המתח בין דירוג רשמי ודירוג שוק של אג"חים
כולנו מכירים את המנטרה השוק הונית, השחוקה מרוב שימוש, שאומרת שמילת המפתח בניהול סיכונים היא פיזור. הכוונה לפיזור במשמעותו הרחבה היא לא לשים את כל הביצים בסל אחד, בין אם מדובר בתיק ההשקעות הפרטי ובין אם מדובר בהשקעה ריאלית, בעסק למשל.
אמנם לא נדיר למצוא חברות שמתמחות באיזו נישה או סקטור ספציפי, אך לרוב מדובר בחברות סטארט אפ או חברות קטנות בצמיחה אשר רובן ממתינות לרגע הפריצה שלהן או לאקזיט. לחברה מבוססת יש בדרך כלל כמה "רגליים" עליהן היא עומדת מתוך התפיסה שגיוון מקורות ההכנסה פירושו יציבות לאורך זמן.
כל זה נכון שבעתיים ככל שהדבר נוגע לחברות החזקה. אותן חברות הן המיצוי של רעיון הפיזור. פיזור על פני סקטורים שונים ושווקים שונים ולעיתים גם פיזור גיאוגרפי ופיזור ברמת החשיפה המטבעית.
על פניו היינו מצפים שדווקא בעתות משבר, תעלה קרנן של החברות המדוברות, המפוזרות. אבל בפועל קורה בדיוק ההפך. דווקא בזמנים קשים, חברות ההחזקה מאבדות במהירות מערכן והמשקיעים מעדיפים להיפטר מהחזקתן בזו אחר זו. לעומת זאת, בעתות של שגשוג וצמיחה, עולה הפופולריות של חברות ההחזקה ומחירי המניות האלו שועטים קדימה בבטחה.
יש שתי סיבות עיקריות המסבירות את האנומליה הזו. הסיבה הראשונה היא מבנית. חברת האם משתמשת בחברות הבנות והנכדות על מנת לשרת את חובה. בעתות מיתון ומשבר כאשר, מטבע הדברים, היכולת למשוך דיבידנדים מהחברות הללו מצטמצמת, פוחתת גם יכולתה של החברה האם שאינה יצרנית, לפרוע את חובותיה ולכן רמת הסיכון שלה עולה.
הסיבה השנייה, שהיא למעשה התוצאה של הסיבה הראשונה, היא מצוקת נזילות של החברה האם שמחייבת אותה להתחיל לממש נכסים על מנת להמשיך להתקיים. החברה האם מתחילה להתפרק מנכסיה, ובצוק העיתים יימצא קונה, במחיר ראוי, דווקא לנכסים הטובים והרווחיים. כך שבסופו של תהליך החברה האם נשארת עם פיזור קטן יותר ופחות איכותי.
את התופעה הזו, שבה השוק "מעניש" את חברות ההחזקה בתקופות בעייתיות, נוכל להדגים בגרף הבא המתאר את התנהגות האג"חים של החברות בקבוצת אי.די.בי בשנה האחרונה
כור אגח ח - כחול
דיסק השק אגח ח - ורוד
כלל תעש אגח יג - ירוק כהה
אידיבי פת אגח ז - ירוק בהיר
כמובן שקבוצת אי.די.בי היא חברת החזקה אחת מיני רבות והתופעה חוזרת על עצמה גם אצל היתר. למרות זאת, בחרתי בה כדוגמה מפני שאפילו במבט חפוז, ללא ניתוח מעמיק של הנתונים ניתן לראות שהאג"חים אותן בחרנו, שכולן צמודות מדד וסביב מח"מ של 2-3 שנים, מתאפיינות (בעיקר בשבועות האחרונים), בשונות משמעותית בתנודתיות המחירים שלהן.
תשואות האג"חים, שמגלמות את תפיסת המשקיעים לגבי הסיכון הטמון בחברה, מלמדות כי דווקא החברה האם, אי.די. בי, היא התנודתית ביותר. זאת כאמור, חרף פיזור הסיכונים הגלום בה לעומת החברות הבנות כור, דיסקונט השקעות וכלל תעשיות. אם נרד עוד שלב אל החברות הנכדות סלקום ושופרסל, נראה כי התנודתיות פוחתת אף יותר.
כעת, נשאלת השאלה המתבקשת - אם כך הם פני הדברים, כיצד ייתכן שחברות הדירוג מדרגות את כל חברות הקבוצה בדירוג זהה? ניסיון העבר מלמד כי תמחור האג"חים בשוק, חוזה טוב יותר את יכולת החברה לעמוד בתשלום חובותיה בעיקר כשהדבר נוגע להתייחסות פרטנית לסדרת חוב ספציפית. המשקיעים נוטים, כאמור, לתמחר אחרת אפילו סדרות שונות חרף דירוג ההשקעה הזהה שמתעלם מקריטריונים כמו סיכון מח"מ או שעבודים.
בעקבות כל אלה, אולי הגיעה העת שגורם אחר (רשויות הפיקוח למשל) יציב אלטרנטיבה לחברות הדירוג בכל הנוגע למעקב אחרי אג"חים. מתודת דירוג עם קריטריונים ברורים שמחוברת יותר להלך הרוחות של אותה העת גם בקרב המשקיעים בשוק ההון. לחליפין, ניתן לאפשר לגופים המוסדיים לדרג השקעות בדירוג פנימי על פי אותם הקריטריונים, למען האחידות. בכל מקרה, ברור כי הצבת מגבלות השקעה אוטומטיות על גופים מוסדיים בשל דירוג כזה או אחר לוקה בחסר, ולא אחת עושה רושם שאבד עליו הכלח.
- 6.זוית מעניינת כרגיל בחורה שנונה (ל"ת)הכנר 29/12/2011 13:54הגב לתגובה זו
- 5.זוית מעניינת -מנהלת השקעות מבריקה ומאוזנת (ל"ת)שוק ההון 28/12/2011 23:35הגב לתגובה זו
- 4.צביקה פיקסלר 28/12/2011 19:16הגב לתגובה זותמשיכי לעשות חיל, את חסרה לנו -
- 3.דרור מרמור 28/12/2011 15:56הגב לתגובה זוקרן שוב שיחקת אותה ,כתבה רצינית ומעמיקה בהצלחה בהמשך הדרך.
- 2.ניתוח מקצועי.יפה מאוד. (ל"ת)אמיר 28/12/2011 15:24הגב לתגובה זו
- 1.מאמר רציני (ל"ת)איליה 28/12/2011 14:54הגב לתגובה זו
לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
