פניית פרסה של ה-ECB: מחזיקי אג"ח של בנקים ספרדיים ישאו בהפסדים
הבנק האירופי המרכזי, ה-ECB, מבצע פניית פרסה ומאפשר תיספורת: על פי דיווחים בוול סטריט ג'ורנל, מציע כעת הבנק המרכזי שבראשו עומד מאריו דראגי לכפות הפסדים גם על מחזיקים בכירים באג"ח שהונפקו על ידי הבנקים הספרדיים שנפגעו הכי קשה במשבר. הגישה הזו מנוגדת לדעתם של שרי האוצר שדחו עד כה גישה זו, כך על פי אנשים המקורבים לנושא.
הגישה החדשה הובהרה על ידי נשיא ה-ECB, דראגי במפגש שרי האוצר של הגוש האירופי בשנערך ב-9 ביולי בה דנו בנושאים הקשורים בעזרה להצלת הבנקים הספרדיים המתקשים.
הגישה הנוכחית של דראגי מנוגדת לעמדה שאימץ הבנק האירופי המרכזי בשנת 2010, בעת חילוץ המערכת הבנקאית של אירלנד מהמשבר אליו נקלעה, בדומה לספרד, כתוצאה מירידה בשווי הנכסים. אז התעקש הבנק המרכזי של אירופה כי מחזיקים בכירים באגרות חוב של בנקים שחולצו לא יסבלו מההפסדים.
שרי האוצר דחו את ההמלצה של דראגי בפגישה ב-9 ביולי מתוך חשש כי השווקים הפיננסים יגיבו למהלך שכזה באופן רע. בטיוטת תוכנית החילוץ, אשר במסגרתה יועברו למערכת הבנקאית הספרדית עד 100 מיליארד אירו, נדרשת הממשלה במדריד לכפות הפסדים רק על מחזיקי מניות ומחזיקי אגרות חוב רגילות של בנקים שמקבלים את כספי הסיוע, ולא הוזכרו בעלי חוב ברמות הגבוהות יותר. דובר הנציבות האירופית, הרשות המבצעת של האיחוד האירופי אמר אז לוול סטריט ג'ורנל: "זה ברור שמחזיקי האג"ח הבכירים לא יהיו מעורבים בחלוקת הנטל".
הטלת ההפסדים על מחזיקי האג"ח מקטינה את כמות הכסף שצריכים להזריק משלמי המסים לבנקים המתאמצים לשרוד. גורם בכיר באיחוד האירופי כי הרצון להימנע מסיכון יותר כספי ציבור מהנדרש היה אחת הסיבות המרכזיות מאחורי שינוי הגישה של ה-ECB ביחס לגישתו ב-2010. הגישה החדשה יכולה להיות מוסברת גם בכך שהתרחישים כעת הם שונים וכוללים מסגרת עבודה לרה אירגון של המערכת הבנקאית בספרד, מה שלא היה קיים באירלנד, בנוסף הממשלה האירית בשונה מהממשלה הספרדית היתה ערבה למרבית החוב של הבנקים במדינה.
- 2.gubbuy 16/07/2012 17:05הגב לתגובה זושעלות ההצלה של הבנקים הספרדיים גדולה בהרבה מ100 מיליארד יורו. כי למעשה בתמורה למאה מיליארד יורו צריחך למצחוק את כל בעלי המניות למחוק את בעלי האג"ח הנחות בעלי האג"ח הרגיל וחלק מבעלי האג"ח הבכיר. כלומר ללא מחיקות של החוב למיניו צריך הרבה יותר ממאה מיליארד יורו אולי משהו בסביבות 200-300 מיליארד. המשמעות האמיתית היא שכל בעלי החוב הספרדי קרי קרנות פנסיה ספרדיות ומשקי בית ספרדיים כולם יפסידו בסך הכל הפסד בסדר גודל של 20-30 אחוז מהתמג הספרדי. הבעיה בהצעה הנוכחית שממשלת ספרד מחוץ למשחק למעשה האיחוד האירופי יציל את הבנקים ויהפוך לבעלים של המערכת הבנקאות הספרדית וכאשר הכלכלה תתשואשש הכסף שיווצר בהון העצמי של הבנקים יצא אחוצה מספרד (כלומר ההפרטה לא תזרים כסף לממשלת ספרד אלא החוצה מספרד לכלל אירופה) למשל שממשלת ישראל הלאימה את הבנקים בתחילת שנות השמונים היא הפכה לבעלים של הבנקים ולאחר מיכן שהיא מכרה את הבנקים לאט לאט והרוויחה כסף - הרבה כסף.
- 1.בא 16/07/2012 12:29הגב לתגובה זודוקטור ביבי הבורסה חולה ,ומשעממת .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
