האוצר: צניחה של 50% בעסקאות הנדל"ן בת"א; ירידת מחירים ברחבי הארץ
משרד האוצר מיישר קו עם שאר גופי הממשלה ומאותת היום (א') בדו"ח "אורות אדומים" למצב המשק לחודש נובמבר כי הקיפאון בשוק הנדל"ן מעמיק.
לפי הדו"ח, מחירי הדירות החדשות הוסיפו לרדת בחודש אוקטובר, בשיעור של 1.3% לעומת חודש ספטמבר. באזור השפלה ובאזור המרכז נרשמה ירידה בשיעור של כ-2% ואילו באזור השרון התמתן שיעור הירידה לשיעור של 0.7%,לאחר ירידה של 2.3% בחודש הקודם. באזור ירושלים נרשמה יציבות לאחר ירידה בשיעור של 2% בחודש הקודם.
עוד עולה מהנתונים כי מספר העסקאות בחודש אוקטובר הסתכם בכ-4.6 אלף בלבד, מעט מעל רמת השפל ההיסטורית שנרשמה באוקטובר 2008, עם פרוץ המשבר העולמי. בהשוואה לחודש הקודם נרשמה ירידה בשיעור של 15%, ואילו בהשוואה לאוקטובר אשתקד הגיע שיעור הירידה לכ-50%, זאת בין היתר על רקע העובדה שחג הסוכות חל אשתקד בחודש ספטמבר ולא בחודש אוקטובר כפי שחל השנה.
בפילוח גיאוגרפי בולט אזור ת"א עם שיעורי ירידה חדים במספר העסקאות, זאת לאחר שברבעון השלישי היה זה האזור היחידי שהצליח לשמור על יציבות במספר הדירות שנרכשו, הודות לגידול במספר העסקאות בדירות יד שניה. בחודש אוקטובר כבר נרשמה ירידה של 50% בפלח שוק זה באזור ת"א, וירידה של 50% ברכישת דירות חדשות.
רכישת דירות להשקעה רשמה בחודש אוקטובר שיעור ירידה חד מזה שנרשם בסך העסקאות: בהשוואה לחודש הקודם נרשמה ירידה בשיעור של כ-21% ואילו בהשוואה לאוקטובר אשתקד מגיע שיעור הירידה לכ-57%. משקל המשקיעים בשוק ירד אל מתחת ל-25% (לעומת קרוב ל-27% בחודש ספטמבר).
באזור ב"ש, אשר היה הדומיננטי ביותר בפעילות המשקיעים עד לאחרונה, נרשמה ירידה בשיעור של 30% במספר הדירות שנרכשו להשקעה בהשוואה לספטמבר, וירידה של 70% בהשוואה לאוקטובר אשתקד. משקל המשקיעים מבין מוכרי דירות יד שניה נותר על רמתו מהחודש הקודם. בממוצע מהווים המשקיעים כחמישית מבין מוכרי דירות יד שניה. באזור ב"ש מגיע משקלם לכ-30%.
- 3.מי שקונה פראייר 01/01/2012 12:25הגב לתגובה זועליה מטורפת בפיגורי משכנתא, מיתון פיטורין פחד, היעדר כסף, תמימות דעים שמי שקונה הוא פראייר
- 2.בקושי 5% ירדו וזה בדוק. (ל"ת)באמת? ירידות? 01/01/2012 11:55הגב לתגובה זו
- 1.לא מפסיקים לפמפם לאנשים ירידות כן כן תמשיכו ל (ל"ת)לגור באהל!! בלה בלה 01/01/2012 10:54הגב לתגובה זו
- מה קרה? המשכנתא לוחצת? (ל"ת)הכלכלן 01/01/2012 18:49הגב לתגובה זו
- אוהו מישהו לחוץ :) (ל"ת)פרקנטשטיין 01/01/2012 11:57הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
