר שמחיר הנפט יורד. לאחרונה מחיר הנפט השלים התרסקות של יותר מ-20% ממחיר של כמעט 105 דולר לחבית למחיר של פחות מ-82 דולר (שפל של 4 שנים!).
מבחינת פוטין, מדובר בהפסדים של עשרות מיליארדי דולרים, וזה בימים בהם חברות רוסיות מתמודדות עם סנקציות מצד המערב בשל מהלך הממשל מול אוקראינה. כעת, הממשל הופך לפגיעה הרבה יותר שכן מקור כוחו העיקרי ( ההכנסות מנפט) - נפגע באופן דרמטי.
- 9.ליאור שגיא 20/10/2014 11:03הגב לתגובה זוסעודיה, שמשתפת פעולה עם אובמה, גורמת לירידה במחירי הנפט בדיוק כדי לפגוע ברוסיה.
- 8.אלון 16/10/2014 11:55הגב לתגובה זואבל הקנאה הכי גדולה של אובמה ב פוטין היא על אומץ ליבו ש.......החליף מודל מה שאובמה חולם ולא מעז לעשות אולי רק אחרי הבחירות מאחר והכתבה ****סודית**** יש דבר שאנו מברכים בלב ב בית הכנסת זה על עליתן של הכי יפות בעולם מרוסיה ל ישראל אז את מי מעניין מחיר הנפט???
- 7.אלון 16/10/2014 11:48הגב לתגובה זוברור לאור ירידה חדה במחיר הדלקים בעולם ש פיתוח לויתן ידחה למועד ארוך כאורך הגלות לאור זאת יעשו טוב המשקיעים לדעתי עם יזרקו את האגח לפני המוסדיים סביר שאז יתחולל משבר זיכרו כסף ביד עדיף על כסף בעוד יובל שנים
- 6.כמו הערבים וונצואלה שגם אכלו אותה.. (ל"ת)שי.ע 16/10/2014 10:09הגב לתגובה זו
- 5.שישקו 16/10/2014 02:54הגב לתגובה זוונגיד שלום לכל מדינות הנפט, מתתתתתתתתתתייייייי???
- 4.ש.מ 15/10/2014 22:01הגב לתגובה זונו בחייכם זה הזמן לקנות ולא לפחד
- 3.ami segal 15/10/2014 20:42הגב לתגובה זואתם מתבכיינים על קרטלים שמתמוטטים ומדינות הזויות שמנפחות מחירים בלי קשר להיצעים וביקושים? עכשיו ניתן להבין שהכמיהה שלכם היא למניפולציות והרעבות המוניות כדי לדקלם מנטרות עלובות על צמיחה כלכלית. אם הצמיחה משמעותה ניפוח מחירים ושדידת אזרחים אז תקרסו כולכם
- 2.צוחק מי שצוחק אחרון (ל"ת)stalin 15/10/2014 20:33הגב לתגובה זו
- 1.תחזור לקרטל של האשלג יא אדיוט (ל"ת)עצה לפוטין 15/10/2014 19:04הגב לתגובה זו
- הוא אדיוט כמו שאתה גאון (ל"ת)דוד 15/10/2014 20:15הגב לתגובה זו
- הוא אדיוט ואתה אדיוט ולפיד הכי אדיוט (ל"ת)דוד מלך ישראל 15/10/2014 21:29
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
