לאור מצוקת המים: יוקמו 5 מתקני התפלה חדשים מהצפון עד הדרום

המועצה הארצית לתכנון ובנייה העבירה לאישור הממשלה תוכנית מתאר ארצית לאתרי התפלה. המטרה - 1.74 מיליון מ"ק מים בשנה עד 2050
לירן סהר | (7)
נושאים בכתבה התפלה מים

המועצה הארצית לתכנון החליטה היום (ג') להעביר לאישור הממשלה את תכנית המתאר הארצית לאתרים להתפלת מי ים במטרה לתת מענה לצרכי אספקת המים בישראל.

לפי המועצה הארצי, לאור הגידול בביקוש למים, השינוי במגמות הצריכה, הגידול באוכלוסייה ושינוי ברמת החיים, בד בבד עם הידלדלות מקורות המים הטבעיים, נוצר מחסור חמור במשק המים בישראל. התפלת מי ים נבחרה כאחד הפתרונות, אשר יספקו את הביקושים בטווח הקצר, הבינוני והארוך וכחלק מצעדים נוספים לניהול כולל של משק המים. מדובר בפתרון זמין ואמין שמלבד השיפור המשמעותי בהיצע המים בישראל, יסייע גם לריכוך המים, הפחתת המלחים בשפכים ולשיפור באיכות המים.

התפישה התכנונית של התכנית, מתבססת על הקמה של חמישה אתרים גדולים להתפלת מי-ים. האתרים נפרשים גאוגרפית בחמישה אזורים בהתאמה לחלוקה המרחבית של רשות המים: אזור הגליל המערבי, אזור חדרה, אזור נחל שורק, אזור אשדוד ואזור אשקלון. פרישה זו תתן מענה לצריכה החזויה במשקי הבית למים באיכות מי-שתייה.

באמצעות המתקנים הכלולים בתכנית, יסופקו כ- 750 מלמ"ש, כחלק ממערך ההתפלה בישראל הצפוי להגיע להיקף התפלה של 1,740 מיליון מ"ק בשנה בכל המתקנים עד שנת היעד 2050.

100 דונם לכל מתקן התפלה

אתרי ההתפלה הכלולים בתכנית הם: במרחב השרון - במערב אזור תעשיה עמק חפר, במרחב מרכז (אזור נחל שורק) אתר שורק ד', במרחב אשדוד - באזור תעשיה צפוני אשדוד ובמרחב אשקלון - אותרו שני אתרים שיהוו חלופה זה לזה: בקצא"א ומצפון לאזור התעשייה הדרומי של העיר. יצוין כי מתקן ההתפלה עבור אזור הגליל המערבי מקודם בתכנית נפרדת.

המועצה הארצית קיימה דיון בהמלצות החוקר להערות, שהוגשו על ידי הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, והחליטה להעביר את התכנית לאישור הממשלה.

כל אחד מאתרי ההתפלה כולל: שטח בהיקף של כ- 100 דונם עבור מתקן ההתפלה, כ-90 דונם נוספים למאגר תפעולי, שטח לתשתיות בים, רצועות לתכנון עבור צנרת יבשתית וימית לשאיבת מי הזנה (מי ים) ולסילוק מי הרכז (תמלחת), רצועות לתכנון לצנרת להולכת מים מותפלים ממתקן ההתפלה למאגר התפעולי וממנו למערכת הארצית / האזורית וכן מתקנים ותשתיות נלווים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ברק 03/12/2013 12:21
    הגב לתגובה זו
    חשוב לדאוג שיהיו עודפים גם בעתיד. המחיר גבוהה לא בגלל מחסור ולא רק בגלל עלויות יצור. יש צורך להפחית את המחיר.
  • 6.
    שימו לב, זו לא תכנית לשנה הבאה, זו תכנית עד לשנת 2050. (ל"ת)
    אהוד 03/12/2013 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טנא 03/12/2013 11:34
    הגב לתגובה זו
    אשקלון, קיים אשדוד, קיים, חדרה, קיים, שורק, קיים גליל - בתכנון יכול להיות שקפצה לכן כתבה מלפני חמש עשרה שנה?
  • 4.
    millerma 03/12/2013 11:26
    הגב לתגובה זו
    לפני חדשים כתבתם שמרוב מים סגרו חלק ממכוני ההתפלה...עכשיו פתאם חסר??? שקרנים כולם במדינה שלנו
  • 3.
    כרמילידה 03/12/2013 11:17
    הגב לתגובה זו
    ורשות המים שוקלת לסגור מתקני התפלה. אז מה נכון? בקיצור עובדים עלינו במטרה להאיר את מחירי המים גבוהים
  • 2.
    סיפורי סבתא. הכל כדי לתת לעוד מקורבים להרוייח. (ל"ת)
    לא חסר מים בדוק 03/12/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צופה 03/12/2013 11:09
    הגב לתגובה זו
    אדוני הכתב לאחרונה הייתי בהרצאה של סילבן שלום לא רק שהמדינה אינה מתייבשת אלא שיש עודף מים. משום כך משביתים ב-2014 את חלק ממתקני ההתפלה ומוכרים מיים לירדנים. אתה לא מסוגל להבחין בין תוכניות לטטוח ארוך למצב משק המיים הנוכחי? מה הכותרת המטופשת הזו??????
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.