במחיר המינימום: גוליבר גייסה כ-5 מ' ש' לעומת 4.5 מ' ש' שתכננה
חברת חיפושי הנפט גוליבר אנרג'י שבשליטת רמי קרמין ושבראש הדירקטוריון שלה עומד ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, הצליחה להגדיל את היקף הגיוס בהנפקה לכ-5 מיליון שקל לעומת 4.5 מיליון שקל שביקשה החברה לגייס. ההנפקה בה החליפה החברה חוב בהון זכתה לביקושי יתר וחלק מההצעות שניתנו היו במחירים גבוהים ממחיר המינימום שנקבע בתשקיף, אך הוא נקבע במחיר המינימום שהוצע בתשקיף.
הגדלת היקף הגיוס בהנפקה מעיד על הצלחה לחברה, במיוחד לאור הקשיים בגיוסי הון בחברות הנפט והגז ולמרות שכמה חברות ממגזר זה הודיעו על דחיה בגיוס ההון שתוכנן על ידן.
החברה שתיכננה להנפיק 25,000 יחידות במחיר מינימום של 180 שקל ליחידה הכוללת 1,000 מניות במחיר של 18 אגורות למניה ו-2,000 אופציות ללא תמורה. מרכיב האופציות (סדרה ד') גוזר מחיר מימוש של 22 אגורות למניה עד סוף מאי 2013, ו-33 אגורות למניה מתחילת יוני 20134 ועד סוף יוני 2014.
מאחר ובפועל היקף הביקושים להנפקה הסתכם ב-28,128 יחידות, ולאור חיתום יתר של כ-12.5%, החברה הפעילה את מנגנון חתימת היתר בהנפקה ונענתה למלוא הביקושים כך שסכום הגיוס הסתכם ב-5.063 מיליון שקל ומחיר היחידה בהנפקה נקבע על המחיר המינימלי שהוצע למשקיעים.
את ההנפקה הוביל קונסורציום חתמים בראשות כלל חיתום שכלל גם את מגדל חיתום מיטב חיתום ורקורד פידליטי חיתום.
נציין כי הנפקת גוליבר התבצעה מיד לאחר סיום הסקרים הסייסמיים במים רדודים אשר בוצעו בשטח הרישיון המוחזק על ידי החברה. בגוליבר מתכננים לפענח את הנתונים שהתקבלו בסקר ולפרסם את דו"ח המשאבים בשטח הרישיון עד סוף המחצית הראשונה של 2013.
גוליבר, מחזיקה בזכויות ברישיון 'גוליבר' ומחזיקה בשותף הכללי של שותפות זרח יהש, בנוסף לחברה יש פעילות לחיפוש אורניום באזור ים המלח. נזכיר כי לאחרונה דיווחה החברה גם כי היא צפויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2013 בפעילות לחיפוש אורניום ומתכות רדיואקטיביות, זאת לאחר שקיבלה את כל האישורים לביצוע הפעילות בנגב באזור שבין ערד לסדום, ליד צומת חתרורים
רמי קרמין, מנכ"ל גוליבר אנרג'י מסר: "תוצאות ההנפקה מהוות הבעת אמון של שוק ההון בפוטנציאל העיסקי של החברה ובתוכניותיה למימוש פוטנציאל זה. קרמין ציין עוד כי החברה השלימה לאחרונה סקר סייסמי תלת-מימדי מקיף ברשיון גוליבר ולאחר פענוח תוצאות הסקר צפויה החברה לפרסם דו"ח משאבים פרוספקטיביים של הרשיון במהלך הרבעון השני של השנה הבאה."
- 2.הכסף מההנפקה נועד לכיסוי חובות ושכר לבכירים בחברה זהירו (ל"ת)רז 06/12/2012 10:04הגב לתגובה זו
- 1.דני 06/12/2012 09:25הגב לתגובה זו2 אופציות חינם ומניה בשחיטה והמקורבים שמכרו חודשיים במניה אין כאו הצלחה חכו לסוף החודש עוד הנפקה במחיר נמוך כמו גלוב
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026
חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37% , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon
Mobil Corp. ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.
במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון
ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.
על פי ההבנות בין הצדדים, במידה
ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.
בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס.
בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.
