משרד האנרגיה והמים יתכנן 20 אלף דונם להקמת מתקנים סולאריים
משרד האנרגיה והמים (לשעבר משרד התשתיות ) יקצה 10 מיליון שקל לתכנון למעלה מ-20 אלף דונם לצורך הקמת תחנות כוח לייצור חשמל מהשמש, המשרד בחר בחברת תכנון לשם הובלת איתור השטחים, בחינת התאמת מתחמים מומלצים קיימים, מתוך מטרה להקים בעתיד תחנות כח לייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית בהספק של 50 מגה ואט ומעלה בכל אתר.
החברה, גיאו-פרוספקט, תשמש עבור המשרד כחברת תכנון אתרים סולאריים. תכנית זו, כוללת בחינת היתכנות להקמת מתקני ייצור חשמל סולארי, וכן קידום תכניות מתאר ארצית מפורטות. מטרת המשרד לספק קרקע פורייה לפעילות יזמים בתחומי האנרגיות המתחדשות, ולהכנת התשתית הסטטוטורית, המהווה אחד מהגורמים העיקריים להאטת פעילות היזמות בתחומי האנרגיה המתחדשת.
שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו: "נושא רוחבי בו עוסק המשרד הוא הסרת מכשולים וחסמים העומדים בפני היזמות ומקשים עליהם להתקדם. החברה שנבחרה תסייע ליזמות בתחום הסולארי לעמוד ביעדים הסטטוטוריים שהוצבו בפניה, ולוודא כי מתקני הייצור ייבנו במיקום הטוב ביותר, שיאפשר למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם. גבולותיה הצרים של מדינת ישראל מחייבים אותנו לוודא, שהמתקנים ימוקמו כך שיתפסו רק את כמות השטח הנדרשת, תוך ניצול מרבי של יכולות המערכות. כך, נרוויח כולנו חשמל נקי תוך שמירה על ערכי קרקע, נוף וטבע".
האתרים המתוכננים:
אתר דימונה - כ-6,000 דונם.
אתר ממערב לאזור התעשייה הדרומי של דימונה - כ-2,000 דונם.
אתר לולאה הרכבת ממזרח לדימונה - כ-5,000 דונם.
אתר מדרום מערב לפארק רותם - כ-6,000 דונם.
אזור תעשיה תמנע (חלק דרומי) - כ-2,500 דונם.
אתרים באזור שבטה.
בתוך כך, נבחרו הזוכים להקמת מקבצים של מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית (פוטוולטאית /או סולארית תרמית) בהיקף של 16 מגה ואט ומעלה. בהמשך השנה צפויים להתפרסם מכרזים נוספים של מינהל מקרקעי ישראל בשיתוף משרד האנרגיה והמים להקמת מתקנים סולאריים באזורי תעשייה נוספים, בהיקף כולל של עד 60 מגה ואט. במכרז קרקע להקמת מתקן ליצור חשמל באנרגיה סולארית באזור התעשייה בעין עברונה באילת זכתה חברת ס.סופר סולאר מכרז מערכת קרקעית 2, אשר בבעלות חברת סופר גז. המתקן יוקם בהספק מותקן של 4 מגה ואט.
בשני מכרזי הקרקע להקמת שני מתקנים ליצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק מותקן של 11 מגה ואט באזור מצפה רמון זכו 2 יזמים: במגרש ששטחו כ- 60 דונם זכה היזם ס.סופר סולאר מכרז מערכת קרקעית 1 אשר בבעלות חברת סופר גז. במגרש זה הספק מותקן ל 4 מגה ואט. במגרש השני ששטחו כ 140.3 דונם זכה היזם פארק סולארי מצפה רמון אשר בבעלות חברת EDF הצרפתית. במגרש זה הספק מותקן ל- 7 מגה ואט.
- 5.יענקלה 23/01/2012 08:12הגב לתגובה זולמה לחשוב בקטן ? למה לא לבנות היום תשתית לעצמאות אנרגתית אמיתית מבלי להזדקק למוצרי נפט ,גז או פחם? יש לנו שמש בשפע רוב ימות השנה !!!
- 4.אופיר 22/01/2012 17:39הגב לתגובה זוהמדע עדיין לא פיתח יכולת לייצר קולטים סולארים יעילים וזולים,זה ייקח כמה שנים לא ארוכות.מדוע אם כן לסבסד את המתקנים היקרים והלא יעילים הללו?
- 3.titus 22/01/2012 16:52הגב לתגובה זוכמובן שאנחנו כל צרכני החשמל. כמו שפורסם 2% מהעלאת מחיר החשמל הקרובה נובעת מסיבסוד החשמל הסולארי. ולפי הרשום בכתבה בהעלאת החשמל הבאה כנראה שהציבור ישלם יותר על החשמל שהוא צורך וזאת למה? כדי שלבנק הפועלים ולעוד טייקונים שבונים את התחנות הסולאריות יהיה כסף לדמי כיס יללה הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם
- 2.צעד נכון ומתבקש זה מכבר! (ל"ת)קצת מציאות 22/01/2012 16:13הגב לתגובה זו
- 1.בובשינסקי 22/01/2012 13:15הגב לתגובה זוהפקת חשמל סולארי עולה לפחות פי שלוש מהפקת חשמל מדלק. כשיהיה גז טבעי מתמר אז זה יהיה הפרש עוד יותר גדול. בעוד שנה או ארבע יבוא פרופסור דובשינסקי ויחליט להפסיק לסבסד את החשמל הסולרי. אתם תשארו עם המתקנים ע הגג ועם כיס ריק מכסף.
- ץ 22/01/2012 18:26הגב לתגובה זואיך הגעת לפי שלושה מדלק ? חוץ מהמיתקנים ?? מה זה השטויות האלה שאתה מדבר ????

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
