IDB פיתוח על בקשת ההסדר: "ניסיון למחטף אלים של כל נכסי החברה"

חברת האחזקות טוענת במסגרת תגובה שהוגשה לביהמ"ש כי היא כשרת פירעון ובעלת עודף נכסים על התחייבויות שבין 1.9 ל-3.3 מיליארד שקל
חן דרסינובר | (1)

חברת אידיבי פיתוח לא מבזבזת זמן ומגיבה בחריפות לבקשת ההסדר הכפוי מטעם נציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח, ובראשן קרן יורק ובית ההשקעות פסגות. כך, צייינה חברת האחזקות במסגרת הבקשה שהוגשה היום (ה') לבית המשפט המחוזי: "אידיבי פיתוח כשרת פירעון. עודף נכסיה על פני ההתחייבויות עומד על מיליארדי שקלים. זהו ניסיון שמובילה קרן יורק למחטף אלים של נכסים מצוינים בנזיד עדשים".

פנייתה של אידיבי פיתוח לבית המשפט המחוזי באה לאחר שנציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח ביקשו לערוך הסדר כפוי בתחילת השבוע, שיכלול הקצאת 55% ממניות החברה לבעלי האג"ח והנפקת סדרת אג"ח חדשה בשיעור ריבית של 7%. אידיבי פיתוח טוענת מצידה שעודף נכסיה על פני ההתחייבויות עומד על 1.9 ל-3.3 מיליארד שקל, ומתבססת על עבודת מחקר והערכת שווי שערכה עבורה פהאן קנה וגיזה, שלטענת אידיבי פיתוח שומטת את הקרקע מתחת לדוח שהכינה חברת טאסק עבור נציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח.

מכאן אידיבי פיתוח תוקפת את הבקשה שהוגשה לבית משפט, כמו גם את הערכת השווי של טאסק שצורפה לבקשה: "הבקשה המונחת בפני בית המשפט הינה ניסיון למחטף אלים של כל נכסי החברה תחת הכותרת תוכנית הבראה. החברה הייתה ונותרה כשרת פירעון והיא עומדת בגאון במבחן התזרימי, כאשר בקופתה סכום נזיל בהיקף העולה על מיליארד שקל". בנוסף, טוענת אידיבי פיתוח כי לחברה תוכניות למימוש נכסים סדור במספר תרחישים חלופיים המאפשרים לה לעמוד במלוא התשלומים שהיא אמורה לשלם לנושיה במהלך שנת 2014.

עוד הוסיפה אידיבי פיתוח כי "קיים חשש כי דווקא עודף נכסי אמיתי וממשי זה, המוכר היטב לכל מי שמנתח נכונה את החברה, הוא זה המושך אליו בעבותות קסם את המבקשות המנסות להשתלט על החברה ולהפקיע עודף זה לטובתן תוך נישולם של כל אלה הזכאים לו- ובראשם מחזיקי אגרות החוב של החברה האם אידיבי אחזקות".

"עמוד התווך עליו מתבססת הערכת טאסק, הינו שווי שוק בורסאי של ההחזקות בחברות הציבוריות שמחזיקה החברה. בעידן המשפטי הנוכחי, בו נפסק להלכה כי אין לבסס את הערכת שוויה של חברה על פי שווי השוק שלה אפילו במקרים של רכישה כפויה, אין צורך להכביר מילים ביחס לשגיאה תפיסתית זו".

נציין כי ראשון הקרוב יתקיים בביהמ"ש המחוזי דיון ראשון בתיק שבו תוכרע ככל הנראה עתידה של קבוצת IDB, והאם נוחי דנקנר ימשיך להיות בעל השליטה בחברת האחזקות, או שמא החברה תועבר לידי נושי אידיבי פיתוח, ואז החברות שבמעלה הפירמידה- גנדן, טומהוק ואידיבי אחזקות יוותרו ללא פעילות ממשית בידיהם"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניר 25/04/2013 18:43
    הגב לתגובה זו
    כלל ראשון בכל הליך משפטי הינו הגשת בקשות בתום לב וכאן ברור שזה לא המקרה לא חל כל שינוי במצב החברה וכל הרעש בשלב הזה נמצא דווקא למעלה בפירמידה אז כותרות יש לחץ יש אבל זו בעצם רק טקטיקה שלב נוסף הכרחי בדרך לפירוק החברה השאלה היא לא אם תפורק אלא רק מתי ובכמה ואיך יתחלק השלל אז שלא יעבדו עליכם
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 0%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל היה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל.  אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטיס. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות  עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שם רווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.