הרווח של הבנקים הגדולים צנח בכ-20% ל-1.5 מיליארד שקל - צפו בכל המספרים
מרוויחים, אבל פחות. חמשת הבנקים הגדולים בישראל הרוויחו 1.49 מיליארד שקל ברבעון השני, ירידה מ-1.73 מיליארד שקל ברבעון הראשון ומ-1.86 מיליארד שקל ברבעון השני אשתקד, כך עולה מניתוח שערך Bizportal לדוחות הבנקים.
את התוצאות הכספיות המשיך להוביל בנק הפועלים אשר נחשב כיום לבנק הגדול ביותר במערכת הבנקאית, הן מבחינת השורה התחתונה והן מבחינת שווי השוק שבו נסחרות מניותיו. הבנק הציג רווח של 607 מיליון שקל ברבעון השני והגדיל את הפער מול המתחרה בנק לאומי שרווחיו נחתכו ב-50% ל-280 מיליון שקל בלבד, שנבעו בעיקר מירידת ערך ההשקעה בפרטנר.
הפתעה מסוימת נרשמה ברבעון השני של השנה גם מצד בנק מזרחי טפחות שממשיך להיות הבנק היעיל והאיכותי במערכת הבנקאית. מזרחי טפחות הציג רווח של 295 מיליון שקל, יותר מאשר זה שרשם בנק לאומי. עם זאת, הנתון החשוב של בנק מזרחי טפחות הוא התשואה להון המרשימה במיוחד ועומדת על 15.4%, תשואה אשר מותירה אבק ליתר המתחרים.
לשם השוואה בנק הפועלים שנמצא במקום השני במונחי תשואה להון הציג תשואה להון של 10.2%, הבינלאומי עם 9.8%, דיסקונט עם 6.1% ולאומי רשם תשואה להון של 4.7% בלבד. נראה שלמנכ"לית הבנק החדשה רקפת רוסק-עמינח יש עבודה קשה בניסיון לשפר את מצבו של הבנק.
בנק דיסקונט סגר את הרבעון השני של השנה עם רווח של 165 מיליון שקל, אך נאלץ לבצע הפרשה לירידת ערך השקעתו בבנק הבינלאומי בהיקף של 73 מיליון שקל. נזכיר כי דיסקונט מחזיק ב-26.5% ממניות הבינלאומי. בתוך כך, הבינלאומי הציג שיפור ברווח הנקי ברבעון שחלף וזה הסתכם ב-143 מיליון שקל.
המשך הגידול בהפרשה לחומ"ס
הרבעון השני של השנה התאפיין בהמשך הגידול בהפרשות לחובות מסופקים בקרב שני הבנקים הגדולים. בלאומי ההפרשה לחומ"ס זינקה ב-350% ל-333 מיליון שקל, ככל הנראה בשל חשיפת הבנק לקבוצת IDB של נוחי דנקנר. בבנק הפועלים רשמו עלייה מתונה יותר של 5% בלבד לרמה של 344 מיליון שקל. שלושת הבנקים הקטנים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הציגו ירידה בהפרשה לחומ"ס ביחס לרבעון המקביל והן ביחס לרבעון הראשון של השנה.
בסוף יוני ההון העצמי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד על 74.85 מיליארד שקל. ההון העצמי של הפועלים הסתכם ב-24.9 מיליארד שקל ושל לאומי ב-24.3 מיליארד שקל. כל חמשת הבנקים הגדילו את הונם העצמי ביחס לרבעון הראשון של השנה, לאור הרווחיות שלהם.
בכל הקשור לעמידה בתקנות באזל לעניין יחס הון הליבה - כל הבנקים שיפרו את יחס הון הליבה שלהם ברבעון השני של השנה. האיתנות הפיננסית הגבוהה ביותר הינה בבנק הבינלאומי (9.0%). לאחר מכן ניצב בנק לאומי עם יחס של 8.38%. הפועלים ודיסקונט ניצבים עם יחס הון ליבה של 8.3% ובבנק מזרחי טפחות יחס זה עומד על 8.03%.
בשוק עדיין חוששים
כאשר מסתכלים על מניות הבנקים, נראה שהחולשה בשוק ההון והדאגה מהפרשה עתידית לחובות מסופקים ממשיכה להדאיג את המשקיעים. בנק מזרחי טפחות נסחר במכפיל ההון הגבוה במערכת הבנקאית - 0.87. במלים אחרות, שווי השוק של הבנק עומד על 87% מההון העצמי.
לאחר מכן בסדר יורד ניצבים הבנק הבינלאומי ובנק הפועלים שנסחרים בתשואה להון של 0.67, בנק לאומי שהפגין תוצאות חלשות נסחר ביחס של 0.57 ובנק דיסקונט ממשיך להיות הרעוע במערכת הבנקאים ומקבל מהמשקיעים תמחור של 0.39 למכפיל ההון.
"למרות הפער במכפיל ההון בין הפועלים לבין בנק לאומי, אנחנו מעדיפים כעת השקעה בבנק הפועלים על פני בנק לאומי", כך אמר אנליסט הבנקים של IBI עדי סקופ בשיחה עם Bizportal. " הכנסות המימון הן של לאומי ופועלים גדלו בצורה יפה ורואים שהשפעת מרווחי האשראי בהלוואות החדשות מתחילה לתת אותותיה. לפועלים יש בסיס קמעונאי רחב יותר מה שמאפשר לו להוציא מרווחי אשראי טובים ביחס לבנק לאומי".
- 2.dzki 30/08/2012 15:07הגב לתגובה זונים ואת משכורות העתק של המנהלים. די לשוד הלקוחות הפרטיים, עמלות ,עמלות ,עמלות.
- 1.הבנקים מורחים את הזמן לפני הקריסה (ל"ת)המחשב 30/08/2012 12:19הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת הגגות הושלמה: פריים אנרג'י רוכשת את פעילות הגגות של סולאיר
סולאיר אנרגיות מתחדשות השלימה את מכירת פעילות הגגות הסולאריים בישראל לחברת פריים אנרג'י, בעסקה בהיקף כולל של כ־37.8 מיליון שקל; המהלך יוצר תזרים חופשי של כ-40 מיליון שקל ורווח חשבונאי של כ-17 מיליון שקל לסולאיר, לצד הרחבת פורטפוליו המתקנים המניבים של פריים אנרג'י והעמקת פעילותה בשוק המקומי
פריים אנרג'י סולאיר אנרגיות מתחדשות סולאיר 0% דיווחה על השלמת עסקת מכירת פעילות הגגות הסולאריים בישראל לחברת פריים אנרג'י פריים אנרג'י 2.22% , בהמשך להסכם שנחתם בין הצדדים ודווח בחודש ספטמבר. במסגרת העסקה נמכרו מלוא זכויות סולאיר (99.9%) בפרויקט גגות סולארי בהספק כולל של 53.7 מגה-וואט, בכך, פריים אנרג'י תהיה בבעלות מלאה על 161 מתקנים סולאריים מניבים, היקף ההשקעה בעסקה מסתכם בכ-217 מיליון שקל.
פריים אנרג'י
המתקנים הוקמו בשנים 2019-2022
ופרוסים במספר אתרים, תוך פיזור גיאוגרפי שמפחית סיכון תפעולי ותלות בנכס בודד. עם השלמת העסקה, פורטפוליו המתקנים המניבים של פריים אנרג'י בישראל ובחו"ל צומח לכ-165.8 מגה־וואט. כל המתקנים מחוברים לרשת החשמל וזכאים לתעריפים קבועים, בחלקם צמודי מדד, בטווח של כ-24.5
עד 45 אגורות לקילו־וואט שעה. התעריפים מעוגנים בהסכמי PPA מול חברת החשמל, שתוקפם נמשך עד השנים 2044-2047.
על בסיס זה, ההכנסות הצפויות בשנה הראשונה לאחר השלמת העסקה נאמדות בכ-26 מיליון שקל, עם EBITDA של כ-16 מיליון שקל. העסקה מגלמת תשואת פרויקט
(PIRR) של כ-7.5% כבר בשנה הראשונה, ותשואה תזרימית ממוצעת של כ-10% על ההשקעה, עוד לפני מימוש פוטנציאל ההשבחה.
הרכישה מומנה בשילוב של הון עצמי והלוואות פרויקטליות ארוכות טווח. כ-30 מיליון שקל הוזרמו מהון עצמי של החברה, לצד הלוואות בהיקף של כ-187
מיליון שקל, בפריסה עד שנת 2045. ההלוואות כוללות מסלולים צמודי מדד בריבית שנתית של כ-2.3%, וכן מימון שקלי לא צמוד בריבית של כ-3.6%.
- מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי
- פריים אנרג'י מזנקת לאור מו"מ מתקדמים בהיקף מיליארדי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי כלל ההלוואות הן במבנה נון-ריקורס, כך שהחשיפה של החברה מוגבלת לפרויקטים עצמם, מאפיין שמקטין סיכון מאזני
ומשפר את פרופיל הסיכון-תשואה עבור בעלי המניות והמחזיקים בחוב.
