מתחת לרדאר: חברת תיירות עם מחזור של 2 מיליארד שקל שטסה 140% בשנה

Bizportal שוחח עם אחישי גל מנכ"ל חברת התיירות הגדולה בישראל שמרוויח כמו מנהל בנק, אך מחלק לפחות 40% מהרווחים כדיבידנד
אבי שאולי | (4)

בחודש האחרון הצגנו ב-Bizportal מספר השקעות מעניינות של גופים מוסדיים במניות יתר. חברת איסתא היא אחת מאותן חברות קטנות יחסית שלא נמצאות מתחת לרדאר של המשקיע הקטן, אך המוסדיים המקצוענים בדקו ונכנסו לפוזיציה. כך לפי ילין לפידות, מנורה-מבטחים, הראל, קרן ספרה ועוד.

הנה חברה שפקידי הבנק לא ימליצו לכם עליה, למרות שהיא טסה ביותר מ-140% בתוך שנה. תכירו את חברת התיירות הגדולה במדינת ישראל שמגלגלת מחזור שנתי של יותר מ-2 מיליארד שקל. לפי כללי החשבונאות איסתא לא יכולה לרשום את כל התמורה הכספית אלא רק את ההכנסות נטו שלה.

תוצאות 2013: הכנסות של 512 מיליון שקל ורווח נקי של 36 מיליון שקל

הכנסות איסתא הסתכמו בשנת 2013 ב-521 מיליון שקל, צמיחה של כ-5% לעומת 2012, ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 36 מיליון שקל, בדומה לשנת 2012. מנכ"ל איסתא, אחישי גל, מסר בהודעה לתקשורת כי "התוצאות הכספיות של הקבוצה מצביעות על שיפור בכל תחומי הפעילות, גידול ברווח הגולמי, התפעולי, באופרציית הטיסות והנופשונים של החברה ובשורת הרווח הנקי".

בהמשך למדיניות חלוקת הדיבידנדים של החברה, במסגרתה מחלקת איסתא לפחות 40% מרווחיה כדיבידנדים, חילקה איסתא בשנת 2013 דיבידנד בסכום כולל של כ-20 מיליון שקל.

Bizportal שוחח עם אחישי גל בכדי לנסות להבין איך הצליח בתחום שרבים וטובים נכשלו. איסתא היא חברת התיירות הגדולה בישראל, גדולה בהרבה אחרי מספר שתיים - דיזנהויז של אידיבי.

גם בתי מלון בישראל ובחו"ל ומעונות סטודנטים

איסתא עוסקת בניהול סוכנות נסיעות קמעונאית וסיטונאית, הפעלת בתי מלון בארץ (מלון כרמים בירושלים ומלון מאריוט בהרצליה בבניה) ובחו"ל (דיסלדורף), חבילות נופש, מעונות לסטודנטים (210 מיטות), ונדל"ן מניב. החברה מעסיקה 1,025 עובדים ומפעילה 45 משרדים.

תחום התיירות בעולם ובטח שבישראל הוא מהקשים לניהול והצלחה. היריעה קצרה מלהכיל את רשימת פושטי הרגל. בהקשר חברות ציבוריות בבורסה, מי שפועלת בתחום משתדלת להצניע את עצמה ככל האפשר, לרוב אין במה להתגאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איסתא לעומת זאת הונפקה בשנת 1996 ומאז הצליחה להתגבר כמעט על כל המשברים העולמים כמו למשל משבר כלכלי או מעבר לרכישת מוצרים באינטרנט וגם על משברים מקומיים בעיקר אירועים בטחוניים.

איך הצלחתם איפה שכולם נכשלו?

גל: "קראנו את המפה לפני הרבה שנים ולא נשארנו בקטע הפיסי בלבד. יש לנו היום עשרות חברות בת שכולן רווחיות וכך הפכנו להיות קבוצה מגוונת שמספקת שירותים שונים. הבנו שאם נישאר על דבר אחר אז אוי לנו".

איך אתה מתמודד עם אתרי האינטרנט

"השקיפות ללקוח היא הכי חשובה - פיתחנו אפליקציה שאתה תוכל לראות מחירים שיש לנו ובמקביל נבדוק מחירים אצל מתחרים וניתן לך את המחיר הטוב ביותר - שיתוף פעולה עם אתרי אינטרנט מובילים בתחום כמו Expedia. זה שברירי רווח אבל ככה נקנה לקוחות שלנו. כדי לחזק את הקשר עם הלקוחות גם הקמנו מוקד חירום מיוחד, שפתוח בלילות ונותן מענה ללקוחות החברה בכל העולם".

גל, מהנדס תעשייה וניהול תואר שני במנהל עסקים, הצטרף לאיסתא בשנות ה-90. לפני כן צבר הון בעסקי מכירות משקפי שמש ותמונות בדוכנים באירופה. סיפור דומה לזה של איש העסקים, קובי מימון, שגם כן מכר באירופה מוצרים מסוג זה שיובאו מהמזרח הרחוק.

איך הפכת משכיר לבעל המניות הגדול באיסתא?

"היו לי עסקים באירופה ואיסתא ביקשו ממני לעזור להם. רכשתי 10% לקראת הנפקה בבורסה בשנת 1996 לפי שווי חברה של כ-35 מיליון שקל אחרי הכסף. לאחר מכן זכיתי ביחד עם אבי דותן במכרז בעיתון של 25% מניות שארקיע החזיקו ושנאלצו למכור בשנת 2004 לאחר הנפקת אל על לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקל. בהמשך רכשתי חלק מהאחזקות של דותן ובשנת 2010 רכשתי עוד 7% לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקל".

גל צבר מניות לפי שווי חברה של 100 מיליון שקל לכל היותר וכיום החברה שווה יותר מ-400 מיליון שקל. שווי החזקותיו בחברה הוא 147 מיליון שקל. מעבר לדיבידנדים ולעלייה בשווי המניות, אחישי גל מתוגמל היטב בשכר בעלות שלא הייתה מביישת אף מנכ"ל של בנק, 4 מיליון שקל - 345 אלף שקל בחודש.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא קונה אצלו 16/03/2014 19:16
    הגב לתגובה זו
    של מוצרי תיירות בינלאומיים ע"י ישראלים נעשים בחו"ל דרך הרשת. והאצבע עוד נטויה על המקלדת.
  • 2.
    גידי 16/03/2014 10:47
    הגב לתגובה זו
    יש מניות בחברה ציבורית וזה לא נשמע תקין.
  • דני 16/03/2014 18:00
    הגב לתגובה זו
    החברה התחילה כחברה של התאחדות הסטודנטים ולא להיפך. טוב שלא מכרו את המניות שלהם.
  • 1.
    איתן 16/03/2014 09:47
    הגב לתגובה זו
    בד"כ אני לא מעלה תגובות אבל הרגשתי צורך לפרגן. בשנת 2012 רכשתי דרכם כרטיס מסביב לעולם . הכרטיס הכיל מעל 12 טיסות ללא תאריך. כל פעם שרציתי להמשיך במסלול שלחתי להם מייל והם סידרו לי טיסה לתאריך שביקשתי ללא כל בעיות. באמת תודה
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.