שנת 2011 מסתמנת כאחת השנים הקשות במהלך העשור האחרון למשקיעים במניות בשוק ההון הישראלי. המשקיעים סבלו השנה מירידות שערים חדות במדדי המניות וחיפשו אלטרנטיבות השקעה אחרות כגון מדדי אג"ח הממשלתיות ומדדי התל בונד. לקראת סוף השנה האזרחית, כדאי לבדוק את שהתרחש השנה באג"ח הממשלתיות ואג"ח הקונצרניות:

ממשלתי קבוע 5+ שנים : תחילת 2011 לא בישרה את העתיד להתחולל באפיק זה להמשך השנה. נגיד בנק ישראל העלה ב-1.5% את הריבית במשק לרמה של 3.5%, ואג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות הגיבו בירידות שערים.

בהמשך השנה התגבר משבר החובות באירופה ואיתו החשש מפני חזרת כלכלת ארה"ב למיתון. בנוסף התעוררה המחאה החברתית בארץ. החשש מפני השלכות המשבר העולמי על המשק הישראלי הובילו לירידה בציפיות האינפלציה לתקופה של 5-10 שנים מרמה של 3% לרמה של 2.4%% בלבד.

היום, בכדי להניע את הכלכלה המקומית, הפחית הנגיד את ריבית בנק ישראל לרמה של 2.75%. בתגובה, ראינו ביקושים ערים לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות. מגמה אשר הובילה לירידה בתשואה מ-5.5% בתחילת 2011 ל-4.37% בלבד כיום. בצורה זו הניבו אג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות מתחילת השנה תשואה פנטסטית של 6.09%.

ממשלתי מדד 5-10 שנים : בדומה לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות, נהנו אג"ח אלה מהורדת ריבית בנק ישראל. אג"ח הממשלתיות הצמודות הארוכות הניבו למשקיעים תשואה נאה של 3.95% מתחילת השנה, ובמקביל התשואה לפידיון ברוטו ירדה מרמה של 2.25% בתחילת השנה ל-1.95% בלבד כיום.

מדד תל בונד שקלי : המדד נהנה מירידת הציפיות לאינפלציה בשוק ההון, דבר שגרם למשקיעים להעדיף את האפיק השקלי על פני האפיק הצמוד. התשואה לפדיון ברוטו נותרה יציבה מתחילת השנה ועומדת כעת על 5.6%. אך יחד עם זאת, המשבר בכלכלה העולמית הביא לפתיחת פער בין תשואת המדד לתשואת ממשלתי שקלי במח"מ דומה. כך גדל הפער מ-1.4% בתחילת 2011 ל-2.13% כיום - גידול של 52%. פתיחת הפער לא הפריעה למדד להציג תשואה נאה של 3.31% מתחילת השנה.

מדד תל בונד 60 : מדד זה משקף את התמונה האמיתית בשוק אג"ח הקונצרניות מתחילת השנה. המשבר העולמי דחף את המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות. בצורה זו פדה הציבור מחודש מארס 2011 סכום בלתי נתפש של 19.5 מיליארדי שקלים מהקרנות הקונצרניות, תוך שהוא מביע חשש מיכולת החברות לעמוד בהחזר החובות. התשואה לפדיון ברוטו עלתה מ-2.61% בתחילת 2011 ל-4.10% כיום, בעוד המרווח המממשלתי במח"מ דומה, עלה באותה תקופה מ-1.6% ל-2.91%. עליית התשואה בנוסף לעליית המרווח מממשלתי הובילו לתשואה שלילית של 1.20% מתחילת השנה.

בסיכומו של דבר, אני סבור כי התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות הארוכות מגלמות המשך תהליך הורדת ריבית על ידי נגיד בנק ישראל מצד אחד, אך לא לוקחות בחשבון מצד שני. ישנה אפשרות של עליית התשואות על אג"ח ל-10 שנים של ארה"ב כתוצאה מהמשך התאוששות המשק האמריקני, וכן עלייה בגרעון הממשלתי בשנת 2012 לרמה של 4%-5%. עלייה שתוביל לגיוסים גדולים של אג"ח ממשלתיות. לפיכך אינני מוצא סיבה להשקיע בהן כעת.

לעומתן, הביאו משבר החובות באירופה ופדיונות העתק בקרנות הקונצרניות, לעלייה חדה בתשואה ובמרווח מממשלתי במדד התל בונד 60. לדעתי התשואה של מדד התל בונד 60 משקפת חשש מוגזם של המשקיעים מיכולת החזר החובות של החברות הכלולות במדד (אידיבי אחזקות לדוגמא), לכן כדאי להגדיל חשיפה למדד התל בונד 60.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות