קנדל מאשים: "ב-2007 עברה בממשלה החלטה לא חכמה לדחוף את האוכלוסייה לפריפריה - בגלל זה מחירי הדירות עלו"

על רקע משבר הנזילות והרגולציה בבורסה בת"א, בכירי המשק התכנסו במלון דן בת"א במסגרת האסיפה הכללית השנתית של איגוד החברות הציבוריות.

יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אמר: "לפני שבועיים הצגתי בפני שתי ישיבות ממשלה המלצה אסטרטגית לטווח ארוך. המסר הראשון היה שאנחנו חיים בעולם חדש לגמרי, אנחנו נמצאים בעולם המפותח ברמות חוב של אחרי מלחמת העולם השנייה. מדינת ישראל שמייצאת לעולם תהיה מושפעת מזה. הסביבה שלנו שהיא לא מחונכת מפסיקה להאמין בשיטה."

עוד הוסיף קנדל כי "זה שונה ממשבר כלכלי, אחרי משבר פיננסי אנשים מפסיקים להאמין בשיטה. אנחנו רואים התעוררות של אלטרנטיבות, זה יוצר הרבה מאוד רעש, הרבה מאוד אמוציות וזה יימשך. מבחינה פנימית אנחנו הראנו שיש גם גאופוליטיקה שהיא משקולת על כלכלת המדינה. אנחנו בעיצומו של תהליך מהיר של הזדקנות האוכלוסיה, יחס התלות של מדינת ישראל הוא מבין הנמוכים בעולם. יש הרבה מאוד לחץ על השכבה היצרנית בישראל, השינויים הדמוגרפיים מביאה להצטמצמות האוכלוסיה היצרנית".

"אנחנו נכנסים לגירעון מבני שהולך וגדל ומתחיל ב-3% עד 2050 הוא יגיע ל-10%. אנחנו לא נוכל לעמוד בזה, לא יהיה מנוס מהעלאת מסים ולהפחית בשירותי הממשלה. אם אנחנו לוקחים את השכבה היצרנית שלוחצים עליה, בסוף היא עלולה לצאת. אנחנו כמדינה חייבים להיות תחרותיים על האזרחים שלנו. אנחנו נמצאים בתהליך ההזדקנות הרבה יותר מוקדם בהשוואה ליתר המדינות. החוב בישראל יחסית נמוך, אנחנו לא נמצאים בלחץ כלכלי אדיר כמו מדינות אחרות. אם נשנה חלק מהדברים נוכל לעשות הרבה. אנחנו צריכים להעלות את ההכנסות של הממשלה דרך צמיחה ולהוריד את העלות של השירותים", מסביר קנדל.

"ברוב התעשיות אנחנו נמצאים בחצי מכמות ההון לעובד ביחסית לעולם המפותח. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד את ההון האנושי. אנחנו מייצרים את ההון האנושי בצורה לא אופטימלית. האוניברסיטאות מייצרים בשנה נתונה אותו מספר של אנשי ביולוגיה בהשוואה למהנדסים. יש כאן אובדן תוצר, חוסר יעילות", מדגיש יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

קנדל: "מלאי התכנון בישראל אזל לגמרי"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מסביר את הסיבות העיקריות שהביאו לעליית מחירי הדיור: "אני מסכים עם הטענה שהמחאה מגיעה בעקבות הדיור. בשנת 2007 עברה החלטה לא חכמה בממשלה לדחוף את אוכלוסיית ישראל לעבר הפריפריה. אז הוחלט לא לשווק ולא לתכנן את הקרקע במרכז. אדם אחד דחף את זה והעביר את זה. עם ישראל החליט שזה לא מתאים לו. עם ישראל דווקא נהר למרכז, קודמי בתפקיד כתב שבעקבות החלטה זו מחירי הדיור בישראל עלו. מלאי התכנון אזל לגמרי, התוצאה היא לפנינו. כשאני מדבר על דיור אני מדבר על איך מדינת ישראל שהיא שונה מרוב המדינות המפותחות צריכה להתמודד עם דיור. השוק קובע את מחיר הקרקע והממשלה מנסה לתת לאנשים יכולת לחיות".

"במדינת ישראל רוב הקרקע היא בבעלות המדינה. לא יכולה להיות מדיניות תגובה רק למה שקורה. אחרי שנפתור את סוגיית מחירי הדיור. המדיניות צריכה להיות הקטנה של תנודתיות במחירי הקרקע. אם קניתם דירה ב-98, אז היום תשלום המשכנתא על אותה הדירה יותר נמוך משנת 98 כי הריבית ירדה בצורה משמעותית. אותה דירה לא התייקרה עד כדי כך. אם אותה דירה הייתה נשארת באותה רמת מחירים אני לא בטוח שהיינו רואים את המחאה. לצערנו, חברות קבלניות מעדיפות לתת הנחה במימון, לכן מחיר הדירה שרלוונטי לעוד שלוש שנים רלוונטי למדד הדיור כיום. אלה הדברים שאנחנו הולכים לעבוד עליהם".