משתלטים על השדרה: חג'ג' יקימו מגדל בן 30 קומות ברוטשילד; צפו בהדמיות

כך דיווחה היום הקבוצה. המגדל יכלול 13 אלף מ"ר בנוי של מגורים, משרדים ומלונאות וחניון בגובה 9 קומות
לירן סהר | (4)

למרות העצירה בהשקעות הקבלנים והיזמים שנרשמה בחודשים האחרונים, קבוצת חג'ג' הודיעה היום כי תקים, באמצעות החברה הציבורית "רג'נסי" שאת רכישתה השלימה לפני כחודש ימים, מגדל יוקרה בן 30 קומות בשדרות רוטשילד בתל אביב, שישמש בחלקו למגורים ובחלקו למשרדים או מלונאות.

המגדל יכלול 30 קומות בשטח עילי בנוי כולל של 13,000 מ"ר וכן חניון בן 9 קומות בגודל 18,250 מ"ר. על פי התכנית, חברת רג'נסי תקים בקומות התחתונות של המגדל משרדים או מלונאות, כשבקומות העליונות של המגדל יוקמו דירות מגורים יוקרתיות.

המגדל יוקם בפינת הרחובות שד"ל ורוטשילד, ליד מגדל אלרוב. רכישת הקרקע בוצעה דרך רכישת 50% מהמניות של חברת הד מאסטר, השייכת לחברת דיגל הציבורית, שהחזיקה ב-60% מהפרויקט.

בד בבד ובמקביל, ובעסקאות המותנות ברכישת הד מאסטר, התקשרה חג'ג' עם שישה בעלי זכויות פרטיים לרכישת יתרת הזכויות במתחם, וכן התקשרה בהסכם שיתוף עם איש העסקים רפי קלינה, המחזיק ביתרת המניות בהד מסטר, ושעמד מאחורי השידוך עם קבוצת חג'ג'.

רכישת המניות של חברת הד מאסטר נעשתה תמורת כ-18 מיליון שקל. לחברה חוב לבנק הבינלאומי בסך של 18 מיליון שקל נוספים, כשאת הערבויות לחוב זה לקחה על עצמה קבוצת חג'ג'. כמו כן, הד מאסטר התחייבה לשלם לאיש העסקים קלינה 6 מיליון שקל בגין עלויות שנשא בהן עד למועד העסקה וכן דמי ייזום. רכישת הזכויות מהפרטיים נעשתה כנגד סך של 12.5 מיליון שקל. מחיר העסקה עם הפרטיים מוערך בסך של כ-17 מיליון שקל.

צחי חג'ג', מבעלי קבוצת חג'ג', מסר היום: "העסקה הנוכחית הייתה עסקה מורכבת מאין כמוה, המשלבת רכישה של מניות חברה ציבורית בסודיות מרבית, עם רכישת קרקע של 6 בעלי זכויות פרטיים וחתימת הסכם עם שותף, במהלך אחד משולב ומותנה. המקרקעין הרלבנטיים הינם מהנדירים שעוד נותרו בתל אביב ובפריים לוקיישן בולט במיוחד. בכוונתנו להקים פרויקט יוקרה ייחודי, המהדר את המיקום הייחודי. בין היתר, לאור מורכבותה של העסקה והיכולת לרכוש אותה במחירים המשקפים עסקה במושע ולא כעסקה בשלמות, תוך השלמת פאזל הרכישה בשלמות במקשה אחת, מחירה של העסקה נמוך בהרבה משווי המקרקעין הרלבנטיים."

את קבוצת חג'ג' במערכת העסקאות ייצגו עוה"ד שחר שמעוני, ארז תן עמי וגלעד אוחיון, ממשרד עוה"ד חג'ג'-בוכניק-ויינשטיין ושות'.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הודעה הכי טובה של השנה והמניה יורדת 6% הכיצד (ל"ת)
    צביקה 02/01/2012 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    zvika 02/01/2012 11:00
    הגב לתגובה זו
    המניה נראה לי תעבור לשימור !!!!!!!! או להעביר עוד חלק לציבור ?????
  • 2.
    בלוג בנייה לגובה 01/01/2012 13:16
    הגב לתגובה זו
    הזכויות יעברו כנראה לתוספת קומות במגדלי הארבעה
  • 1.
    מניה בלי מחזור... (ל"ת)
    מחזור אפס 01/01/2012 11:48
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי