לאור מצוקת המים: יוקמו 5 מתקני התפלה חדשים מהצפון עד הדרום

המועצה הארצית לתכנון ובנייה העבירה לאישור הממשלה תוכנית מתאר ארצית לאתרי התפלה. המטרה - 1.74 מיליון מ"ק מים בשנה עד 2050
לירן סהר | (7)
נושאים בכתבה התפלה מים

המועצה הארצית לתכנון החליטה היום (ג') להעביר לאישור הממשלה את תכנית המתאר הארצית לאתרים להתפלת מי ים במטרה לתת מענה לצרכי אספקת המים בישראל. לפי המועצה הארצי, לאור הגידול בביקוש למים, השינוי במגמות הצריכה, הגידול באוכלוסייה ושינוי ברמת החיים, בד בבד עם הידלדלות מקורות המים הטבעיים, נוצר מחסור חמור במשק המים בישראל. התפלת מי ים נבחרה כאחד הפתרונות, אשר יספקו את הביקושים בטווח הקצר, הבינוני והארוך וכחלק מצעדים נוספים לניהול כולל של משק המים. מדובר בפתרון זמין ואמין שמלבד השיפור המשמעותי בהיצע המים בישראל, יסייע גם לריכוך המים, הפחתת המלחים בשפכים ולשיפור באיכות המים. התפישה התכנונית של התכנית, מתבססת על הקמה של חמישה אתרים גדולים להתפלת מי-ים. האתרים נפרשים גאוגרפית בחמישה אזורים בהתאמה לחלוקה המרחבית של רשות המים: אזור הגליל המערבי, אזור חדרה, אזור נחל שורק, אזור אשדוד ואזור אשקלון. פרישה זו תתן מענה לצריכה החזויה במשקי הבית למים באיכות מי-שתייה. באמצעות המתקנים הכלולים בתכנית, יסופקו כ- 750 מלמ"ש, כחלק ממערך ההתפלה בישראל הצפוי להגיע להיקף התפלה של 1,740 מיליון מ"ק בשנה בכל המתקנים עד שנת היעד 2050. 100 דונם לכל מתקן התפלה אתרי ההתפלה הכלולים בתכנית הם: במרחב השרון - במערב אזור תעשיה עמק חפר, במרחב מרכז (אזור נחל שורק) אתר שורק ד', במרחב אשדוד - באזור תעשיה צפוני אשדוד ובמרחב אשקלון - אותרו שני אתרים שיהוו חלופה זה לזה: בקצא"א ומצפון לאזור התעשייה הדרומי של העיר. יצוין כי מתקן ההתפלה עבור אזור הגליל המערבי מקודם בתכנית נפרדת. המועצה הארצית קיימה דיון בהמלצות החוקר להערות, שהוגשו על ידי הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, והחליטה להעביר את התכנית לאישור הממשלה. כל אחד מאתרי ההתפלה כולל: שטח בהיקף של כ- 100 דונם עבור מתקן ההתפלה, כ-90 דונם נוספים למאגר תפעולי, שטח לתשתיות בים, רצועות לתכנון עבור צנרת יבשתית וימית לשאיבת מי הזנה (מי ים) ולסילוק מי הרכז (תמלחת), רצועות לתכנון לצנרת להולכת מים מותפלים ממתקן ההתפלה למאגר התפעולי וממנו למערכת הארצית / האזורית וכן מתקנים ותשתיות נלווים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ברק 03/12/2013 12:21
    הגב לתגובה זו
    חשוב לדאוג שיהיו עודפים גם בעתיד. המחיר גבוהה לא בגלל מחסור ולא רק בגלל עלויות יצור. יש צורך להפחית את המחיר.
  • 6.
    שימו לב, זו לא תכנית לשנה הבאה, זו תכנית עד לשנת 2050. (ל"ת)
    אהוד 03/12/2013 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טנא 03/12/2013 11:34
    הגב לתגובה זו
    אשקלון, קיים אשדוד, קיים, חדרה, קיים, שורק, קיים גליל - בתכנון יכול להיות שקפצה לכן כתבה מלפני חמש עשרה שנה?
  • 4.
    millerma 03/12/2013 11:26
    הגב לתגובה זו
    לפני חדשים כתבתם שמרוב מים סגרו חלק ממכוני ההתפלה...עכשיו פתאם חסר??? שקרנים כולם במדינה שלנו
  • 3.
    כרמילידה 03/12/2013 11:17
    הגב לתגובה זו
    ורשות המים שוקלת לסגור מתקני התפלה. אז מה נכון? בקיצור עובדים עלינו במטרה להאיר את מחירי המים גבוהים
  • 2.
    סיפורי סבתא. הכל כדי לתת לעוד מקורבים להרוייח. (ל"ת)
    לא חסר מים בדוק 03/12/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צופה 03/12/2013 11:09
    הגב לתגובה זו
    אדוני הכתב לאחרונה הייתי בהרצאה של סילבן שלום לא רק שהמדינה אינה מתייבשת אלא שיש עודף מים. משום כך משביתים ב-2014 את חלק ממתקני ההתפלה ומוכרים מיים לירדנים. אתה לא מסוגל להבחין בין תוכניות לטטוח ארוך למצב משק המיים הנוכחי? מה הכותרת המטופשת הזו??????
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.