הבריחה הגדולה מהמק"מ: משקיעים זרים מימשו בין מאי לדצמבר מק"מ ב-8.7 מיליארד ד'
הבריחה הגדולה של המשקיעים הזרים מהשקעה במק"מ הישראלי נמשכה גם בחודש דצמבר בו מימשו תושבי החוץ נטו כ-820 מיליון דולר במק"מ, סכום זה מצטרף לסכום עתק של כ-8.7 מיליון דולר שמומשו על ידי תושבי החוץ בין החודשים מאי-דצמבר במק"מ.
באותה התקופה העבירו הזרים רק כמחצית מכספי המימוש במק"מ לכיוון ההשקעות באג"ח ממשלתיות לטווח הקצר והבינוני בו הם השקיעו מאז מאי כ-4.2 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים שפרסם היום בנק ישראל.
נזכיר כי בחודש יולי האחרון בוטל הפטור ממס על השקעות של תושבי חוץ באג"ח ממשלתי קצר ובמק"מ, מה שהוביל לבריחה של המשקיעים הזרים ממכשיר השקעה זה. בזמנו ניתנו הפטורים כדי לעודד פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי, ועם ביטול הפטורים למעשה חל עליהם עתה מס בשיעור של 15%-24% על הרווחים, במקום אפס.
ביטול הפטורים לזרים היה מהלך של נגיד בנק ישראל על מנת לעצור את המתקפה הספקולטיבית של הזרים על שוק המט"ח הישראלי, מהלך שנראה כי הצליח במידה רבה מאחר ששערו של הדולר התחזק כנגד השקל בשנה שחלפה בשיעור חד של כ-7.5% בעוד שהיקף ההשקעות הזרות במק"מ נפלו לשפל של כ-12%. בבנק ישראל ובאוצר הבינו שהסוחרים הזרים ניצלו את הפטורים על השקעותיהם במק"מ והשתמשו במכשיר השקעה זה לשם יצירת רווחים מהירים כתוצאה מניצול פערי הריבית בין ישראל לארה"ב ובכך גם פגעו הזרים במאמצים של בנק ישראל למנוע את התחזקתו של השקל.
עוד עולה מהדיווח כי בדצמבר, בדומה לחודש נובמבר, הפעילות של תושבי החוץ במניות ישראליות הנסחרות בבורסה בת"א - היתה מאוזנת יחסית ובדצמבר נרשמו השקעות נטו במניות ישראליות בסך של כ-270 מיליון דולר.
בבנק ישראל מציינים כי בשנת 2011 השקיעו תושבי חוץ במניות ישראליות בת"א כ-700 מיליון דולר ומימשו כ-201 מיליון דולר במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל.
לעומת הזרים, תושבי ישראל דווקא בחרו בשנת 2011 להעביר את כספם להשקעה במניות ישראליות שנסחרות בחו"ל. תושבי ישראל (בעיקר מוסדיים) השקיעו ב-2011 כ-4 מיליארד דולר במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל. בחודש דצמבר הסתכמו ההשקעות נטו של תושבי ישראל במניות זרות בחו"ל בכ-660 מיליון דולר.
- 1.מימוש גדול ..אך מדוע התשואות ממשיכות לצלול??? (ל"ת)hux 05/02/2012 10:22הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה?
הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.
דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס. ארן ארן 15.25% מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל. בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).
סאמיט סאמיט -4.78% הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.
טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25% זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות 6.41% דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?
נבות בר, מנכ"ל קיסטון קרדיט: דודי מוסקויץלאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
לאומי הצליח "לגנוב" את המימון לקיסטון - יממן את שותפות אגד בעסקה שתכניס לבנק כ-100 מיליון שקל בשנה והרווח עלייה יהיה כ-30 מיליון; וגם איך שה שהבטוחה ההדרת - חברת אגד שווה פחות לביטחון מהדירה שלכם?
קיסטון קיסטון אינפרא -1.11% , בעלת השליטה בקבוצת אגד, משלימה מימון מחדש בשותפות אגד, כשבנק לאומי מוביל מימון בהיקף של כ-1.75 מיליארד ש"ח בחיתום מלא. קיסטון נסחרת סביב ה-10 שקלים. מתחילת החודש היא עולה ב-2.2%, מתחילת השנה היא קפצה ב-74.8%, וב-12 החודשים האחרונים היא עלתה ב-71%. שווי השוק של החברה עומד על כ-1.9 מיליארד ש"ח.
המהלך מחליף שני הסכמי מימון נפרדים שהיו בעבר, וכל אחד מהם נשען על קונסורציום של כמה גופים מממנים. כעת המימון מתרכז בבנק אחד ובהסכם אחד, מה שמפשט את ניהול החוב בשוטף.
המימון החדש מיועד למחזור החוב הקיים, והוא כולל גם מסגרת למימון רכישת יתרת 13.2% מאגד במסגרת אופציית ה-PUT השנייה והאחרונה, שצפויה בפברואר 2026. מבחינת השותפות, זה גם מייצר מסגרת מימון מראש לאירוע המימוש, ולא רק מחליף חוב קיים.
מה הריבית האפקטיבית ולמה היא גבוהה יותר ממשכנתא
הריבית האפקטיבית המשוקללת בעסקה עומדת על כ-6% נכון להיום. חלק משמעותי מהחוב בריבית משתנה, כך שאם סביבת הריבית יורדת, גם עלות המימון עשויה להתעדכן כלפי מטה לפי התמהיל בפועל.
- קיסטון קופצת לאחר זינוק בהכנסות וברווח
- קיסטון: זינוק בהכנסות וברווח - מעלה את תחזית התזרים בכ-57%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להבין איך מתקבל המספר צריך להסתכל על ריביות הבסיס ועל מרווחי האשראי שמתווספים אליהן. חלק מההלוואה בריבית פריים, חלק בריבית בסיס שקלית או צמודה שמחוברת לשוק האג"ח, ובמסלול הצמוד נכנסת גם ההצמדה למדד שמעלה את העלות האפקטיבית כשמגלמים אינפלציה. סיכוי טוב שהריבית תרד בהמשך השנה הבאה. אם בנק ישראל אכן יוריד את המשכנתא בלפחות 0.5%, הריבית על החוב תרד ל-5.5%.
