האג"ח הממשלתיות ומדדי התל בונד בת"א - זה קניה עכשיו?
שנת 2011 מסתמנת כאחת השנים הקשות במהלך העשור האחרון למשקיעים במניות בשוק ההון הישראלי. המשקיעים סבלו השנה מירידות שערים חדות במדדי המניות וחיפשו אלטרנטיבות השקעה אחרות כגון מדדי אג"ח הממשלתיות ומדדי התל בונד. לקראת סוף השנה האזרחית, כדאי לבדוק את שהתרחש השנה באג"ח הממשלתיות ואג"ח הקונצרניות:
ממשלתי קבוע 5+ שנים : תחילת 2011 לא בישרה את העתיד להתחולל באפיק זה להמשך השנה. נגיד בנק ישראל העלה ב-1.5% את הריבית במשק לרמה של 3.5%, ואג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות הגיבו בירידות שערים.
בהמשך השנה התגבר משבר החובות באירופה ואיתו החשש מפני חזרת כלכלת ארה"ב למיתון. בנוסף התעוררה המחאה החברתית בארץ. החשש מפני השלכות המשבר העולמי על המשק הישראלי הובילו לירידה בציפיות האינפלציה לתקופה של 5-10 שנים מרמה של 3% לרמה של 2.4%% בלבד.
היום, בכדי להניע את הכלכלה המקומית, הפחית הנגיד את ריבית בנק ישראל לרמה של 2.75%. בתגובה, ראינו ביקושים ערים לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות. מגמה אשר הובילה לירידה בתשואה מ-5.5% בתחילת 2011 ל-4.37% בלבד כיום. בצורה זו הניבו אג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות מתחילת השנה תשואה פנטסטית של 6.09%.
ממשלתי מדד 5-10 שנים : בדומה לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות, נהנו אג"ח אלה מהורדת ריבית בנק ישראל. אג"ח הממשלתיות הצמודות הארוכות הניבו למשקיעים תשואה נאה של 3.95% מתחילת השנה, ובמקביל התשואה לפידיון ברוטו ירדה מרמה של 2.25% בתחילת השנה ל-1.95% בלבד כיום.
מדד תל בונד שקלי : המדד נהנה מירידת הציפיות לאינפלציה בשוק ההון, דבר שגרם למשקיעים להעדיף את האפיק השקלי על פני האפיק הצמוד. התשואה לפדיון ברוטו נותרה יציבה מתחילת השנה ועומדת כעת על 5.6%. אך יחד עם זאת, המשבר בכלכלה העולמית הביא לפתיחת פער בין תשואת המדד לתשואת ממשלתי שקלי במח"מ דומה. כך גדל הפער מ-1.4% בתחילת 2011 ל-2.13% כיום - גידול של 52%. פתיחת הפער לא הפריעה למדד להציג תשואה נאה של 3.31% מתחילת השנה.
מדד תל בונד 60 : מדד זה משקף את התמונה האמיתית בשוק אג"ח הקונצרניות מתחילת השנה. המשבר העולמי דחף את המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות. בצורה זו פדה הציבור מחודש מארס 2011 סכום בלתי נתפש של 19.5 מיליארדי שקלים מהקרנות הקונצרניות, תוך שהוא מביע חשש מיכולת החברות לעמוד בהחזר החובות. התשואה לפדיון ברוטו עלתה מ-2.61% בתחילת 2011 ל-4.10% כיום, בעוד המרווח המממשלתי במח"מ דומה, עלה באותה תקופה מ-1.6% ל-2.91%. עליית התשואה בנוסף לעליית המרווח מממשלתי הובילו לתשואה שלילית של 1.20% מתחילת השנה.
בסיכומו של דבר, אני סבור כי התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות הארוכות מגלמות המשך תהליך הורדת ריבית על ידי נגיד בנק ישראל מצד אחד, אך לא לוקחות בחשבון מצד שני. ישנה אפשרות של עליית התשואות על אג"ח ל-10 שנים של ארה"ב כתוצאה מהמשך התאוששות המשק האמריקני, וכן עלייה בגרעון הממשלתי בשנת 2012 לרמה של 4%-5%. עלייה שתוביל לגיוסים גדולים של אג"ח ממשלתיות. לפיכך אינני מוצא סיבה להשקיע בהן כעת.
לעומתן, הביאו משבר החובות באירופה ופדיונות העתק בקרנות הקונצרניות, לעלייה חדה בתשואה ובמרווח מממשלתי במדד התל בונד 60. לדעתי התשואה של מדד התל בונד 60 משקפת חשש מוגזם של המשקיעים מיכולת החזר החובות של החברות הכלולות במדד (אידיבי אחזקות לדוגמא), לכן כדאי להגדיל חשיפה למדד התל בונד 60.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 2.יפה מאוד (ל"ת)אורי טחורי 06/03/2012 21:36הגב לתגובה זו
- 1.קורא ותוהה 06/12/2011 17:13הגב לתגובה זוא. מה המחיר לדעתך שמשקף הסדר ברנע והזרמה נוספת של תשובה לדלק נדלן, עד איזה מיר כדאי לקנות והאם כח הסדרות יקבלו אוטתו דבר? ב.אידיבי יוצאים לקנות, עד איזה תשואה היית קונה? ג.מה דעתך על אלרן נדלן? ממתין בקוצר רוח לתשובת המומחה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
