זהירות שלא לרתום את עגלת האבטלה לפני הסוסים

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, מתייחס לנתון האבטלה האחרון שפורסם ע"י הלמ"ס. האם ניתן להתחשב בו בתחזיות לעתיד?
רונן מנחם | (12)

אין ספק, הירידה באבטלה במשק משמחת ומעודדת; אך מוקדם לקשור כתרים: הסתמכות יתר על נתוני הלמ"ס תהייה משולה לרתימת עגלת האבטלה לפני הסוסים. שמחה וששון. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדהימה את הציבור עם נתון לפיו שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי בישראל (שיעור האבטלה במשק) עמד על 5% בחודש אוקטובר. מתברר כי האבטלה נמוכה היום אפילו מרמתה לפני שהחל המשבר (אז עמדה על 6%). בד בבד, נתוני החודשים הקודמים נחתכו בשיעורים חדים. למעשה, רמה כה נמוכה של אבטלה מצביעה על משק הנמצא בתעסוקה מלאה, שכן לעולם לא נגיע לאבטלה אפסית: יש אבטלה מבנית ויש אבטלה חיכוכית, הקשורה בכך שלוקח זמן לעבור ממקום עבודה אחד לאחר. לא זו בלבד. שבנו להיות אור לגויים. האבטלה בארה"ב, לדוגמא, הייתה נמוכה בהרבה מאשר בישראל לפני המשבר, אך מאז התהפכו היוצרות והיום האבטלה שם גבוהה יותר (גם לאחר שירדה ל-8.6% בחודש שעבר). על האבטלה בגוש האירו (10.3%) אין מה לדבר. מצב האבטלה בישראל חשוב מאוד. מדובר במשתנה מדיניות חברתי ראשון במעלה. לדוגמא, בנק ישראל מזכיר אותו בהודעות הריבית בפרק שוק העבודה, מיד לאחר הפרקים הדנים בפעילות ובמחירים במשק. גם המגזר הפרטי, החושש כי בשנה הבאה תעלה האבטלה לאזור 6%-6.5%, בונה את התחזיות שלו על הנתון השוטף. בימים אלו אנו לוגמים בשקיקה כל נתון חיובי. בתחום התעסוקה מצב מצוין לכאורה, וקולות המחאה החברתית בהקשר זה נשמעים לפתע רחוקים יותר. אך מוקדם לחגוג. נתוני התעסוקה החודשיים תנודתיים מאוד, נמסרים בפיגור (לעיתים תלת חודשי) ומדי פעם מתוקנים לאחור בפתאומיות - שילוב די בעייתי לנתון כה מרכזי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה מודה כי אי סדירות הנתונים גבוהה, במיוחד בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, שיעור המועסקים במשרות חלקיות עלה בשנה שנתיים האחרונות, אחרת היינו כנראה מדווחים על אבטלה גבוהה יותר. לפיכך, למרות שמדובר בנתון משמעותי ומתוקשר, היכולת להסתמך עליו מוגבלת ויש להיזהר בה. בעבר נדרשתי לנושא בטורים שהופיעו במסגרת זו. תופעה זו לא מוגבלת, כמובן, לישראל ולמדידת שוק העבודה, גם בחו"ל היא מערימה קשיים. בשבוע שעבר הודיעה התאחדות הקבלנים בארצות הברית כי מספר הדירות יד שנייה שנמכרו בארבע השנים האחרונות נמוך ב-14% בהשוואה לפרסומים קודמים. התחזיות לחודש נובמבר, שרבים כל כך בשוק ההון התנהלו לאורן, הפכו בן רגע ללא רלוונטיות. אין צורך להכביר מילים עד כמה שוק הדיור האמריקני ממקד עניין ברמה המקומית והגלובלית. לפיכך, יש לבחון את נתון האבטלה בזהירות ועל פני זמן. כאן מגיעה הבשורה החיובית לסיום הטור, התבוננות בשש השנים האחרונות, לרבות תקופת השגשוג שקדמה למשבר הגלובלי של 2008, מראה כי רמת האבטלה בישראל אכן ירדה מדרגה. כעת נותר לבדוק אם המגמה החיובית תימשך. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לאונרדו 31/12/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצוינת ומקצועית תודה מר רונן מנחם
  • לאונרדו 7, תודה (ל"ת)
    רונן מנחם 02/01/2012 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רונן 28/12/2011 18:10
    הגב לתגובה זו
    ציבורי מתרחב,מעיד על חוסר יעילות מבני במשק . לכן אנחנו עובדים ו" סובלים" ממצוקות רבות שקצרה היריעה להרחיב. סביר להניח שזה זמני בלבד וכוחות השוק והמחאות כנגד העיוותים והתחלואות יגרמו דווקא לעליית האבטלה. וזה יהיה מבורך.....יהיה שיפור בפרודוקטיביות, ירידה באבטלה הסמויה ולטעמי אף ירידת מחירי שרותים וסחורות כתוצאה מהתייעלות. היום כלכלת ישראל היא פיקציה ובועה
  • 5.
    אנליסטית בחופשה 28/12/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
    כרגיל, נהנתי לקרוא את טורך. שאלה:. מה הסיבות לדעתך, שבגללן דווקא בחודשים האחרונים אי סדירות הנתונים גבוהה? הרי שיעור ההשתתפות בעבודה ומספר העובדים במשרה חלקית אינם נתונים חדשים בשלושת החודשים האחרונים, הם היו קיימים זה זמן רב.
  • רונן מנחם 28/12/2011 15:57
    הגב לתגובה זו
    תודה. הלמ" ס הסבירו זאת הפעם בהשפעת החגים, בגללם היו שיעורי ההשבה באוקטובר נמוכים יחסית. בברכה, רונן מנחם.
  • 4.
    יוסי עמית 28/12/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    האבטלה הנוכחיים בעת קבלת החלטות ו/או בתחזיות משולה לשימוש שיעשה אנליסט שבא לסקר חברה בהכנסות חד פעמיות כאילו הן פרמננטיות - כלומר טעות קשה. זה ברור שנתוני האבטלה הנוכחיים אינם מייצגים. הם מחמיאים, מעידים על העוצמה של המשק הישראלי ונותנים לנו להרגיש טוב עם עצמנו בעוד שהעולם סובל - הכל נכון. אבל - זה ברור לכל בר דעת שלאורך זמן אי אפשר יהיה לשמר שעורי אבטלה שכאלו. נוסף על כך, כבר הגיב כאן מישהו בחוכמה והפנה את תשומת ליבנו לשעור ההשתתפות בכח העבודה. שהרי, יכול להיות שאם שעור ההשתתפות בכח העבודה היה 40% היינו ב-0% אבטלה....
  • 3.
    משקיע נבון 28/12/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
    רונן שלום, טור מעניין ביותר הנוגע בנקודה משמעותית בעלת השפעות רחבות. אכן חדשות משמחות ששיעור האבטלה הממוצע ירד ועושה הרושם שאנו הופכים לעם ככל העמים. האם הירידה באבטלה שהצבעת עליה בסוף הטור, הביאה לדעתך לעליה במדד המחירים? ובעצם אני שואלת על הגלגול של הנתון כמשפיע על הריבית וחוזרת בכך לראשית דבריך.
  • רונן מנחם 28/12/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה. הקשר בין האבטלה לרמת המחירים אינו מיידי. בעיקרון, עלייה באבטלה מראה שמשאבי הייצור מידלדלים וכל ביקוש נוסף יחייב ייקור של ההיצע. אך לעיתים תוך כדי התהליך החברות משקיעות בשיפורים טכנולוגיים ומתייעלות אז לכל תשומת עבודה ניתן להגדיל את התוצר. הן תעשינה זאת אם תחשובנה שהביקוש יגדל לאורך זמן. לגבי הריבית, ככל שהאינפלציה נגרמת מצד ההוצאות (שכר, תשומות), הסיכוי שתגיב בעלייה גדול יותר. אך אצלנו אין עדיין עלייה של ממש בשכר, למרות הירידה באבטלה, ולכן הריבית יכולה להישאר נמוכה בינתיים. בברכה, רונן.
  • 2.
    מומחה 28/12/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    רונן טור מעניין ,האם לדעתך היאוש בקרב מחפשי העבודה אינו גורם לעיוות של הנתון האמיתי.במשק עם תעסוקה מלאה שוק האג" ח היה צריך לצפות לעלייה בריבית ולא להפך !
  • רונן מנחם 28/12/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    שלום. אכן מדידת הנתון תלויה בכוח העבודה האזרחי. אם עובדים מתייאשים בכמויות, טכנית שיעור האבטלה יורד. לפעמים, דווקא כשיש תחזיות לצמיחה, שיעור האבטלה עולה פתאום, כי כולם חוזרים לחפש עבודה ולא כולם מוצאים בהתחלה. בדיוק מסיבה זו כתבתי שנצטרך להמתין מספר חודשים כדי לראות אם זו ירידה טכנית או שיש כאן ירידת מדרגה מבנית באבטלה. יום נעים, רונן.
  • 1.
    יהודה 28/12/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    גרוע בהרבה ממדינות המערב, בארה" ב למשל עומד על 66%, אנחנו רק משתוים לספרד שם האבטלה 20%. כלומר כאן ה" אבטלה" 5% ושם 20% ויש לנו אותו אחוז של מספר המשתתפים בשוק העבודה.
  • רונן מנחם 28/12/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
    שלום, יהודה. דבריך במקום, אך יש לזכור כי כך המצב שנים רבות. מנגד, הירידה העקבית בשיעור האבטלה היא תופעה של השנתיים שלוש האחרונות. לכן, ראוי לחשוב עליה בנפרד מהכשלים המבניים של שוק העבודה בישראל. בברכה, רונן.
רכב מעופף (XPENG)רכב מעופף (XPENG)

מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?

XPeng הסינית מתקדמת בפיתוח פלטפורמה של רכב שבפנים חונה מסוק=רחפן מתקבל שיכול להטיס אתכם במשך 20-30 דקות; ההשקה בסין ב-2026

עופר הבר |
נושאים בכתבה רכבים מעופפים

המותג הסיני XPeng שואף לנער את שוק הרכב עם השקת המכונית המעופפת הראשונה שלו, שעל פי התוכניות תהיה מוכנה לצרכן, בשנת 2026. "נושאת המטוסים היבשתית״(Land Aircraft Carrier) LACשל  Xpeng Aeroht בולטת כנקודת שיא, מסמנת פרק חדש בנוף התעופה של סין ומציעה פרספקטיבה סינית על פיתוח תחבורתי, מסרה החברה בהצהרה על השקת המכונית המעופפת. 

בגרסה הראשונה שלה, היא לא תיראה כמו המכוניות מ"בחזרה לעתיד", אלא תהיה למעשה רחפן גדול שניתן להוביל בטנדר. רחפן הנוסעים עם עיצוב בעל שישה רוטורים וזרועות מתקפלות לאחסון. כלי הטיס מתגאה גם בתא טייס פנורמי של 270 מעלות עם מקומות ישיבה לשניים ומבנה סיבי פחמן להקלת המשקל.

כלי הטייס ערך את הופעת הבכורה שלו בטיסה ציבורית בתערוכת האוויר של סין בסוף השנה שעברה שהתקיימה בעיר ג'וחאי בנובמבר האחרון, ולאחר מכן את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו חודשים לאחר מכן, בינואר 2025, בתערוכת האלקטרוניקה CES בלאס וגאס.

הרחפן, בנוי מסיבי פחמן קלים וכולל נוף רחב מתא הטייס. נהגים, או טייסים, יכולים פשוט לחנות את רכב השישה-גלגלים באתר ההמראה, לנתק את הרחפן בלחיצת כפתור ולעלות עליו כשהרכב נשאר בחנייה. משם, הם יכולים לנווט את שאר המסע שלהם באוויר, לקצר את זמן הנסיעה ולשפר את הגישה לאזורים מרוחקים.

פתרון המכונית המעופפת עם המודול הכפול של XPeng, ייקרא ״נושאת המטוסים היבשתית״ - LAC. התמחור בשוק הביתיבסין יהיה מתחת ל-300,000 דולר אמריקאי, כך לדברי וואנג טאן, מייסד שותף וסגן נשיא XPeng Aeroht.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?