עובדי צים משביתים שוב את פעילות החברה - "לא לוותר על מניית הזהב"

חברת הספנות של החברה לישראל התבקשה על ידי חלק מנושיה לוותר על מניית הזהב, אך העובדים מתנגדים וחוששים למקום עבודתם
אבי שאולי |

עובדי צים מחריפים את מאבקם בהנהלת החברה עקב דרישתה לוויתור על מניית הזהב. מאז שהחל מאבק העובדים, החלה הנהלת החברה בתגובה לפגוע בתנאי העבודה של העובדים, והיום החליטו העובדים לנקוט בעיצומים שיימשכו עד ליום ראשון. העיצומים צפויים לפגוע בכניסת ויציאת אוניות צים בארץ ובעולם.

לטענת העובדים הויתור על מניית הזהב בחברת הספנות, צים עלול להוביל לחיסול פעילות החברה בישראל, לסכנה בטחונית של אי כניסת אוניות לישראל בזמן לחימה ולאבטלה של מאות עובדים.

סכסוך העבודה בצים הוכרז לפני כחודש עקב החשש על ויתור על מניית הזהב ולפני כשבועיים הצטרפו אליהם 250 קציני איגוד קציני הים (רבי חובלים, קציני מכונה ראשיים, קציני סיפון ועוד) שבמסגרת תפקידם מפעילים ומשיטים את האוניות הישראליות של צים.

אבי שטרית אמר היום ל-Bizportal כי "אנחנו בעד הסדר החוב ורוצים להציל את החברה - היא חשובה לנו. אנו חוששים שללא מניית זהב ניתן יהיה לסגור את החברה בישראל ולנהל אותה ממקום אחר בעולם, הרי לא מדובר בחברה יצרנית. היום לא היה אוכל בחדר האוכל אלא רק סנדויצ'ים".

מהי מניית הזהב?

מניית הזהב מבטיחה כי חברת צים תוותר חברה ישראלית ותפעיל לפחות 11 אוניות ישראליות לשימוש בשגרה ובזמן חירום שאותם יפעילו קצינים ישראלים וכי חברי הדירקטוריון של החברה יהיו ישראלים בלבד.

הוויתור על מניית הזהב כפוף להחלטת משרדי האוצר, התחבורה והביטחון ועלול להוביל להעברת פעילות החברה לחו"ל ולפגיעה חמורה באינטרסים הביטחוניים של ישראל כאשר כפי שכבר קרה בעבר, כשבזמן לחימה אוניות זרות סירבו להכנס לישראל. כמו כן, קיימת סכנה של השתלטות עויינת של בעלי מניות ממדינות אויב.

אבי שטרית, יו"ר ועד מועצת צים:

היום בשעה 11:30 נתן יו"ר מועצת העובדים, אבי שטרית, הוראה ל-800 עובדי ההסכם הקיבוצי לעזוב את עבודתם עד ליום ראשון בבוקר. בכמה מחלקות ניסו מנהלי החברה לפגוע בשביתה ודרשו מהעובדים להישאר, אך חברי מועצת העובדים עברו בין המחלקות ווידאו כי העובדים יפסיקו את עבודתם. העיצומים צפויים לפגוע בכניסת ויציאת אוניות של צים בארץ ובחו"ל.

אבי שטרית: "הביריונות של ההנהלה לא תרתיע אותנו. נמשיך להלחם נגד הויתור על מניית הזהב ולא משנה אילו צעדים ההנהלה תנקוט נגדנו. מניית הזהב מבטיחה את קיום החברה כחברה ישראלית ושתהיה לעם ישראל אספקה בשעת חירום. זהו עניין לאומי בעל חשיבות עצומה ולא איזה עניין קטן וחסר משמעות ציבורית כפי שמנכ"ל החברה מנסה לצייר".

לטענת העובדים לאחר שהחל מאבק העובדים והוכרז סכסוך עבודה, הנהלת החברה שבה ודרשה ממועצת העובדים להפסיק במאבק והחליטה באופן חד צדדי לפגוע בתנאי העבודה של העובדים: עיכוב דרגות שכר, אי תשלום ביטוח רכב, קיצוץ בשי לחג, סגירת חדר האוכל ועוד.

החברה לישראל דורשת ממשרד האוצר לוותר על מניית הזהב

חברה לישראל וצים, שבבעלות משפחת עופר, מפעילות בחודשים האחרונים מכבש לחצים על משרדי האוצר, הביטחון והתחבורה, כדי שיוותרו על מניית הזהב שיש למדינת ישראל בצים. לפני כחודש פתחו עובדי צים יחד עם איגוד קציני הים ופעילים חברתיים במאבק נגד הויתור על מניית הזהב.

מאז יצאו העובדים למאבק חלה החרפה ביחסי העבודה בצים כאשר הנהלת החברה החליטה באופן חד צדדי שלא לשלם תוספות שונות המגיעות לעובדים על פי הסכם העבודה הקיבוצי וכן מפעילה לחצים על עובדים שלא לקחת חלק במאבק.

מנכ"ל החברה, רפי דניאלי, טען בתקשורת שהעובדים יורקים לבאר ממנה הם שותים והם יובילו לסגירת החברה וטען שלעובדים אין לגיטימציה להחליט מהם האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. ההחלטה על מניית הזהב עומדת למבחן בג"צ עקב עתירה שהגישו איגוד קציני הים יחד עם הפעילים החברתיים, פרופסור יוסי יונה ופרופסור דני גוטווין.

המדינה מעולם לא ויתרה על מניית הזהב אותה היא מחזיקה בחברות אותן הפריטה כגון אל על.

צים בדרך להסדר חוב שני (הראשון היה בשנת 2009)

חברת הספנות ה-19 בגודלה בעולם עומדת כיום בפני הסדר חוב עצום של כ-3 מיליארד דולר: כ-1.4 מיליארד דולר לבנקים זרים, 875 מיליון דולר למספנות וכ-390 מיליון דולר למחזיקי אג"ח ישראליים.

במסגרת הסדר החוב המתוכנן יועברו 68% ממניות צים לנושים המרכזיים והחברה לישראל תקנה 32% מהמניות תמורת 200 מיליון דולר. צים והחברה לישראל מעוניינות לבצע את הסדר החוב רק לאחר שהמדינה תוותר על מניית הזהב שברשותה ששומרת על האינטרסים החיוניים של ישראל.

צים: "הוועד מתעלם ממצבה הקשה של החברה"

מחברת צים נמסר בתגובה כי "ועד העובדים הסכים אמש לקיים לבקשת ההנהלה שלושה ימי דיונים מרתונים מסביב לשעון על מנת להגיע להסכם לשביעות רצון כל הצדדים. זאת לאחר שהועד טירפד כל ניסיון גישור עד כה. להפתעת ההנהלה, החליט הבוקר הועד בצעד בלתי אחראי להורות לעובדים לעזוב את המשרדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".