נראה רע: המשק הישראלי צמח בקצב של 2.1% בלבד ב-Q1, הצרכן נחלש דרמטית
המשק הישראלי לא מצליח לצבור תאוצה, להפך - מנתוני הלמ"ס שמפורסמים היום עולה כי קצב הצמיחה ברבעון הראשון עמד על 2.1% בלבד, זאת לעומת קצב צמיחה של 2.9% ברבעון הרביעי של 2013 וכאשר הכלכלנים ציפו לקצב צמיחה של 3.1%.
ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-2% ברבע הראשון של שנת 2014 בחישוב שנתי, שפירושו ירידה של 4% בהוצאה לנפש. הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון באה בהמשך לירידה של 1% ברבע הקודם ולאחר עלייה של 1.7% בחישוב שנתי ברבע השלישי של 2013.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון של 2014 משקפת ירידה של 2.4% בהוצאה לצריכה פרטית לצריכה שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת), לאחר ירידה של 0.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם.
ההוצאה למוצרים בני קיימה לנפש ירדה ברבע הראשון של 2014 ב-6.0% בשיעור שנתי לאחר ירידה של 7.6% ברבע הקודם. ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים ירדה בשיעור של 40.2% בחישוב שנתי (12.1% בשיעור רבעוני), לאחר עלייה של 12.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם. לעומת זאת, ההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו בשיעור של 2.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.4% בחישוב שנתי ברבע הקודם, וההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי עלו ב-45.0% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני) לעומת ירידה של 42.5% בחישוב שנתי( 12.9% בחישוב רבעוני) ברבע הקודם.
- הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
- ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עלייה ביצוא, ירידה חדה בהשקעות
העלייה בתוצר ברבע הראשון השנה משקפת עלייה של 6.3% ביצוא הסחורות והשירותים (אך ירידה של 4.4% ביצוא ללא חברות הזנק ויהלומים), צמיחה של 5.4% ביבוא הסחורות והשירותים, יציבות בהוצאות לצריכה ציבורית, לעומת ירידה של 2% בהוצאה לצריכה פרטית וירידה של 14.4% בהשקעות בנכסים קבועים.
התמ"ג העסקי עלה ברבע הראשון של שנת 2014 בשיעור של 0.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.1% ברבע הקודם ועלייה של 1.0% ברבע השלישי בשנת 2013. מדובר בעלייה הנמוכה ביותר בתמ"ג העסקי מאז 2009.
תגובות לנתוני הצמיחה
אורי גרינפלד , הכלכן הראשי של פסגות, אמר בשיחה עם Bizportal כי "מה שבולט במיוחד הוא נתוני הצריכה הפרטית. אנחנו רואים האטה שהתחילה מהרבעון השלישי של 2013, ועכשיו אנחנו רואים ממש ירידה. זה עומד בקנה אחד עם הביקוש הנמוך במשק, עם המדדים הנמוכים ועם תוצאות החברות, שם ראינו פגיעה משמעותית במיוחד בחברות הקמעונאות".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"ירידה חדה ראינו גם בנתוני ההשקעות. הירידה, במיוחד בהשקעות בכלי רכב מסחריים, מראה גם היא האטה במשק כי החברות לא רוצות להשקיע עכשיו בציוד חדש לאור הצפי להאטה.
"בשורה התחתונה, צריך לזכור שנתוני הצמיחה ברבעון הרביעי עודכנו פעמיים כלפי מעלה וזה יכול לקרות גם הפעם. בהסתכלות ארוכה יותר, אני חושב שאנחנו נמשיך לראות גם השנה צמיחה בישראל, אבל בשיעור מתון יותר של 3% עד 3.5%".
"בנטרול הגז, שתרם ב-2013 0.8% לתוצר והשנה צפוי לתרום רק 0.3%, אנחנו צפויים לראות עלייה בצמיחה. כלכלות אירופה וארה"ב מתאוששות וזה צפוי להשפיע לחיוב על היצוא. מצד שני הצריכה הפרטית צפויה להישאר נמוכה ממה שראינו בשנים האחרונות".
לפי עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, לא מדובר עדיין בשינוי מגמה. "על פי האומדן הראשוני של הלמ"ס, הצמיחה ברבעון הראשון של 2014 עמדה על 2.1 אחוזים בלבד בשיעור שנתי, לעומת 2.9 אחוזים ברבעון הקודם. בנוסף, הרכב הצמיחה היה חלש נרשמה ירידה מפתיעה של 2.0 אחוזים בצריכה הפרטית וירידה חדה מאוד של 14.4 אחוזים בהשקעות (בבתי מגורים ובענפי המשק)".
"הנתון הזה מצטרף להפתעה במדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שעלה בשיעור מתון מהצפוי של 0.1 אחוז, לעומת ממוצע תחזיות לעליה של 0.6 אחוז, ולדיווחים על ירידה בפדיון רשתות השיווק".
"יחד עם זאת לא הכול שחור, בנתוני התוצר נרשמה גם עלייה של 6.3 אחוזים (בשיעור שנתי) ביצוא הסחורות והשירותים, ועלייה מתונה בלבד של 0.2 אחוז בהוצאה הציבורית. בנוסף, נזכיר שמדובר באומדן ראשוני, שהלמ"ס מעדכן באופן משמעותי. לדוגמא, הרבעון ה-4 של 2013 עודכן מ-2.3 אחוזים לפי האומדן הראשוני ל-3.2 אחוזים באומדן הקודם ול-2.9 אחוזים באומדן הנוכחי".
"לגבי השאלה האם מדובר במספר נתונים חלשים או בשינוי כיוון בכלכלה הישראלית הדעה שלנו בנקודת הזמן הנוכחית היא שלא מדובר בשינוי מגמה, ישנם הרבה אינדיקטורים חיוביים שפורסמו לאחרונה שתומכים בהמשך הצמיחה גם בארץ וגם בעולם - ביניהם נתוני שוק העבודה, מדדי אמון העסקים והצרכנים והכנסות המדינה ממסים שמלמדים על המשך פעילות ברמה סבירה".
"להערכתנו, ההפתעה הגדולה במדד האחרון ונתוני הצמיחה החלשים, מחזקים את הערכתנו הקודמת שהאינדיקטורים שתומכים בהעלאת ריבית עדיין אינם מספיק חזקים. על פי התרחיש המרכזי שלנו ריבית בנק ישראל לא תשתנה עד לסוף השנה. יחד עם זאת, על רקע הנתונים האחרונים, ההסתברות להורדת ריבית עלתה משמעותית".
- 3.ינתי פרזי 18/05/2014 15:09הגב לתגובה זוולמה לא נשאר? לכל שאר הדברים - אוכל, רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל, חוגים, תחביבים, חופשים, ועוד ועוד.. אז מה קורה? לא רקונים כלום! עצירה מלאה ומיתון כבד! כל הכבוד לביבי שטייניץ ופישר!!!
- 2.אולי הכסף נישאב עי בועת נדלן ,מי מנהל כך מדינה ביבי . (ל"ת)בא 18/05/2014 13:35הגב לתגובה זו
- 1.ר 18/05/2014 13:15הגב לתגובה זוובניגוד לפעם הקודמת הכלים לטיפול בהאטה העולמית הולכים ונגמרים , עם כל הכסף שזרקו לכלכלה העולמית ושוב הכל מאט האמון שיתנו השווקים בסערה הבאה הוא מוגבל ביותר , שוק האג"ח האמריקאי יודע מה הוא אומר.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?