הרווח של הבנקים הגדולים צנח בכ-20% ל-1.5 מיליארד שקל - צפו בכל המספרים
מרוויחים, אבל פחות. חמשת הבנקים הגדולים בישראל הרוויחו 1.49 מיליארד שקל ברבעון השני, ירידה מ-1.73 מיליארד שקל ברבעון הראשון ומ-1.86 מיליארד שקל ברבעון השני אשתקד, כך עולה מניתוח שערך Bizportal לדוחות הבנקים.
את התוצאות הכספיות המשיך להוביל בנק הפועלים אשר נחשב כיום לבנק הגדול ביותר במערכת הבנקאית, הן מבחינת השורה התחתונה והן מבחינת שווי השוק שבו נסחרות מניותיו. הבנק הציג רווח של 607 מיליון שקל ברבעון השני והגדיל את הפער מול המתחרה בנק לאומי שרווחיו נחתכו ב-50% ל-280 מיליון שקל בלבד, שנבעו בעיקר מירידת ערך ההשקעה בפרטנר.
הפתעה מסוימת נרשמה ברבעון השני של השנה גם מצד בנק מזרחי טפחות שממשיך להיות הבנק היעיל והאיכותי במערכת הבנקאית. מזרחי טפחות הציג רווח של 295 מיליון שקל, יותר מאשר זה שרשם בנק לאומי. עם זאת, הנתון החשוב של בנק מזרחי טפחות הוא התשואה להון המרשימה במיוחד ועומדת על 15.4%, תשואה אשר מותירה אבק ליתר המתחרים.
לשם השוואה בנק הפועלים שנמצא במקום השני במונחי תשואה להון הציג תשואה להון של 10.2%, הבינלאומי עם 9.8%, דיסקונט עם 6.1% ולאומי רשם תשואה להון של 4.7% בלבד. נראה שלמנכ"לית הבנק החדשה רקפת רוסק-עמינח יש עבודה קשה בניסיון לשפר את מצבו של הבנק.
בנק דיסקונט סגר את הרבעון השני של השנה עם רווח של 165 מיליון שקל, אך נאלץ לבצע הפרשה לירידת ערך השקעתו בבנק הבינלאומי בהיקף של 73 מיליון שקל. נזכיר כי דיסקונט מחזיק ב-26.5% ממניות הבינלאומי. בתוך כך, הבינלאומי הציג שיפור ברווח הנקי ברבעון שחלף וזה הסתכם ב-143 מיליון שקל.
המשך הגידול בהפרשה לחומ"ס
הרבעון השני של השנה התאפיין בהמשך הגידול בהפרשות לחובות מסופקים בקרב שני הבנקים הגדולים. בלאומי ההפרשה לחומ"ס זינקה ב-350% ל-333 מיליון שקל, ככל הנראה בשל חשיפת הבנק לקבוצת IDB של נוחי דנקנר. בבנק הפועלים רשמו עלייה מתונה יותר של 5% בלבד לרמה של 344 מיליון שקל. שלושת הבנקים הקטנים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הציגו ירידה בהפרשה לחומ"ס ביחס לרבעון המקביל והן ביחס לרבעון הראשון של השנה.
בסוף יוני ההון העצמי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד על 74.85 מיליארד שקל. ההון העצמי של הפועלים הסתכם ב-24.9 מיליארד שקל ושל לאומי ב-24.3 מיליארד שקל. כל חמשת הבנקים הגדילו את הונם העצמי ביחס לרבעון הראשון של השנה, לאור הרווחיות שלהם.
בכל הקשור לעמידה בתקנות באזל לעניין יחס הון הליבה - כל הבנקים שיפרו את יחס הון הליבה שלהם ברבעון השני של השנה. האיתנות הפיננסית הגבוהה ביותר הינה בבנק הבינלאומי (9.0%). לאחר מכן ניצב בנק לאומי עם יחס של 8.38%. הפועלים ודיסקונט ניצבים עם יחס הון ליבה של 8.3% ובבנק מזרחי טפחות יחס זה עומד על 8.03%.
בשוק עדיין חוששים
כאשר מסתכלים על מניות הבנקים, נראה שהחולשה בשוק ההון והדאגה מהפרשה עתידית לחובות מסופקים ממשיכה להדאיג את המשקיעים. בנק מזרחי טפחות נסחר במכפיל ההון הגבוה במערכת הבנקאית - 0.87. במלים אחרות, שווי השוק של הבנק עומד על 87% מההון העצמי.
לאחר מכן בסדר יורד ניצבים הבנק הבינלאומי ובנק הפועלים שנסחרים בתשואה להון של 0.67, בנק לאומי שהפגין תוצאות חלשות נסחר ביחס של 0.57 ובנק דיסקונט ממשיך להיות הרעוע במערכת הבנקאים ומקבל מהמשקיעים תמחור של 0.39 למכפיל ההון.
"למרות הפער במכפיל ההון בין הפועלים לבין בנק לאומי, אנחנו מעדיפים כעת השקעה בבנק הפועלים על פני בנק לאומי", כך אמר אנליסט הבנקים של IBI עדי סקופ בשיחה עם Bizportal. " הכנסות המימון הן של לאומי ופועלים גדלו בצורה יפה ורואים שהשפעת מרווחי האשראי בהלוואות החדשות מתחילה לתת אותותיה. לפועלים יש בסיס קמעונאי רחב יותר מה שמאפשר לו להוציא מרווחי אשראי טובים ביחס לבנק לאומי".
- 2.dzki 30/08/2012 15:07הגב לתגובה זונים ואת משכורות העתק של המנהלים. די לשוד הלקוחות הפרטיים, עמלות ,עמלות ,עמלות.
- 1.הבנקים מורחים את הזמן לפני הקריסה (ל"ת)המחשב 30/08/2012 12:19הגב לתגובה זו
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
