היועץ המשפטי לממשלה חייב את ח"כ חנין זועבי להתייצב לחקירה פלילית

הח"כית חשודה בהסתה לאלימות ובהעלבת עובד ציבור. יהודה וינשטיין: "החוק אינו מקנה לחברי כנסת חסינות מפני חקירה"
אבי שאולי | (6)

ח"כ חנין זועבי ממפלגת בל"ד חייבת להתייצב לחקירה במשטרה - כך קבע היום היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. הח"כית חשודה בהסתה לאלימות ובהעלבת עובד ציבור.

חנין זועבי לא התייצבה לחקירת המשטרה ובמקום זה פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה באמצעות עורכי דינה, חסן ג'בראין ומיסאנה מוראני מהמרכז המשפטי "עדאלה" בכדי לקבל חומר טרם תחילת חקירתה.

ממשרד המשפטים נמסר היום כי "ביחס לבקשתה של ח"כ זועבי כי יועבר אליה מידע על התשתית העובדתית בטרם חקירתה, דחה היועץ המשפטי לממשלה את בקשתה. רשויות החקירה אינן מחויבות להעביר לנחקר, לרבות חבר כנסת, מידע טרם חקירתו על התשתית העובדתית לאירועים ולחשדות שעליהן תתבסס החקירה. אין חולק על חשיבותה של זכות ההיוועצות וככל נחקר, יכולה ח"כ זועבי להיוועץ עם עורך דין. עם זאת, לאף נחקר אין זכות לקבלת 'תיאור האירועים והחשדות נושא החקירה' מראש".

החוק אינו מקנה לחברי כנסת חסינות בפני חקירה

ביחס לחסינות המהותית העומדת לטענת ח"כ חנין זועבי מפני החקירה עצמה, הבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי החוק אינו מקנה לחברי כנסת חסינות מפני עצם חקירתם במשטרה.

חוק חסינות חברי הכנסת קבע הגבלות באשר לפעולות שניתן לנקוט נגד חבר כנסת, ביניהן חסינות מפני חיפוש, האזנת סתר, מעצר, וחסינות מפני דיון פלילי, ואף קבע דרכים להסרתן. החוק לא קבע חסינות מפני חקירה, ולא בכדי. חקירה נועדה לברר את העובדות, לקבל את גרסת חבר הכנסת, בין היתר גם לצורך הכרעה בשאלה אם יש מקום לקבוע כי הדברים חוסים או שאינם חוסים תחת החסינות המהותית.

ניצב מני יצחקי מהמשטרה החליט לפתוח בחקירה נגד חנין זועבי

העדרה של חסינות דיונית ביחס לחקירה היא שמאפשרת את בחינת החסינות המהותית, ולכן המחוקק לא קבע חסינות דיונית בפני חקירה.

במהלך השנים האחרונות נחקרו חברי כנסת ושרים רבים, אשר התייצבו לחקירה, בלא להציב תנאים מוקדמים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מחמוד 06/08/2014 00:46
    הגב לתגובה זו
    שופטי העליון הנאורים ישחררו אותה מכל אשמה . היא לא יהודיה מהימין, היא לא כהנא, היא ערביה גאה! נדמה לי שהיא נוצריה, כדאי לספר לה מה דאעש עשו לנוצרים במוסול, ובעיקר לנוצריות. גם המוסלמיות נדרשו למול את עצמן ואת בנותיהם. גב' זועבי! את כל כך אוהבת את חמאס? בני בריתם של האחים המוסלמים ודעאש? נשמח לסדר לך נסיעה לעיראק או לסוריה ןלבנון. בסוריה הרגו 1700 מוסלמים ביום אחד בראמאדן ! כמו ישראל בחודש! אבל את אוהבת אותם!
  • 5.
    אילת 05/08/2014 20:39
    הגב לתגובה זו
    מוזר בעיני שכל ההסתות לרצח בתוכנו קיבלו מקום כמעט נעלם הרי היא ממש דרשה רצח אנשנו מאנשיה הטרוריסטים פה ובעזה ואיפה לא. והסיבה העלבת שוטר מזה בדיחה האישה צריכה תא סגור לשארית חייה היא מסוכנת לכולנו
  • 4.
    דינה 05/08/2014 20:09
    הגב לתגובה זו
    היא לא מעל החוק למה לוותר למנוולת בבוגדת
  • 3.
    דוד רביבו 05/08/2014 17:14
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל חיילי צהל משטרה משמר הגבול כבאי האש וכל האנשים שעסקו בשמירה עלינו אזרחי ישראל ! אני גאה להיות יהודי ולראות כיצד עם ישראל התאחד לעזרה ותמיכה בלוחמים ובכוחות הביטחון, עם הלב היהודי והמוח היהודי ננצח כל כוח! יש לנו אמונה בה" ששמר על העם שבחר, וראינו והרגשנו את הניסים!מכאן אאחל רפואה והחלמה מהירה לפצועים ! לחללים מנוחתכם עדן ואני בטוח שאתם בגן עדן, עבודה רבה לפנינו עם ישראל משטרת ישראל יסם משמר הגבול וכוחות הבטחון בתקווה שהשקט ישמר ואז נתפנה להוציא ולרכז את כל התמונות שצולמו בהפגנות שהיו בתוך הבית, זורקי האבנים והזיקוקים על כוחות הביטחון! הפגיעה ברכוש והנזק שהם גרמו למדינה ולאזרחים, יש לזהות ולזמן אותם לחקירה והם אלו שיביאו וילשינו [ הם כאלה מלשנים ולא אמינים] על החברים הרעולי פנים שהשתתפו בהפגנות וסיכנו את כוחות הבטחון יש להביא אותם לדין ולשלול את אזרחותם ואולי לשלוח אותם למקום שהם הפגינו בגללו עזה עזאזל לא איכפת לי העיקר לטפל במחבלים שבתוך הבית הם לא פחות מסוכנים ומסכנים את הציבור !יש לעקור ומהשורש את התופעות האלה אנשים שמקבלים ביטוח לאומי מהמדינה שנותת להם לחיות בשיא הכבוד [
  • 2.
    ומה היא תגיד בחקירה? אתה גזען.... (ל"ת)
    ציוני 05/08/2014 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עופר 05/08/2014 15:46
    הגב לתגובה זו
    כל במה אפשרית לפתוח אותו, נותנים לה הזדמנות לפתוח את הפה המלוכלך שלה והיא מסרבת?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.