TV

המהפכה בדרך: זה הסיפור הענק מאחורי השקות אפל - תתכוננו לשלם יותר

פרופ' ברק ליבאי מסמן את היעד האמיתי של אפל שבינתיים נלחמת על נתח השוק המתכווץ שלה - "שליטה עצמית היא לא הצד החזק שלנו"

המהפכה בדרך. נכון, ההשקה הנוצצת של מכשירי האייפון 6 וה-6 פלוס אתמול לא חשפה פריצת דרך טכנולוגית כלשהי, אבל אפל שוב שמה את עצמה כמובילת מהפכה - וזה המיצוב שאליו היא תמיד שאפה.

המכשירים החדשים של אפל בעיקר מיישרים קו עם המתחרים הגדולים כמו ה-NOTE 4 של סמסונג והגלאקסי 5 או ה-M8 של HTC. המפרטים הטכניים לא מצביעים על יתרון משמעותי למישהו מהם. אבל הסיפור הוא ההתמקדות של אפל בתחום התשלום באמצעות שירות ה-Apple Pay.

על פניו גם כאן אין חידוש טכנולוגי משמעותי, שכן גם היום אתם יכולים לשלם בתחנות נוחות על קופסת סיגריות באמצעות הסמארפון, אבל צורת התשלום הזו רחוקה מהקונצנזוס - והצעד של אפל יכניס אותה לקונצנזוס מהר מאוד. אז מה המשמעות הגדולה של המהלך הזה מבחינתנו, הצרכנים?

פרופ' ברק ליבאי, מבי"ס אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי, התייחס לאפשרות שהמהפכה של אפל תגרום לאנשים לצרוך יותר והתשובה שלו ברורה "כן, סביר יותר שהשימוש בסמארטפונים ובשעון החכם יעלו את הוצאות הצריכה שלנו."

ליבאי הציג את הדוגמה של כרטיסי האשראי ככזו שמאוששת את ההנחה הזו: "המחקרים מוכיחים - כשאנשים נותנים למשל טיפ באמצעות אשראי, הם נותנים טיפ גדול יותר. יש הבדל בתחושה של הצרכן כשהוא משלם במזומן או באמצעות מכשיר אלקטרוני. מהפכת האשראי לימדה אותנו שיותר קל לאנשים להוציא כסף כשמדובר בכלי אלקטרוני כי אתה פחות מרגיש את זה ביד."

"בספרות התנהגות הצרכנים מדברים על הכאב שבתשלום, The pain of pay, ועל פי הממצאים המסקנה היא שכואב פחות כשאתה לא שולף שטרות. ככל שההוצאה הופכת פחות מוחשית ופחות מורגשת בארנק המתרוקן, קל יותר להוציא."

- מצד שני, יהיה לאנשים מעקב רציף אחר מצב החשבון שלהם ורמת ההוצאה שלהם, המודעות הזו לא אמורה לגרום להם להיות אחראיים יותר?

"אמפירית זו שאלה מעניינת, אבל לי קשה להאמין שזה יהיה הכיוון. מה שאנחנו יודעים על ההתנהגות הפיננסית של האנשים לא מצביע על זה. כמו שהם לא ממש בודקים את החשבון בסופרמרקט למעט בודדים. כבר היום ישנן אפליקציות פשוטות שמעדכנות את האנשים און-ליין על מצב חשבון הבנק שלהם, אבל כששמים מול זה על המשקל את 'כמה השינוי הזה יגרום לאנשים להוציא יותר כסף?' - להערכתי המאזניים הולכות לכיוון של הגדלת ההוצאות. השליטה העצמית של האנשים היא לא דבר חזק במיוחד."

קטע מהשקת ה-Apple Watch אתמול:

אבל פרופ' ליבאי רואה את המהפכה האמיתית בטווח המעט רחוק יותר: "הסיפור הגדול הוא היכולת לנתח את דפוסי הצריכה של האנשים. תחשבו למשל על iTunes לעומת קניות הדיסקים בחנויות - למה חברות המוסיקה התנגדו כל כך? כי הן הבינו שמי שישלוט על האינפורמציה של הצרכן יוכל להשפיע עליו. האינפורמציה הזו היא המון כוח."

"ברגע שיהיו להם את כל נתוני הצריכה של האנשים הם יוכלו להעביר את המידע לגורם נוסף או להשתמש בו כדי לשלוח לך קופון מסוים, לחשוף אותך לפרסום ממוקד וכו'. הסמארטפון יחשוף אותנו לדפוסי הצריכה שלנו. אבל צריך לזכור שכבר היום, כשאנחנו מורידים אפליקציות חינמיות, אנחנו מאפשרים להן נגישות להמון דברים בעת ההורדה."

"אם נצרף את היכולת לקבל אינפורמציה של בדיוק מה אתה קונה, אתה מאפשר לחברות האלה לנתח את הפרופיל שלך באופן מצוין ו"לעזור לך להגביר את הצריכה שלך". זה המקום לציין, שעדיין לא ברור מה יהיו המגבלות הרגולטוריות שיחולו על אפל והמצטרפים מיד אחריה לגבי הזכות שלהן לעקוב אחרי הקניות שלנו, אבל ברור שיהיה קשה למנוע מהן את הגישה לנתונים האלה.

ובכל זאת, עד שענייין השימוש בסמראטפונים לצורך קניות יוטמע ייקח זמן...

"נכון, זו הראייה ארוכת הטווח. כרגע מעניין את אפל להילחם על השוק עצמו - הסמארטפונים והשעונים. אבל ההסתכלות הארוכה היא מי ישלוט במידע על הצרכן. מתארגנות קבוצות גדולות שכל אחת רוצה לקשור כמה שיותר צרכנים אליהן."

זה המקום להזכיר שנתח השוק של אפל הולך ומתכווץ כשהשנה הערכות בשוק הן שהוא עומד על כ-14%. נתח השוק של סמסונג עומד על כ-25% ובשאר מתחלקות החברות ה"קטנות" יותר כשהכוח העולה היא סין שמצליחה לשים את היד על השווקים מתפתחים בשל יתרון התמחור שלה.

היבט חשוב נוסף שחייבים להתייחס אליו הוא מי ישלוט באופן התקשורת בין המוכר בחנות לבין הסמארטפון שלנו, או כמו שפרופ' ליבאי מכנה זאת: מי יהיה ה"דומיננט דיזיין". השאלה היא אם אפל תיצור בעצמה את הסטנדרט או תצטרף לחברה קיימת שמספקת את המכשור הזה - תהיה לזה השפעה לא קטנה על ההצלחה וברור שלא מעט מתחרים ירצו ליצור את הקישור האלקטרוני הזה בעצמם ולא לתת לאפל לשלוט גם על התחום הזה. ליבאי מציין כי "ככל שהפיתרון הטכני הזה ייושם באופן פשוט יותר המעבר לתשלום בסמאטרפון יהיה מהיר יותר."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא קונה אפל 10/09/2014 15:27
    הגב לתגובה זו
    בעיקר נראה לי שכולם פשוט כותבים כי אין על מה לכתוב,אפל ממובילה הפכה למובלת עם מסך גדול יותר וטלפון שההבדל היחיד בינו לבין 5S הוא המספר הסידורי....
  • 1.
    בהשקה אתמול אמרו בפרוש שאפל לא תעקוב אחר הרגלי הקנייה (ל"ת)
    שחר 10/09/2014 13:42
    הגב לתגובה זו
  • קליפ 13/09/2014 08:58
    הגב לתגובה זו
    אם לא תכננו וזממו לעקוב,אז למה צריך להכחיש?חייבים לעקוב אחרי התמימים והמטומטמים כמוך......
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.