עובדי צים משביתים שוב את פעילות החברה - "לא לוותר על מניית הזהב"

חברת הספנות של החברה לישראל התבקשה על ידי חלק מנושיה לוותר על מניית הזהב, אך העובדים מתנגדים וחוששים למקום עבודתם
אבי שאולי |

עובדי צים מחריפים את מאבקם בהנהלת החברה עקב דרישתה לוויתור על מניית הזהב. מאז שהחל מאבק העובדים, החלה הנהלת החברה בתגובה לפגוע בתנאי העבודה של העובדים, והיום החליטו העובדים לנקוט בעיצומים שיימשכו עד ליום ראשון. העיצומים צפויים לפגוע בכניסת ויציאת אוניות צים בארץ ובעולם. לטענת העובדים הויתור על מניית הזהב בחברת הספנות, צים עלול להוביל לחיסול פעילות החברה בישראל, לסכנה בטחונית של אי כניסת אוניות לישראל בזמן לחימה ולאבטלה של מאות עובדים. סכסוך העבודה בצים הוכרז לפני כחודש עקב החשש על ויתור על מניית הזהב ולפני כשבועיים הצטרפו אליהם 250 קציני איגוד קציני הים (רבי חובלים, קציני מכונה ראשיים, קציני סיפון ועוד) שבמסגרת תפקידם מפעילים ומשיטים את האוניות הישראליות של צים. אבי שטרית אמר היום ל-Bizportal כי "אנחנו בעד הסדר החוב ורוצים להציל את החברה - היא חשובה לנו. אנו חוששים שללא מניית זהב ניתן יהיה לסגור את החברה בישראל ולנהל אותה ממקום אחר בעולם, הרי לא מדובר בחברה יצרנית. היום לא היה אוכל בחדר האוכל אלא רק סנדויצ'ים". מהי מניית הזהב? מניית הזהב מבטיחה כי חברת צים תוותר חברה ישראלית ותפעיל לפחות 11 אוניות ישראליות לשימוש בשגרה ובזמן חירום שאותם יפעילו קצינים ישראלים וכי חברי הדירקטוריון של החברה יהיו ישראלים בלבד. הוויתור על מניית הזהב כפוף להחלטת משרדי האוצר, התחבורה והביטחון ועלול להוביל להעברת פעילות החברה לחו"ל ולפגיעה חמורה באינטרסים הביטחוניים של ישראל כאשר כפי שכבר קרה בעבר, כשבזמן לחימה אוניות זרות סירבו להכנס לישראל. כמו כן, קיימת סכנה של השתלטות עויינת של בעלי מניות ממדינות אויב. אבי שטרית, יו"ר ועד מועצת צים: היום בשעה 11:30 נתן יו"ר מועצת העובדים, אבי שטרית, הוראה ל-800 עובדי ההסכם הקיבוצי לעזוב את עבודתם עד ליום ראשון בבוקר. בכמה מחלקות ניסו מנהלי החברה לפגוע בשביתה ודרשו מהעובדים להישאר, אך חברי מועצת העובדים עברו בין המחלקות ווידאו כי העובדים יפסיקו את עבודתם. העיצומים צפויים לפגוע בכניסת ויציאת אוניות של צים בארץ ובחו"ל. אבי שטרית: "הביריונות של ההנהלה לא תרתיע אותנו. נמשיך להלחם נגד הויתור על מניית הזהב ולא משנה אילו צעדים ההנהלה תנקוט נגדנו. מניית הזהב מבטיחה את קיום החברה כחברה ישראלית ושתהיה לעם ישראל אספקה בשעת חירום. זהו עניין לאומי בעל חשיבות עצומה ולא איזה עניין קטן וחסר משמעות ציבורית כפי שמנכ"ל החברה מנסה לצייר". לטענת העובדים לאחר שהחל מאבק העובדים והוכרז סכסוך עבודה, הנהלת החברה שבה ודרשה ממועצת העובדים להפסיק במאבק והחליטה באופן חד צדדי לפגוע בתנאי העבודה של העובדים: עיכוב דרגות שכר, אי תשלום ביטוח רכב, קיצוץ בשי לחג, סגירת חדר האוכל ועוד. החברה לישראל דורשת ממשרד האוצר לוותר על מניית הזהב חברה לישראל וצים, שבבעלות משפחת עופר, מפעילות בחודשים האחרונים מכבש לחצים על משרדי האוצר, הביטחון והתחבורה, כדי שיוותרו על מניית הזהב שיש למדינת ישראל בצים. לפני כחודש פתחו עובדי צים יחד עם איגוד קציני הים ופעילים חברתיים במאבק נגד הויתור על מניית הזהב. מאז יצאו העובדים למאבק חלה החרפה ביחסי העבודה בצים כאשר הנהלת החברה החליטה באופן חד צדדי שלא לשלם תוספות שונות המגיעות לעובדים על פי הסכם העבודה הקיבוצי וכן מפעילה לחצים על עובדים שלא לקחת חלק במאבק. מנכ"ל החברה, רפי דניאלי, טען בתקשורת שהעובדים יורקים לבאר ממנה הם שותים והם יובילו לסגירת החברה וטען שלעובדים אין לגיטימציה להחליט מהם האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. ההחלטה על מניית הזהב עומדת למבחן בג"צ עקב עתירה שהגישו איגוד קציני הים יחד עם הפעילים החברתיים, פרופסור יוסי יונה ופרופסור דני גוטווין. המדינה מעולם לא ויתרה על מניית הזהב אותה היא מחזיקה בחברות אותן הפריטה כגון אל על. צים בדרך להסדר חוב שני (הראשון היה בשנת 2009) חברת הספנות ה-19 בגודלה בעולם עומדת כיום בפני הסדר חוב עצום של כ-3 מיליארד דולר: כ-1.4 מיליארד דולר לבנקים זרים, 875 מיליון דולר למספנות וכ-390 מיליון דולר למחזיקי אג"ח ישראליים. במסגרת הסדר החוב המתוכנן יועברו 68% ממניות צים לנושים המרכזיים והחברה לישראל תקנה 32% מהמניות תמורת 200 מיליון דולר. צים והחברה לישראל מעוניינות לבצע את הסדר החוב רק לאחר שהמדינה תוותר על מניית הזהב שברשותה ששומרת על האינטרסים החיוניים של ישראל. צים: "הוועד מתעלם ממצבה הקשה של החברה" מחברת צים נמסר בתגובה כי "ועד העובדים הסכים אמש לקיים לבקשת ההנהלה שלושה ימי דיונים מרתונים מסביב לשעון על מנת להגיע להסכם לשביעות רצון כל הצדדים. זאת לאחר שהועד טירפד כל ניסיון גישור עד כה. להפתעת ההנהלה, החליט הבוקר הועד בצעד בלתי אחראי להורות לעובדים לעזוב את המשרדים. זוהי עדות נוספת לכך שהוועד מתעלם ממצבה הקשה של החברה, ומנסה לחבל באופן שיטתי מהוצאתו לפועל של ההסדר שיביא להצלת צים ולהצלת מאות ממקומות העבודה של עובדיה בישראל. בהמשך לכך, נאלצת הנהלת צים להודיע עוד היום לממונה הראשי על יחסי העבודה, על הכרזת סכסוך עבודה ועל כוונתה לסגור את המשרד הראשי במועדים הקבועים בחוק במקרה של הפרות נוספות. ההנהלה מצרה על כך שהועד נוקט באמצעים בלתי אחראים ושובה את העובדים כבני ערובה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".