הגזירות הכלכליות שהונחו השבוע לפיתחו של הציבור בישראל, הביאו את האזרח הקטן להרהר לפתע באפשרות של מחאה חברתית, פרק ב'. הפייסבוק משחק כמובן תפקיד מרכזי, נותן ביטוי לזעמו של אותו אזרח. והתקשורת - ממנפת כהרגלה, שמה את הדברים על סדר היום הציבורי. מי שעוד נכנס לתמונה הם אנשי האוהלים - לסוגיהם. מאותו אחד שארגן את מחאת הקוטג', דרך זו שקראה לאלפים לבוא לרוטשילד ועד זה שהביא סוחרים להפגין מול בניין הבורסה באחד העם. אותם 'מהפכנים', כל אחד בסדר הגודל שלו, מרגישים שאולי אולי שוב חזרה השעה לפעול - כאשר הציבור מרגיש נדחק ומותקף. אז האם אכן יש סיכוי לארגן את אותו זעם עצור בפייסבוק לכדי מחאה אמיתית שתשנה סדר יום ציבורי? מה הם למדו מהסיבוב הקודם? והאם בכל זאת משהו השתנה? Bizportal שוחח עם 4 'מהפכנים'. איציק אלרוב , ממובילי המחאה החברתית ומייסד תנועת "הצרכנים" הנאבקת ביוקר המחיה בישראל התייחס לגזירות הכלכליות החדשות ואמר, "נראה כי האוצר עושה הכל כדי להחיות את המחאה החברתית". "מאות אלפים מהציבור בישראל נתנו את הקול שלהם בבחירות האחרונות לאדם שהבטיח להגן על האינטרס שלהם, אך לבסוף נראה שגם הוא נכנע אל מול מוקדי הכוח הגדולים. במקום לטפל במונופולים הגדולים והנצלניים, ברווחים הכלואים אצל התאגידים הגדולים ובהעלאת תמלוגי המדינה ממשאבי הטבע של האזרחים, יאיר לפיד מעדיף לתחוב את היד לכיס של האזרחים". "אולי זה הכי קל אבל זה גם הכי כואב. אין שום גבורה באישור העלאה של מחירי החשמל וגם שום אומץ באישור העלאה של מע"מ על מוצרי הצריכה. להפך, אלו צעדים של מנהיגים שחוששים לטפל בבורות השומן האמיתיים ובמקום זאת הם מעדיפים להמשיך לחפש את הגרוש מתחת לפנס". מה למדת מניהול המאבק הציבורי ומה לדעתך היתה מידת ההשפעה שלו בפועל? "גם היום, כשנתיים אחרי פרוץ המחאה החברתית, המאבק עדיין לא תם. ההישג העיקרי, ראשית כל, הוא להתנחל בלבבות של הציבור ולהסביר שאפשר גם אחרת. אמנם הדרך ארוכה אבל אנחנו כאן כדי ללחוץ על מקבלי ההחלטות וגם כדי להניע מהלכים אל מול תאגידי ענק שמנצלים את כוחם ומייקרים מחירים. הדרך ארוכה אבל בסוף ננצח". מה הוא האמצעי האפקטיבי ביותר להנעת הציבור (תקשורת, יציאה לרחוב, חרם צרכנים, לחץ על מקבלי ההחלטות..)? "כל אחד משתתף במאבק בדרך שבה הוא יכול. אנחנו הצעירים נמשיך לצאת לרחובות בכדי להעיר את מקבלי ההחלטות מתרדמתם ואילו ציבור המבוגרים שמתקשים לצאת, ממשיכים לצמצם את הקניות כדי להעביר את המסר שמאחורי שורת הרווח יש לב פועם והוא לא בהכרח פראייר". יש לך טיפ לניהול נכון ואפקטיבי של מאבק ציבורי? "צריך להבחין היטב בהבדל הדק בין סתם שנאת עשירים מיותרת שאותה אנחנו בתנועת המחאה מוקיעים, לבין מס' יחידים שמנצלים את כוחם לא כי הם יזמים פורצי ערך אלא כי הם בעיקר בעלי מונופולים משמידי ערך. לאחר שהם יסיימו לחלוב את הפרה שברשותם, הם יברחו ויטילו על הציבור הרחב לשלם את ההפסדים. את זה אנחנו כציבור חייבים להוקיע. הציבור בעד תחרות אמיתית ולא בעד מונופולים וקרטלים". תודה ענקית לפייסבוק שגיא טובי , מארגן המאבק של הסוחרים והמשקיעים הקטנים כנגד העלאת מס הבורסה (המס על רווחי הון שעלה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ל-25%), אמר כי "המאבקים הציבוריים חייבים תודה ענקית למרק צוקרברג ולפייסבוק" ומספר כיצד החליט להקים בפייסבוק את קבוצת הסוחרים והמשקיעים הקטנים הנאבקת בהעלאת המס על הבורסה, שצברה תוך מספר ימים מהקמתה מאות חברים. מה גרם לך להתחיל במאבק הציבורי? "כבר כשהיתי מעורב בפעילות ציבורית במאהל ברוטשילד והבנתי שטרכטנברג רוצה להעלות את המס על הבורסה, הבנתי שזו טעות איומה וניסיתי לעורר התנגדות לכך בפורומים של שוק ההון ובפייסבוק , אבל אף אחד מהסוחרים לא האמין שזה באמת יקרה". "בפועל, כשהעלאת המס התרחשה ב-1 בינואר 2012 ראינו מיד ירידה דרמטית של 70%-80% בפעילות המסחר של הסוחרים הקטנים והתוצאה המידית היתה ירידה ממשית במחזורי המסחר בבורסה, שלא התאוששו עד היום. דבר ראשון כתבתי מכתב להנהלת הבורסה אבל הם התעלמו ממני לחלוטין. אז העלתי את הרעיון לקיים שביתת סוחרים באחד הפורומים המרכזיים ומייד ראיתי הענות אדירה לרעיון. כולם היו איתי והרעיון לשביתה התפשט כמו אש בשדה קוצים. את הקבוצה בפייסבוק פתחתי ביום של פקיעת האופציות לינואר ותוך שעות ספורות כבר הצטרפו לקבוצה מאות סוחרים". "במסגרת הקריאה לשביתת סוחרים ניסינו גם לארגן שביתה מול הבורסה באחד העם 54, אמנם לא באו לשם הרבה אנשים אבל בפועל כ-90% מהסוחרים הקטנים לא פעלו באותו היום בבורסה. היתה לשביתה ולרעש התקשורתי השפעה? "אחרי זה הנהלת הבורסה כבר לא התעלמה מאתנו. במהלך השנה וחצי האחרונות קיבלנו במה בעיתונות הכלכלית וגם הגענו לכל הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר, ברשויות המס ובבנק ישראל, שחלקם גם התייחס בכובד ראש לטענותינו". המס על הבורסה לא ירד ועם כל הגזרות ומסים גם לא נראה שהוא ירד בקרוב, אתה רואה בכך כישלון? "לצערי הרב גם אחרי שנה וחצי של מאבק פעיל, עדיין אי אפשר להגיד שהמאבק הצליח. אבל אסור להרים ידיים ובימים אלה אני מקים איגוד מקצועי ללא כוונות רווח שיאגד את המשקיעים והסוחרים הקטנים בבורסה במטרה לשמור על זכויותיהם שנרמסו". 40% מכוח ההצבעה באג"ח של IDB אחזקות אוהד אלוני , ממארגני התארגנות המשקיעים הפרטיים באגרות החוב של חברות הנמצאות בהסדר חובות (כיום באידיבי אחזקות ואלביט הדמיה ובתחילת הדרך בהסדר של דלק נדל"ן), מספר כי גם הוא התחיל במאבק הציבורי באמצעות הפייסבוק והפורומים של שוק ההון, לאחר שכתב ופרסם מכתב לנציגות מחזיקי האג"ח של דלק נדל"ן ולבעל השליטה. "לאחר שהפרסום צבר תאוצה התחילו להתאסף סביבי מחזיקים פרטיים בסדרות אג"ח שונות וכך החלה להתארגן הפלטפורמה שמעודדת מעורבות של הציבור בהסדרי החוב ומעודדת נקיטת עמדה. כיום ההתארגנות מונה כאלף מחזיקי אג"ח פרטיים". מה הכוח שהצלחת לרכז סביבך מאז שפתחת במאבק הציבורי על זוכתם של המשקיעים הפרטיים בהסדרי החוב? "כיום באלביט הדמיה אנחנו יושבים בנציגות הרשמית של משקיעי אג"ח בסדרה ב' וב-IDB אנחנו מרכזים 40% מכוח ההצבעה וב-16 במאי תעלה להצבעה ההצעה לכניסתנו לנציגות הרשמית שכיום יושבים בה רק חלק מהמשקיעים המוסדיים שמחזיקים רק 12% מאגרות החוב של החברה". מה אתם עושים על מנת להגיע להישגים? "מה שאת רואה בתקשורת זה רק קצה הקרחון של העשייה שלנו. הקמנו צוותים המטפלים בתחומים המשפטיים, הכלכליים והאסטרטגיים המורכבים ממשקיעים פרטיים בעלי השכלה רלוונטית, שתורמים מזמנם בהתנדבות מלאה למען שמירה על האינטרסים של הנושים שאנחנו מייצגים". תן דוגמא כיצד באה המעורבות שלכם לידי ביטוי? "המעורבות שלנו בהסדר החוב ב-IDB באה לידי ביטוי באופן מאוד משמעותי כבר כיום. למשל מינויו של המומחה הכלכלי, אייל גבאי היה תוצאה של התנגדות שלנו למינויה של דורית סלינגר, מי שעמדה בראש סוכנות הדירוג מעלות S&P ולא הורידה את הדירוג של חובות הקבוצה. בנוסף היינו בין אלו שהציפו את הבעייתיות של החברות של הראל בנציגות בשעה שהם עושים עסקים עם קבוצת IDB, על רקע עסקת רכישת הקרנות של כלל פיננסים. גם הקריאה שלנו להידברות בין הנציגויות של אחזקות ופיתוח הולידה שורה של שיפורים במתווה ההסדר האחרון שהציע בעל השליטה". מה אתם רוצים לשנות במסגרת הסדר החוב של קבוצת IDB? "לדעתנו יש לבצע שינוי מבני בקבוצת IDB אשר יקנה יציבות לקבוצה תוך השטחת הפירמידה באופן שיבטיח כי הסדר החוב ימומש ולא נזדקק להסדר נוסף עוד כמה שנים. לדעתנו לא יכול להיות שמי שהוביל את הקבוצה למצבה הנוכחי יוכל להמשיך לקבל יד חופשית ואשראי בלתי מוגבל מהנושים. בהסדר צריכים להיות מנגנוני התערבות שאולי אפילו צריכים לקחת חלק בניהול החברה". אלוני מאמין שנוחי דנקנר של אחרי ההסדר לא יהיה אותו נוחי דנקנר של לפני ההסדר וכי הציבור ייקח חלק גדול יותר בתהליכי הניהול של כספו. לדבריו, "צריך לזכור כי IDB שולטת בנכסים בשווי של 130 מיליארד שקל ושרוב הנכסים האלה למעשה שייכים כיום לציבור". מה הטיפ שלך לציבור שרוצה לצאת למאבק? "אני מקווה שהציבור יבין שככל שהוא יפעל בצורה מאוגדת על מנת לשמור על נכסיו כך ייטב. הסדר החוב ב-IDB מקפל בתוכו את כל הסימפטומים של התחלואים של הכלכלה ריכוזיות יתר, פירמידות ממונפות ואפליה במתן אשראי לטייקונים על פני עסקים קטנים. יש כאן הזדמנות פז לתקן שורה של חוליים בכלכלה ובחברה הישראלית". נשכב מתחת לגלגלי הטרקטורים רני אידן , ראש המועצה האזורית עמק חפר שמוביל את המאבק כנגד הקמת מתקן הגז בתחום המועצה מסביר כיצד לפני שנתיים כשפנו אל המועצה ואמרו שבשל תגליות הגז הגדולות צריך להקים מתקן יבשתי הם ראו את המטרה כדבר חשוב, נכון וחיובי לכלכלת מדינת ישראל וחשבו שמי שפנה אליהם עשה זאת בתום לב ולכן לא מצאו צורך להתנגד. "בחלוף הזמן הבנו שהמדינה פשוט מוליכה אותנו שולל ומפקירה את ביטחון ובריאות תושבי המועצה ואת הסביבה. שיא השיאים היה כשהמדינה הודיעה לנו שהיא בכלל לא מתכוונת לתכנן את המתקן, אלא התכנון יוטל על החברות המפיקות את הגז, שהאינטרס שלהם לשלום הציבור הוא אפסי ולעומת זאת שהאינטרס הכספי הוא האינטרס היחיד שמנחה אותם". על רקע מה שנודע לכם, איך התחיל המאבק הציבורי שלכם? "אני התעקשתי לחשוף את הנתונים שאנחנו יודעים וגם את מה שאנחנו לא יודעים בפני תושבי המועצה. בהדרגה התחילה להתגבש תנועה חברתית סביב הנושא ובד בבד החליטה המועצה להקים מטה מאבק ניפרד ממטה המאבק של התושבים, שכמובן התושבים לוקחים חלק במטה המאבק של המועצה ומקבלים סיוע כספי ממנו". מה אתם עושים בפועל על מנת להצליח במאבקכם? "אנחנו כמובן מגייסים את כל המומחים האפשריים בתחומי המשפט, הלובינג, ההנדסה, הבטיחות וכמובן את יועצי התקשורת. במטה המאבק של המועצה אנחנו נפגשים פעם בשבועיים ומתכננים את המהלכים קדימה, כולל עזרה לתושבים באירגון הפגנות ובסגירת כבישים". האם המאבק הציבורי נושא פירות עד כה? "לאורך כל התהליך, ובפרט לאחר שהוחלט על הקמת המתקן בתחום המועצה עמק חפר - המדינה סירבה לדבר איתנו. התוצאה של ההפגנות האחרונות היא שמתחילים לדבר איתנו, למרות שזה עדיין בסגנון של 'תבוא נשמע אותכם ונסמן וי על מנת שבבג"צ נוכל להראות שדיברנו איתכם'. התשובות שאנחנו מקבלים בפגישות האלה הן סתמיות ולדעתנו זה עוד ישרת אותנו בבג"צ". איזה טיפ אתה יכול לתת לציבור שמתכוון לצאת למאבק? "מי שרוצה לצאת למאבק ציבורי צריך לנתח טוב טוב מול מי הוא נלחם ומיהו הגורם שאליו הוא צריך להפנות את מירב האנרגיה והטענות שלו. לרוב זה לוקח הרבה זמן, כי במשרדי הממשלה פשוט מתחמקים מאחריות. ולראיה, שר האנרגיה והמים לשעבר, עוזי לנדאו אמר לנו 6 פעמים כי הוא לא אחראי על העניין". מה יקרה אם המאבק שלכם לא יצליח? "אם המאבק שלנו לא יצליח אנחנו נחריף אותו. יכול להגיע מצב שאנחו נשכב מתחת לגלגלי הטרקטורים שיבואו להניח את קו הגז למתקן. אנחנו לא מתכוונים לוותר, בידיעה שיש אלטרנטיבות אחרות שהמדינה מסרבת לבדוק אותן. למשל השותפים של תשובה, נובל אנרג'י שקודחים גם בקפריסין כבר הודיעו שאת הניקוי של הגז שימצא בקפריסין הם מתכוונים לעשות במתקן ימי ולא מתקן יבשתי, אין שום סיבה שלא יעשו את זה גם אצלנו".