סוכמו קיצוצי השכר של עובדי מעריב; ההחלטה לגבי הפיטורים נדחתה ביממה
לאחר פגישה של ועד עיתונאי מעריב עם אודי רגוניס, נציגו של רוכש העיתון, מו"ל מקור ראשון, שלמה בן צבי, עדיין לא ברור מה יקרה במערכת החדשות ולכן הפיטורים נדחים ביום. מחר (ג') תתקיים פגישה נוספת של ועד עיתונאי מעריב עם הנציג.
לאחר מו"מ עם הנאמנים, הושגה הסכמה לגבי האופן שבו יקוצץ שכר העובדים, כאשר יהיה שינוי בדפוס הקיצוץ במשכורות אוקטובר. במקום שישה אחוזי הפחתה במשכורת לכולם, בעלי משכורות נמוכות (עד 6,000 שקל) יספגו קיצוץ של 2% בלבד, בעלי השכר עד 9,000 יהיה קיצוץ של 4%, וליתר 6%. יחד עם זאת, הנאמנים התחייבו שכל הכספים כולם יוחזרו במסגרת תביעות החוב האישיות.
במכתב שנשלח על ידי ועד העובדים נכתב בין השאר: "הגענו לפגישה מוטרדים משמועות על איחוד מוספי סוף השבוע עם אלה של מקור ראשון ועל החלפת מחלקות הספורט והעסקים בקניית תכנים מערוץ הספורט ומגלובס.
בפגישה, לצערנו, לא זכינו לקבל תשובות מספקות. לדבריו של רגוניס, אנשי בן צבי טרם הספיקו להשלים את התוכניות והרשימות, ולכן החליטו לדחות את מהלך הפיטורים וההעסקה מחדש במערכת העיתונאית ליום רביעי".
כידוע, לאחר דיון שהתקיים ב-23 לאוקטובר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישרה השופטת ורדה אלשייך את עסקת מכירת העיתון מידי דסק"ש של נוחי דנקנר, למו"ל 'מקור ראשון' שלמה בן-צבי, ואת מכירת בית הדפוס לאיש העסקים והיהלומן עמוס מימון.
בכך קיבלה השופטת אלשייך את המלצות נאמני העיתון עורכי הדין ד"ר שלמה נס וירון ארבל, שהמליצו על השניים, מבין כ-20 הצעות שהתקבלו. בן-צבי רוכש את פעילות קבוצת מעריב הכוללת את העיתון, רשת מקומוני 'זמן מעריב', אתר NRG, כתבי העת וההוצאה לאור, באמצעות חברת 'אחוזת הירש ישראל תשנ"ד בע"מ' שתשלם 80 מיליון שקלים, ואילו בית הדפוס בבת-ים, כולל השטח הנדל"ני שלו, נרכש על ידי קבוצת עמוס מימון, שתשלם 65 מיליון שקלים.
- 1.עתונאיםצטמבלים מה שמחתם? כולכם תיזרקו לרחוב (ל"ת)גפרי 06/11/2012 00:13הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
הגירעון - נמוך מהצפוי
