בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי על בנק מוטלת אחריות מוגבלת של עד 50% במקרה של הפסדים ממסחר באופציות ומניות במקרים של התנהלות כאילו "התאבדות כלכלית". מזרחי טפחות תבע מאורלי הרן 12.4 מיליון שקל (התביעה המקורית 19.6 מיליון שקל) בגין הפסדים שנוצרו בחשבון כתוצאה מממסחר בבורסה, אך ביהמ"ש הטיל אחריות על הבנק. סניף מזרחי טפחות בנתב"ג לוד העניק להרן אשראי לצורך מסחר באופציות בישראל ובחו"ל. הנתבעת סחרה באמצעות בנה, חייל משוחרר, שהיה מיופה כח מטעמה בחשבון ולטענתה במשך שנים רבות (החשבון נפתח בשנות ה-70) נוהלו חשבונות הבנק שלה באורח סולידי יחסית ללא פעילות מסוכנת כמו אופציות. "על הנתבעת הייתה חובה לעקוב אחרי הנעשה בחשבונה" השופטת דרורה פלפל קבעה כי על הנתבעת, הרן, הייתה חובה לעקוב אחרי הנעשה בחשבונה ובמידת האפשר, לאחר יעוץ, להגיע להחלטות מושכלות. חובת הבן שלה הייתה לא ליטול על עצמו פעילות בחשבון כשהוא אינו מודע לסיכונים. ביהמ"ש המחוזי בת"א הסיק כי היתה לבן אדישות לניהול פעולות כספיות בחשבון של אמו. לגבי האחריות של הבנק, קבעה השופטת דרורה פלפל כי כאשר החשבון מראה על מינוס של מיליון דולר והבנק מוכן להמשיך לנהלו בתנאי שמערך הביטחונות יתוגבר, הרי שדעת הבנק נתונה יותר לעצמו ולא ללקוח שלו. על הבנק לשמור על הלקוח מביצוע פעולות מסוכנות ביהמ"ש מבהיר שבין הבנק ללקוח קיימת חבות דו-צדדית, חובת הזהירות של הבנק כלפי הלקוח מוגברת בהיותו בעל המקצוע המיומן, ובמיוחד בעסקאות שאינן יום-יומיות לפעילות שגרתית של לקוח רגיל. חובת זהירות זו תקפה במיוחד כאשר בעסקאות נוצרות חריגות וכאשר קיימות חריגות מבחינת התנהלותו ההיסטורית והמוכרת של לקוח ותיק. מסקנת הביניים אליה הגיעה סגנית הנשיאה ד"ר דרורה פלפל היא כי הבנק אמור לשמור על הלקוח מפעולות חריגות במהותן או בתוצאתן שבסיומו של יום עלולות להביא לנזק כלכלי ללקוח בין הלקוח פועל בעצמו בחשבון ובין אם הוא פועל באמצעות מיופה כח, בין אם הדבר נעשה בתרמית ובין אם נעשה תוך אדישות. הנתבעת נדחפה ע"י בנה לפתוח חשבון למטרות מאוד מסוכנות בין היתר מתייחסת השופטת דרורה פלפל לשאלה מהו דינו של "מתאבד כלכלית" והאם יכול וצריך הבנק להתערב ומתי? השופטת קבעה שהמחוקק נותן לעתים "סמכויות אפוטרופסיות" בתחומים מגוונים ביחסים שבין אדם לאדם, וגם ביחסים שבין לקוח לבנקאי. על כן הבנק אמור לשמש אפוטרופוס ל"מתאבד הכלכלי" כשם שבדין הפלילי יש חובה מכח הדין למנוע התאבדות פיסית, אזי מכח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו - אם פעילותו עלולה לגרום ל"התאבדות כלכלית" של הלקוח, יש לעצור את פעילותו של הלקוח בחשבון. הנתבעת נדחפה על ידי בנה לפתוח חשבון במיוחד למטרות מאוד מסוכנות. היא לא הפכה את עורה השמרני, לא התערבה בניהול החשבון, ולמעשה שימשה מעין כסות רישומית בלבד. פקידי הבנק ידעו על מצבה הרפואי הקשה באותה תקופה, אך נשארו אדישים לכך. הם ניעורו מאדישותם כשאזל מלאי הביטחונות ורק אז עצרו את הפעילות בחשבון. הנתבעת הייתה חייבת לשאול שאלות כשנדרשה להגדיל בטחונות הנתבעת, הרן, קובעת השופטת דרורה פלפל, הייתה חייבת להתעניין יותר בחשבון וחייבת לשאול שאלות כשנדרשה להגדיל בטחונות מהם היתה חריגה לפרקים. משפחתת הרן בעלת נכסים רבים נהנתה ממוניטין טוב בסניף הבנק. כך אולי אפשר לנסות להסביר איך בנה הצעיר קיבל ייפוי כוח בחשבון, סחר וצבר הפסדים שהגיעו לשיא עם תחילת המשבר הפיננסי בשנת 2008. השופטת דרורה פלפל קבעה שעל שני הצדדים הן מכח דיני הנזיקין (רשלנות תורמת) והן מכח חלוקת אחריות בחוזים - אחריות בגובה של 50% לכל אחד מהם ביצירת חוב.