תחזיות

כלכלני הפועלים: הבורסה בת"א תטפס ב-2013, אילו מניות מומלצות?

ענף המזון יהנה ממומנטום עליית המחירים וענף התקשורת ימשיך לדשדש. מה טומן בחובו סקטור הגז? האם הנדל"ן ימשיך לזנק? צפו בסקירה המלאה
לירן סהר | (3)

"שנת 2013 נפתחת כשמהמשק הישראלי נמצא במגמה של האטה בצמיחה", כך פותחים הבוקר כלכלני אגף המחקר של בנק הפועלים את תחזיותיהם לשנה האזרחית החדשה. הכלכלנים סבורים כי 2013 תיסגר בתשואות חיוביות באפיק המנייתי, אולם מעריכים כי במהלך השנה תימשך התנודתיות בבורסה, כשגם נפח המסחר צפוי להישאר נמוך יחסית, חרף התאוששות מסוימת ביחס לשפל של 7 שנים שנרשם בשנה החולפת.

הכלכלנים מעריכים כי ענף האנרגיה ירשום מגמה חיובית "בניגוד לדשדוש הצפוי בתעשייה הזיקוק בעולם, שנת 2013 צפויה להיות שנת חיובית עבור בתי הזיקוק בישראל (בית הזיקוק בחיפה שבבעלות בזן, ובית הזיקוק באשדוד שבבעלות פז נפט). שני בתי הזיקוק צפויים לסיים בימים אלה תוכניות השקעה גדולות, אשר צפויות לשדרג מהותית את ביצועיהם, ולהקטין במידה רבה את התלות במרווחי הזיקוק. בנוסף, החל מאפריל 2013 צפויה אספקה סדירה של גז טבעי ממאגר "תמר", שעשויה לחסוך במידה מהותית בעלויות האנרגיה. לאור זאת, אנו צופים כי בשנת 2013 יירשם שיפור ברמת הרווחיות של בתי הזיקוק בהשוואה לזו שנרשמה בשנת 2012."

בסקטור חיפושי הנפט והגז, מסבירים הכלכלנים כי תנופת הקידוחים צפויה להמשך גם במהלך 2013. "עיני המשקיעים יוסיפו להיות נשואות אל עבר תוצאות הקידוחים, כשההסתברויות הגבוהות יחסית נוטעות תקווה, כי סקטור הגז עוד לא אמר את המילה האחרונה, וצפויות תגליות גז נוספות באזור. עם זאת, כפי שהדברים נראים בשלב זה נראה, כי שנת 2013 מסתמנת כשנת קידוחי הנפט. במהלך השנה צפויים קידוחים במספר רישיונות, בהם על פי הסקרים הסיסמיים קיימת הסתברות מסוימת למציאת נפט. בתחילת 2013 צפויים להתפרסם תוצאות קידוח הנפט 'ים 3' ברישיון שמן מול חופי אשדוד, כשבסוף השנה צפוי להתחדש קידוח הנפט בשכבות התחתונות של מאגר 'לוויתן'."

העלאות המחירים ישפרו את מצבה של אסם

ענף יצרניות המזון גם צפוי לרשום מגמה חיובית בשנה הקרובה "אנו מעריכים כי ב-2013 תציג אסם שיפור ברווחיותה, בעיקר על רקע המשך צעדי ההתייעלות והעלאות המחירים עליהן הכריזה. שטראוס תציג שיפור בכל הפרמטרים, עם זאת, יש לזכור כי בסיס ההשוואה נמוך, לאור השלכות המחאה החברתית בתקופה המקבילה אשתקד. את השיפור ניתן לזקוף בעיקר לפעילות הקפה, שנהנתה מירידת מחירי הקפה הירוק בעולם, ושיפור בפעילות סברה. עם זאת, חולשה נרשמה בפעילות בישראל. במבט קדימה, אנו מעריכים כי מדיניות הצמיחה של שטראוס ומנועי צמיחה משמעותיים, מהם החברה נהנית, יתמכו ביכולתה להתמודד עם אתגרי בתקופה. פרוטרום תהנה מפוטנציאל הסינרגיה שנוצר עקב הרכישות שביצעה ב-2012, תוך ניצול אפשרויות ה- Cross-selling מרכישות אלו, ויוביל להמשך המגמה החיובית בתוצאות."

ענף התקשורת, אשר חווה מהפכה בשנת 2012, עם כניסתן של גולן טלקום והוט מובייל למערכה, ירשום מגמה שלילית לפי הכלכלנים. בשנת 2013 אמור להיכנס "השוק הסיטונאי" שאמור ליצור פורמט המאפשר לחברות בענף תקשורת, שאינן בעלות תשתית נייחת, לפעול על גבי הרשת של בעלות התשתית, בזק והוט, כך שהן תוכלנה לספק את כל מכלול השירותים בסל התקשורת, ובאופן תחרותי. משך הזמן שנתן הרגולטור לחברות להגיע להסכם באופן עצמאי כבר חלף. פרטנר ובזק מיהרו להודיע עוד לפני תום התקופה המיועדת, כי קיימת ביניהן הסכמה לגבי אופי השירות שיינתן, אך עדיין צריך לרדת לפרטי התצורה של השירות הטכני ולסגור על המחיר. כך שלמעשה עדיין אין שום הסכמה, והבחירות שבפתח הביאו ככל הנראה לדחיית הנושא.

"השוק הסיטונאי מאיים על בזק"

בהתאם לזאת, מעריכים הכלכלנים כי עד סוף המחצית הראשונה של שנת 2013 לא יהיה שוק סיטונאי. "השוק הסיטונאי טומן בחובו איומים, לכאורה בעיקר לבזק שהיא בעלת התשתית הגדולה ביותר. אך גם הזדמנויות, ושוב בעיקר לבזק שכעבור 9 חודשים מכניסת השוק הסיטונאי, אמורה לקבל היתר לביטול ההפרדה המבנית, הנדרשת ממנה כיום."

להערכת הכלכלנים, היכולת להמשיך ולהוריד מחירים מצומצמת אם בכלל קיימת, ולכן התחרות צפויה להתאפיין במבצעי גיוס ממוקדים המעניקים תקופה מוגבלת של הטבה במחיר מהסוג שראינו בחודש דצמבר. "גם אם מפעילות הסלולר לא תיגררנה להורדות מחירים נוספות, צפוי ה-ARPU להמשיך ולהישחק באופן טבעי, לפחות עד לסוף המחצית הראשונה של 2013, על רקע המשך הזליגה של לקוחות לחבילות החדשות. מנגד, החברות בענף מרכזות מאמצים בהעברת משתמשים המשלמים פחות מאשר בחבילות מסוג "הכל כלול", לחבילות אלה, על מנת ליישר את הממוצע כלפי מעלה. לידת השוק הסיטונאי צפויה להביא לעידן חדש בענף, בו כל המפעילות יכולות לתת שירות תחרותי בכל מגזרי הענף."

הכלכלנים מוסיפים כי השימוש בטלפוניה קווית שהוא מעמודי התווך של בזק צפוי להמשיך ולהישחק גם ללא השקת השוק הסיטונאי, מנגד הביקוש לשימושי DATA הולך וגדל, ואמור לקזז את השחיקה בקווי. "אם יוצאים מהנחה שהשוק הסיטונאי אמור בשורה התחתונה להיטיב עם הצרכן הרי שבסך הכל צפויה ירידה כלשהי בסל הכולל של הצרכן. בעולם שכזה חלקה של בזק אמור להתכנס כלפי מטה לעבר המרכז בעוד שחלקן של המתחרות אמור להתכנס כלפי מעלה. מנגד, בזק צפויה ליהנות מביטול הפרדה מבנית שצפוי להביא חיסכון של מאות מיליוני שקלים. בסופו של יום אנו מעריכים כי תחת הרגולציה הכבדה, העוגה בודאי שאינה צפויה לצמוח, והאתגרים והשינויים בפניהם ניצב הענף, הם עצומים."

הכלכלנים צופים מגמה מעורבת בענף הנדל"ן כאשר לדבריהם, ענף המגורים עומד בפני שנה מאתגרת. "בנדל"ן המניב אנו מעריכים, כי בעקבות ההאטה בצמיחה והגידול בהתחלות הבניה תחול התייצבות בשכר הדירה בתחום המשרדים. בתחום הקניונים ומרכזי הקניות אנו מעריכים, כי שכר הדירה צפוי להמשיך ולעלות, למרות ההאטה בצמיחה הכלכלית. רמות התפוסה הגבוהות בקניונים, הכניסה של רשתות חדשות ותהליך הקונסולידציה שעובר הענף, ימשיכו להערכתנו לדחוף את המחירים כלפי מעלה, בענף שמראש נהנה ממרווח נשימה גבוה יחסית, בזכות חוזי השכירות ארוכי הטווח והביקוש הגבוה למקומות בילוי ממוזגים."

טבע - "שנה של נסיגה"

בתחום הפרמצבטיקה, מעריכים הכלכלנים שטבע תרשום מגמה מעורבת - "טבע צפויה להציג שנה של נסיגה בהכנסות וברווחים, לאור פקיעת פטנטים המגינים על תרופותיה האינבוטיבות מחד, ושנה שצפויה להיות יחסית דלה בהשקות גנריות מאידך. התוכנית האסטרטגית, שהציגה הנהלת החברה בפירוט נרחב בחודש דצמבר אמורה לתת מענה על חלק מהאתגרים והציגה את תוואי הדרך העתידית של החברה, אולם מדובר בתוכנית שיישומה ייפרס על פני 5 שנים, ושתביא לצמיחה מתונה בחברה, אשר אינה עונה עוד על הגדרה של חברת צמיחה אלא של חברת ערך."

בפני ענף הכימיה, לפי הכלכלנים, צפויה שנה מאתגרת - " כיל בינתיים ממשיכה בהיקפי הייצור הרגילים שלה, לנוכח עלות נמוכה מאוד של אחזקת המלאים מה שיאפשר לחברה 'לשפוך' כמות גדולה של סחורה לכשיפתחו החסמים בשוק, ולהנות מגידול במכירות. אנו מעריכים, כי כיל דשנים תפתח את 2013 בירידה בפעילות (החברה כבר פרסמה אזהרת הכנסות לרבעון הרביעי במסגרת דוחות הרבעון השלישי, ולא נופתע אם הודעה דומה תפורסם גם לגבי הרבעון הראשון), אך המשך השנה יפצה על כך, ולכן בראיה ל-2013 כולה צפויה להערכתנו שנה סבירה לחברה."

לדברי הכלכלנים, המגמה הצפויה בשנה הקרובה בענף הכימיה צפויה להמשיך ולהיות מעורבת - "בהמשך למגמה המאפיינת את הענף במחצית השניה של 2012. עם זאת, מחירי הסחורות עודם גבוהים יחסית (חרף ירידה מסויימת שנרשמה בחודשים האחרונים) רמות מלאי הדשנים בעולם נמוכות יחסית, ובצד ההיצע ישנה משמעת גבוהה מצד היצרניות הגדולות בעולם, אשר פועלות למניעת ירידת מחירים משמעותית בתחום. בתחום מעכבי הבעירה ישנה ירידה בביקושים בשל ההאטה הגלובלית, אולם עד כה לא דווח על ירידות מחירים משמעותיות בתחום. לסיכום, אנו מעריכים כי ענף הכימיה (המיוצג במדד ת"א 25 באמצעות כיל) יציג תוצאות מעורבות בשנת 2013."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סטיב ג'ובס 06/01/2013 13:05
    הגב לתגובה זו
    מניה שתעלה מאות אחוזים 2013 שנת הביוליין
  • 1.
    יאיר 06/01/2013 11:51
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם המנייה של המדינה ???
  • MHUI 10/01/2013 10:05
    הגב לתגובה זו
    החברה עושה עליכם כסף
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?