IDB פיתוח על בקשת ההסדר: "ניסיון למחטף אלים של כל נכסי החברה"
חברת אידיבי פיתוח לא מבזבזת זמן ומגיבה בחריפות לבקשת ההסדר הכפוי מטעם נציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח, ובראשן קרן יורק ובית ההשקעות פסגות. כך, צייינה חברת האחזקות במסגרת הבקשה שהוגשה היום (ה') לבית המשפט המחוזי: "אידיבי פיתוח כשרת פירעון. עודף נכסיה על פני ההתחייבויות עומד על מיליארדי שקלים. זהו ניסיון שמובילה קרן יורק למחטף אלים של נכסים מצוינים בנזיד עדשים".
פנייתה של אידיבי פיתוח לבית המשפט המחוזי באה לאחר שנציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח ביקשו לערוך הסדר כפוי בתחילת השבוע, שיכלול הקצאת 55% ממניות החברה לבעלי האג"ח והנפקת סדרת אג"ח חדשה בשיעור ריבית של 7%. אידיבי פיתוח טוענת מצידה שעודף נכסיה על פני ההתחייבויות עומד על 1.9 ל-3.3 מיליארד שקל, ומתבססת על עבודת מחקר והערכת שווי שערכה עבורה פהאן קנה וגיזה, שלטענת אידיבי פיתוח שומטת את הקרקע מתחת לדוח שהכינה חברת טאסק עבור נציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח.
מכאן אידיבי פיתוח תוקפת את הבקשה שהוגשה לבית משפט, כמו גם את הערכת השווי של טאסק שצורפה לבקשה: "הבקשה המונחת בפני בית המשפט הינה ניסיון למחטף אלים של כל נכסי החברה תחת הכותרת תוכנית הבראה. החברה הייתה ונותרה כשרת פירעון והיא עומדת בגאון במבחן התזרימי, כאשר בקופתה סכום נזיל בהיקף העולה על מיליארד שקל". בנוסף, טוענת אידיבי פיתוח כי לחברה תוכניות למימוש נכסים סדור במספר תרחישים חלופיים המאפשרים לה לעמוד במלוא התשלומים שהיא אמורה לשלם לנושיה במהלך שנת 2014.
עוד הוסיפה אידיבי פיתוח כי "קיים חשש כי דווקא עודף נכסי אמיתי וממשי זה, המוכר היטב לכל מי שמנתח נכונה את החברה, הוא זה המושך אליו בעבותות קסם את המבקשות המנסות להשתלט על החברה ולהפקיע עודף זה לטובתן תוך נישולם של כל אלה הזכאים לו- ובראשם מחזיקי אגרות החוב של החברה האם אידיבי אחזקות".
"עמוד התווך עליו מתבססת הערכת טאסק, הינו שווי שוק בורסאי של ההחזקות בחברות הציבוריות שמחזיקה החברה. בעידן המשפטי הנוכחי, בו נפסק להלכה כי אין לבסס את הערכת שוויה של חברה על פי שווי השוק שלה אפילו במקרים של רכישה כפויה, אין צורך להכביר מילים ביחס לשגיאה תפיסתית זו".
נציין כי ראשון הקרוב יתקיים בביהמ"ש המחוזי דיון ראשון בתיק שבו תוכרע ככל הנראה עתידה של קבוצת IDB, והאם נוחי דנקנר ימשיך להיות בעל השליטה בחברת האחזקות, או שמא החברה תועבר לידי נושי אידיבי פיתוח, ואז החברות שבמעלה הפירמידה- גנדן, טומהוק ואידיבי אחזקות יוותרו ללא פעילות ממשית בידיהם"
- 1.ניר 25/04/2013 18:43הגב לתגובה זוכלל ראשון בכל הליך משפטי הינו הגשת בקשות בתום לב וכאן ברור שזה לא המקרה לא חל כל שינוי במצב החברה וכל הרעש בשלב הזה נמצא דווקא למעלה בפירמידה אז כותרות יש לחץ יש אבל זו בעצם רק טקטיקה שלב נוסף הכרחי בדרך לפירוק החברה השאלה היא לא אם תפורק אלא רק מתי ובכמה ואיך יתחלק השלל אז שלא יעבדו עליכם
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
