השכר הממוצע לשכיר עלה ל-9,484 שקל; באיזה תחום תרוויחו 21 אלף שקל בחודש?
בחודש יולי 2013 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים על 9,485 שקל, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר משרות השכיר עמד על 3.234 מיליון. זאת בהסתמך על עיבוד ראשוני של מדגם דווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי על משרות ושכר על גבי טופס 102 וממקורות מנהליים אחרים.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר. בחודשים מאי-יולי 2013 עלה מספר משרות השכיר ב-0.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 0.8% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2013.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים. בחודשים מאי-יולי 2013 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.7% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2013. נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים. בחודשים מאי-יולי 2013 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-0.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2013.
בענף שירותים אחרים עלה מספר משרות השכיר ב-6% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2013, לעומת ירידה של 1.6% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2013. בענף אומנות, בידור ופנאי ירד מספר משרות השכיר ב-5.0% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.6% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2013.
- הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בענף אמנות, בידור ופנאי עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-9.3% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2013, לאחר עלייה של 9.8% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2013. בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב- 7.3% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2013, לאחר ירידה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2013.
בחודש יולי 2013 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא פיננסיות בו היו 2.102 מיליון משרות שכיר (65% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 9,678 שקל. במגזר הממשלתי היו 601.8 אלף משרות שכיר (18.6% מכלל משרות השכיר במשק) והשכר הממוצע במגזר זה היה 10,784 שקל. במגזר החברות הפיננסיות היו 103 אלף משרות שכיר (3.2% מכלל משרות השכיר במשק) והשכר הממוצע במגזר זה היה 16,099 שקל. במגזר משקי הבית היו 226.5 אלף משרות שכיר (7% מכלל משרות השכיר במשק) והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,475 שקל. במגזר המלכ"רים הפרטיים היו 200.4 אלף משרות שכיר (6.2% מכלל משרות השכיר במשק) והשכר הממוצע במגזר זה היה 5,822 שקל .
כתבות מעניינות נוספות:
- 8.אליזבט 07/10/2013 16:45הגב לתגובה זומאין זה בא??הם נורמלים???על איזה מדינה מדובר??יש פה הונאה מובנת-שחייבים לחקור ולזרוק לכלא כל מי שיש לו יד בזה.לחקור האם הממשלה נתנה הוראה "לעגל להמציא לנקות"-נתונים כפי שאמר נתניהו בזמנו.בלתי נסבל.
- 7.אלעזר 07/10/2013 16:45הגב לתגובה זולא תאמן העליבות של מי שמפרסם את השטויות המגוחכות הללו.איזה נתון זה?מאיפה?הכיצד יכול להיות????????????.אני פונה למבקר המדינה ולמשטרה לחקור פרסומי הבל אלה המזכירים את תקופת החושך של "פרסומי גבלס".בושה וחרפה.
- 6.אלעזר 07/10/2013 16:42הגב לתגובה זולא יאמן הכיצד הם לא מתביישים לפרסם שטויות הבל אלה.זה נושא לחקירת משטרה.
- 5.אליזבט 07/10/2013 16:28הגב לתגובה זומאין זה בא??הם נורמלים???על איזה מדינה מדובר??יש פה הונאה מובנת-שחייבים לחקור ולזרוק לכלא כל מי שיש לו יד בזה.לחקור האם הממשלה נתנה הוראה "לעגל להמציא לנקות"-נתונים כפי שאמר נתניהו בזמנו.בלתי נסבל.
- 4.אליפז+גימלאי צה"ל 07/10/2013 16:26הגב לתגובה זואנו פונים למבקר המדינה-להתערב ולחקור המשך "תעשיית נתוני שקר" מגוחכים התלושים מהמציאות בלשון המעטה.אלה נתוני שקר,מיליוני עובדים בשכר עבדות-4500 ש"ח,ללא תנאים,3 חודשים של הקיץ-מפוטרים ללא שכר-ומדובר בהונאה הולכת ומתרחבת של פרסומים "מעוותים"שנועדו להסתיר את המציאות הקשה.כמו נתוני האבטלה השקריים שאינם כוללילם את כל כוח העבודה,כמו פרסומי השקר על פנסיות אנשי הצבא בזמן שהפנסיות של עובדי המדינה,ח"כ,חברות ממשלתיות-פי-3 גבוהות יותר,-כל פרסומי הממוצעים הללו-הינם עיוות ותרמית-שיש לבער מתוכנו.ממשלת ישראל נותנת יד ומשקיעה משאבים רבים-"בתרמית"זו ואנו נפנה לארגון ה-OECD-בדרישה לחקור נתוני שקר אלה.
- 3.ואיפה תפסידו 21 אלף ,בבורסה כמובן . (ל"ת)בא 07/10/2013 14:10הגב לתגובה זו
- 2.הדירות מזנקות והשכר נותר זהה, ברלין אני מגיע (ל"ת)יאיר 07/10/2013 13:52הגב לתגובה זו
- 1.איך אפשר לקנות דירה בשכר כ"כ עלוב? (ל"ת)שימי 07/10/2013 13:51הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
