זהירות שלא לרתום את עגלת האבטלה לפני הסוסים

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, מתייחס לנתון האבטלה האחרון שפורסם ע"י הלמ"ס. האם ניתן להתחשב בו בתחזיות לעתיד?
רונן מנחם | (12)

אין ספק, הירידה באבטלה במשק משמחת ומעודדת; אך מוקדם לקשור כתרים: הסתמכות יתר על נתוני הלמ"ס תהייה משולה לרתימת עגלת האבטלה לפני הסוסים.

שמחה וששון. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדהימה את הציבור עם נתון לפיו שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי בישראל (שיעור האבטלה במשק) עמד על 5% בחודש אוקטובר. מתברר כי האבטלה נמוכה היום אפילו מרמתה לפני שהחל המשבר (אז עמדה על 6%). בד בבד, נתוני החודשים הקודמים נחתכו בשיעורים חדים. למעשה, רמה כה נמוכה של אבטלה מצביעה על משק הנמצא בתעסוקה מלאה, שכן לעולם לא נגיע לאבטלה אפסית: יש אבטלה מבנית ויש אבטלה חיכוכית, הקשורה בכך שלוקח זמן לעבור ממקום עבודה אחד לאחר.

לא זו בלבד. שבנו להיות אור לגויים. האבטלה בארה"ב, לדוגמא, הייתה נמוכה בהרבה מאשר בישראל לפני המשבר, אך מאז התהפכו היוצרות והיום האבטלה שם גבוהה יותר (גם לאחר שירדה ל-8.6% בחודש שעבר). על האבטלה בגוש האירו (10.3%) אין מה לדבר.

מצב האבטלה בישראל חשוב מאוד. מדובר במשתנה מדיניות חברתי ראשון במעלה. לדוגמא, בנק ישראל מזכיר אותו בהודעות הריבית בפרק שוק העבודה, מיד לאחר הפרקים הדנים בפעילות ובמחירים במשק. גם המגזר הפרטי, החושש כי בשנה הבאה תעלה האבטלה לאזור 6%-6.5%, בונה את התחזיות שלו על הנתון השוטף.

בימים אלו אנו לוגמים בשקיקה כל נתון חיובי. בתחום התעסוקה מצב מצוין לכאורה, וקולות המחאה החברתית בהקשר זה נשמעים לפתע רחוקים יותר. אך מוקדם לחגוג. נתוני התעסוקה החודשיים תנודתיים מאוד, נמסרים בפיגור (לעיתים תלת חודשי) ומדי פעם מתוקנים לאחור בפתאומיות - שילוב די בעייתי לנתון כה מרכזי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה מודה כי אי סדירות הנתונים גבוהה, במיוחד בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, שיעור המועסקים במשרות חלקיות עלה בשנה שנתיים האחרונות, אחרת היינו כנראה מדווחים על אבטלה גבוהה יותר. לפיכך, למרות שמדובר בנתון משמעותי ומתוקשר, היכולת להסתמך עליו מוגבלת ויש להיזהר בה. בעבר נדרשתי לנושא בטורים שהופיעו במסגרת זו.

תופעה זו לא מוגבלת, כמובן, לישראל ולמדידת שוק העבודה, גם בחו"ל היא מערימה קשיים. בשבוע שעבר הודיעה התאחדות הקבלנים בארצות הברית כי מספר הדירות יד שנייה שנמכרו בארבע השנים האחרונות נמוך ב-14% בהשוואה לפרסומים קודמים. התחזיות לחודש נובמבר, שרבים כל כך בשוק ההון התנהלו לאורן, הפכו בן רגע ללא רלוונטיות. אין צורך להכביר מילים עד כמה שוק הדיור האמריקני ממקד עניין ברמה המקומית והגלובלית.

לפיכך, יש לבחון את נתון האבטלה בזהירות ועל פני זמן. כאן מגיעה הבשורה החיובית לסיום הטור, התבוננות בשש השנים האחרונות, לרבות תקופת השגשוג שקדמה למשבר הגלובלי של 2008, מראה כי רמת האבטלה בישראל אכן ירדה מדרגה. כעת נותר לבדוק אם המגמה החיובית תימשך.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לאונרדו 31/12/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצוינת ומקצועית תודה מר רונן מנחם
  • לאונרדו 7, תודה (ל"ת)
    רונן מנחם 02/01/2012 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רונן 28/12/2011 18:10
    הגב לתגובה זו
    ציבורי מתרחב,מעיד על חוסר יעילות מבני במשק . לכן אנחנו עובדים ו" סובלים" ממצוקות רבות שקצרה היריעה להרחיב. סביר להניח שזה זמני בלבד וכוחות השוק והמחאות כנגד העיוותים והתחלואות יגרמו דווקא לעליית האבטלה. וזה יהיה מבורך.....יהיה שיפור בפרודוקטיביות, ירידה באבטלה הסמויה ולטעמי אף ירידת מחירי שרותים וסחורות כתוצאה מהתייעלות. היום כלכלת ישראל היא פיקציה ובועה
  • 5.
    אנליסטית בחופשה 28/12/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
    כרגיל, נהנתי לקרוא את טורך. שאלה:. מה הסיבות לדעתך, שבגללן דווקא בחודשים האחרונים אי סדירות הנתונים גבוהה? הרי שיעור ההשתתפות בעבודה ומספר העובדים במשרה חלקית אינם נתונים חדשים בשלושת החודשים האחרונים, הם היו קיימים זה זמן רב.
  • רונן מנחם 28/12/2011 15:57
    הגב לתגובה זו
    תודה. הלמ" ס הסבירו זאת הפעם בהשפעת החגים, בגללם היו שיעורי ההשבה באוקטובר נמוכים יחסית. בברכה, רונן מנחם.
  • 4.
    יוסי עמית 28/12/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    האבטלה הנוכחיים בעת קבלת החלטות ו/או בתחזיות משולה לשימוש שיעשה אנליסט שבא לסקר חברה בהכנסות חד פעמיות כאילו הן פרמננטיות - כלומר טעות קשה. זה ברור שנתוני האבטלה הנוכחיים אינם מייצגים. הם מחמיאים, מעידים על העוצמה של המשק הישראלי ונותנים לנו להרגיש טוב עם עצמנו בעוד שהעולם סובל - הכל נכון. אבל - זה ברור לכל בר דעת שלאורך זמן אי אפשר יהיה לשמר שעורי אבטלה שכאלו. נוסף על כך, כבר הגיב כאן מישהו בחוכמה והפנה את תשומת ליבנו לשעור ההשתתפות בכח העבודה. שהרי, יכול להיות שאם שעור ההשתתפות בכח העבודה היה 40% היינו ב-0% אבטלה....
  • 3.
    משקיע נבון 28/12/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
    רונן שלום, טור מעניין ביותר הנוגע בנקודה משמעותית בעלת השפעות רחבות. אכן חדשות משמחות ששיעור האבטלה הממוצע ירד ועושה הרושם שאנו הופכים לעם ככל העמים. האם הירידה באבטלה שהצבעת עליה בסוף הטור, הביאה לדעתך לעליה במדד המחירים? ובעצם אני שואלת על הגלגול של הנתון כמשפיע על הריבית וחוזרת בכך לראשית דבריך.
  • רונן מנחם 28/12/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה. הקשר בין האבטלה לרמת המחירים אינו מיידי. בעיקרון, עלייה באבטלה מראה שמשאבי הייצור מידלדלים וכל ביקוש נוסף יחייב ייקור של ההיצע. אך לעיתים תוך כדי התהליך החברות משקיעות בשיפורים טכנולוגיים ומתייעלות אז לכל תשומת עבודה ניתן להגדיל את התוצר. הן תעשינה זאת אם תחשובנה שהביקוש יגדל לאורך זמן. לגבי הריבית, ככל שהאינפלציה נגרמת מצד ההוצאות (שכר, תשומות), הסיכוי שתגיב בעלייה גדול יותר. אך אצלנו אין עדיין עלייה של ממש בשכר, למרות הירידה באבטלה, ולכן הריבית יכולה להישאר נמוכה בינתיים. בברכה, רונן.
  • 2.
    מומחה 28/12/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    רונן טור מעניין ,האם לדעתך היאוש בקרב מחפשי העבודה אינו גורם לעיוות של הנתון האמיתי.במשק עם תעסוקה מלאה שוק האג" ח היה צריך לצפות לעלייה בריבית ולא להפך !
  • רונן מנחם 28/12/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    שלום. אכן מדידת הנתון תלויה בכוח העבודה האזרחי. אם עובדים מתייאשים בכמויות, טכנית שיעור האבטלה יורד. לפעמים, דווקא כשיש תחזיות לצמיחה, שיעור האבטלה עולה פתאום, כי כולם חוזרים לחפש עבודה ולא כולם מוצאים בהתחלה. בדיוק מסיבה זו כתבתי שנצטרך להמתין מספר חודשים כדי לראות אם זו ירידה טכנית או שיש כאן ירידת מדרגה מבנית באבטלה. יום נעים, רונן.
  • 1.
    יהודה 28/12/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    גרוע בהרבה ממדינות המערב, בארה" ב למשל עומד על 66%, אנחנו רק משתוים לספרד שם האבטלה 20%. כלומר כאן ה" אבטלה" 5% ושם 20% ויש לנו אותו אחוז של מספר המשתתפים בשוק העבודה.
  • רונן מנחם 28/12/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
    שלום, יהודה. דבריך במקום, אך יש לזכור כי כך המצב שנים רבות. מנגד, הירידה העקבית בשיעור האבטלה היא תופעה של השנתיים שלוש האחרונות. לכן, ראוי לחשוב עליה בנפרד מהכשלים המבניים של שוק העבודה בישראל. בברכה, רונן.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.